ציור ורישום בדיו, עיפרון ופחם:
חומרים שונים, דרכי חשיבה שונות.
החומרים, הכלים והטכניקות בהם אנו עובדים, לא רק משנים את התוצאה ואת תהליך העבודה, אלא במובן עמוק מאוד משנים אותנו, המשתמשים בהם. העובדה שתרבויות שונות אימצו חומרים שונים לציור ורישום ודרכים שונות להשתמש בהם-הם גם תוצר של התרבות אבל גם יצרו את התרבות. אנחנו חיים בעידן האנתרופוקן- בו ברור לנו שהטכנולוגיה שלנו היא לא רק תוצר שלנו אלא שאנו גם תוצר שלה, אבל גם עידנים קודמים נקראו על שמם של החומרים מהן נוצרה התרבות. עידן האבן, עידן הברונזה, עידן הברזל.
לא בכדי כותב פרימו לוי את הטבלה המחזורית כדרך ליצור מחדש משמעות בעולם שלאחר השואה. בחזרה אל החומר הבסיסי נעשה הניסיון ליצור מחדש סדר.
הרנסנס פיתח כלים אמנותיים ומדעיים כדי לצייר ואלו בתורם שינו לעד את התרבות המערבית. העדשות, המשקפת והקמרה אובסקורה- יצרו את הפרספקטיבה. הפרספקטיבה יצרה את נקודת המבט הפוסט אנושית שהוציאה את האדם ממרכז הבריאה ואפשרה את הגילויים של קופרניקוס וגלילאו. התרבות המערבית היא תרבות של גבולות וניגודים דיכוטומיים. היא השתמשה בעיפרון, בפחם, ובדיו כדי לשרטט גבולות וליצור סדר.
העיפרון
העיפרון הוא כלי חשיבה פרפקציוניסטי ובינארי, הוא משתמש בקו ובנקודה כדי להפריד בין החושך לאור. העיפרון הוא אבי המתמטיקה והגיאומטריה האוקלידית, העיפרון המחודד הוא סבו של המחשב והפיקסל.
מאידך, העיפרון מאפשר את המתח בין מיקוד ופיזור. אפשר להשתמש בו ליצירת טקסטורות, הצללות, משטחים וכתמים, אפשר לטשטש בו פרטים, וליצור עמימות וחוסר ודאות. אבל הכאוס הרישומי חיכה מאות שנים למופשט האקספרסיוניסטי כדי למרוד בסדר הקווי. העיפרון הוליד את הכתיבה והמדע- והכתיבה יצרה את הנפש, הזיכרון וההיסטוריה . העיפרון הוליד את הציפורן והציפורן הולידה את העט הכדורי.
העיפרון הוא כלי החשיבה והרישום המצוי ביותר. בבית הספר היסודי בכיתה א' קיבלנו עפרונות כיוון שהם מאפשרים שליטה טובה יותר מהעט הכדורי, ואפשר למחוק אותם.
דנה-החוג לציור רחובות, רישום בעיפרון
ממה עשוי עיפרון:
עפרונות עשויים מגרפיט (שהוא למעשה סוג של פחמן). ומגיעים במגוון רחב של דרגות קושי(שמשמעותו כהות), החל מ-9H ל-8B.
לגרפיט יש ברק מעט מבריק ומתכתי על נייר. ככל שאתה בונה שכבות רבות יותר, הברק הופך בולט יותר. כאשר משווים בין פחם לגרפיט זה לצד זה, תבחין שגרפיט הוא פחות שחור ויותר אפור מפחם. אם אתה עובד עם מגוון דרגות של עיפרון אתה יכול להשיג מגוון רחב של גוונים אפורים. העפרונות הקשים ביותר (דרגות H) הם הבהירים יותר, ועפרונות רכים יותר (דרגות B) כהים יותר. גרפיט מתאים לשימוש על רוב סוגי הנייר. יש לו הידבקות טובה יותר מאשר פחם (שהוא למעשה סוג של אבקה) כך שתמצא שאתה צריך להשתמש במעט, אם בכלל, במקבע-(fixative). עפרונות גרפיט מספקים קו נקי יותר וצפוי יותר והם פחות מבולגנים בהשוואה לפחם. הם מאפשרים עבודה מפורטת והצללה עדינה, מה שהופך אותם לאידיאליים עבור רישומים מורכבים. פחם, לעומת זאת, מועדף בשל איכותו האקספרסיבית והשחורים העשירים והעמוקים שלו. ניתן לחדד בקלות את העיפרון והאחיזה בו המאפשרת שליטה פשוטה וקלה .
גרפיט צבעוני
גרפיט מסורתי סטנדרטי הוא ללא ספק הבחירה הנפוצה ביותר עבור רוב האמנים. עפרונות גרפיט צבעוניים זמינים גם הם, ומאפשרים לך להוסיף רמז של צבע לסקיצות שלך. היצרנים מייצרים עפרונות אלה מתערובת של אבקת גרפיט עם כמויות קטנות של פיגמנט
גרפיט מסיס במים
,Derwent Water-Soluble Sketching Pencils, Caran d’Ache)
(Technalo Pencils, Derwent Graphitone, Lyra Graphite Water Soluble Crayons.
גם גרפיט רגיל ניתן למיזוג עם מים במידה מסוימת, אך יצרני העפרונות מייצרים גרסאות מסיסות במים לחלוטין המשתמשות בחומר מסיס במים. אתה יכול להשתמש בגרפיט המיוחד הזה כפי שאתה בגרפיט מסורתי, אבל עם תוספת של מים תראה את הקווים שלך הופכים להתאבכויות מעניינות.
גרפיט בצורת עיפרון מלא או תיבות
גושי גרפיט ועפרונות גרפיט מוצקים ללא עץ הם בעצם גושים של גרפיט ללא מעטפת עץ של עיפרון מסורתי. לחלקם יש צורה דמוית עיפרון (כמו Caran d'Ache Grafstone ו-Koh-I-Noor Progresso) בעוד שאחרים מגיעים בבלוק דמוי פסטל (Derwent Natural Graphite ו-Caran d'Ache Grafcube).
סוג זה של כלי אינו מגביל אותך למשטח דק של גרפיט שבעזרתו תוכל להשאיר סימנים. אתה יכול להשתמש בכל הקצה של עיפרון ללא עץ, ובכל צד וקצה של הבלוק. זה נהדר אם אתה מחפש ליצור סימנים מודגשים או משיכות של גרפיט. בלוקים ועפרונות נטולי עץ ניתן אפילו לפרק לגושים לא סדירים שהם נהדרים לעבודה יצירתית יותר.
עפרונות מכניים.
עפרונות מכניים מאפשרים שימוש בעוביים שונים של גרפיט. בעוביים הדקים הם מאפשרים דיוק שקשה להשיג בעיפרון רגיל, הם גם אינם דורשים חידוד. בעוביים הגדולים ניתן להשתמש בהם כמו גושי הגרפיט.
הפחם
פחם, הוא הצורה העתיקה ביותר של חומר לציור ורישום, במקור הוא נעשה פשוט על ידי שריפת ענפי עץ.
לפחם מבנה כימי שונה במידה ניכרת מגרפיט, למרות ששניהם עשויים מפחמן. ההרכב של הפחם לא אחיד ולא סדיר. מה שנותן לפחם את המרקם הרך ופירורי שלו. אם העיפרון הוא הסדר באמנות -הפחם מאפשר לכאוס ולטבע לחדור לרישום, הפחם מאפשר תהליך יצירתי יותר של רישום.
איך מכינים פחם?
השימוש בפחם התחיל עם תחילתה של האבולוציה האנושית של הטכנולוגיות (האש) ניתן למצוא עקבות פחם בכמה מציורי המערות העתיקים בעולם. עם הזמן נעשו שינויים כדי לחדד ולשלוט בחומר, מה שהפך אותו כלי ציור פופולרי עבור אמנים.
פחם אמנים נוצר במקור על ידי קילוף זרדי ערבה דקים ושריפתם ללא חמצן. בעירה לא מלאה זו הופכת את הזרדים למקלות הרכים והפירורים שאנו מזהים כפחם טבעי לציור (פחם אמנים, או פחם לאמנות). במאה ה-20, יצרנים החלו לייצר פחם דחוס - חלופה קשה וכהה יותר לפחם טבעי.
תכונותיו של הפחם
לפחם גימור מט עשיר, שלא מחזיר אור. המרקם שלו רך ומתפורר. בגלל זה, הסימנים פחות קשים ומדויקים בהשוואה לגרפיט. פחם נהדר לרישום, החל מהשחורים העשירים ביותר ועד לאפורים חיוורים ועקיפים. הסימנים בדרך כלל יהיו כהים מאוד בנקודת הלחץ. ככל שתקל על הלחץ, הסימנים יהפכו קלים יותר ואבקתיים יותר. מאפיינים אלה הופכים אותו נהדר עבור רישומים רופפים, אקספרסיביים. בגלל המרקם הלא סדיר של הפחם, מרגישים כאילו הוא נתקע או נשרט בנייר. המרקם שלו אבקתי - אז עדיף להשתמש בו על נייר עם טקסטורה גסה. ניתן ליצור גם טקטסטורות מעניינות על נייר מחוספס באמת כמו נייר לטש. עדיף לשמור ולהגן על הציורים עם חומר מקבע מכיוון שפחם לא נדבק לנייר באותו אופן כמו גרפיט. פחם מזמין ציור באצבעות ובידיים. אחרי שציירתם קו על הנייר ניתן לשחק בו בצורות שונות עם האצבעות.
פחם סינטטי
מקלות פחם דחוסים מגיעים בגוש דמוי צבעי פסטל - עם פרופיל עגול או מרובע. סוג זה של פחם עשוי מתערובת של אבקת פחם וחומר מקשר, הנדחסים יחד. היצרנים משנים את קשיות הפחם על ידי שינוי כמות החומר המקשר בתערובת - בדומה לעפרונות גרפיט. פחם דחוס הוא הרבה יותר עמיד מפחם טבעי -נוטה פחות להישבר ומייצר פחות אבקה. גם הרבה יותר קשה למחוק אותו והוא נותן תוצאה אחידה יותר, צפויה יותר.
עפרונות פחם
עפרונות פחם מציעים את כל היתרונות של פחם דחוס, אך עם הנוחות של מארז עץ. עפרונות פחם פועלים באותה צורה כמו עיפרון מסורתי, מאפשרים לך לעבוד בדיוק - מארז העץ שלהם מונע מהם להישבר בתורה תכופה, וניתן לחדד אותם בקלות. בעיני הם חילול השם. אבל הם אידאליים לאמנים שרוצים לנסות פחם כלוא בעיפרון.
Nitram Fine Art Charcoal
Nitram Fine Art Charcoal הוא סוג מיוחד של פחם בעל עמידות יוצאת דופן ואבקתיות נמוכה. יש לו יותר במשותף עם פחם טבעי מאשר פחם דחוס. היצרנים מייצרים פחם ניטרם בתהליך ייחודי השומר על מבנה התאים של העץ. זה מביא לעמידות שלו בפני שבירה. בגלל שהוא פחות אבקתי הוא אידיאלי לאמנים שרגישים לאבק שיוצר פחם רגיל. מאפיין זה גם הופך אותו לאידיאלי לשימוש עם מדיה רטובה. Nitram נמרח בצורה חלקה וניתן להשתמש בו עם מחקים ושפכטל. ניתן להשיג פחם ניטרם במגוון מקלות בצורות וגדלים שונים. יש גם מחזיקי מקל זמינים.
פחם נוזלי:
Nitram Liquid Charcoal הוא מוצר חדשני המשלב אבקת פחם עם גומי ערבי. כך נוצר צבע בעל מרקם סמיך, שניתן להשתמש בו ישר מהשפופרת או מדולל במים. ללא מים, המרקם שלו דומה לצבע שמן. הוא יכול ליצור כמה אפקטי טקסטורה נהדרים, במיוחד כאשר מישתמשים בו עם סכין ציור. בעזרת מים ניתן להשיג שטיפות רכות ומגוררות בעלות איכות דמוית צבעי מים.הוא מסיס, אז לאחר ייבוש אתה יכול להרטיב אותו ולעבוד איתו שוב. ניתן גם לעבוד איתו עם צבעי מים.
אבקת פחם:
Nitram Powdered Charcoal היא אבקה טחונה דק במיוחד שניתן למרוח באמצעות מברשת, עיפרון ערבוב מנייר או באמצעות האצבעות.היא צורת משטח חלק אבל קל ליצור בה גם טקסטורות על ידי מברשות ומכחולים שונים אשר משפיעים גם על כהות המשטח.
דנה-סדנת ציור רחובות
דיו:
דיו לציור הוא צבע על בסיס מים העשוי מחומרי צבע צמחיים ומינרלים שונים. צבע הדיו עשוי להשתנות בשל הניקיון והריכוז של מרכיביו ומידת הדילול שלו. צבעי דיו היסטוריים הם בדרך כלל בגוונים של חום, חום אדמדם, אפור ושחור. החל מסוף המאה התשע-עשרה, חומרי צבע סינתטיים המעובדים בצורה כימית הגדילו באופן דרמטי את מגוון הגוונים הזמינים לאמנים.
צבעי דיו מסורתיים חולקים תכונות מסוימות עם צבעי מים, עם זאת, צבעי מים תמיד מכילים חלקיקי פיגמנט מוצקים. צבעי דיו, לעומת זאת, מורכבים מנוזל בלבד והם בעלי צמיגות נמוכה, המאפשרת להם לזרום בצורה חלקה. ניתן ליישם דיו עם עט או מברשת כדי להשיג אפקטים ליניאריים או טונאליים.
ההיסטוריה של רישום הדיו
ציור בדיו הוא מזלג דרכים-הוא מאפשר שתי דרכי ביטוי שונות בתכלית לרישום, זו שהמערב הלך בה המבטאת שליטה קפדנית בכל תו, התבוננות בפרטים,התייחסות לקו, וכיצד אוסף של קווים יוצר את המכלול. זו אחת מצורות העבודה הסיזיפיות ביותר שיש, טווייה אין סופית של קווים, עוביים, זוויות, צפיפויות שונות ומקצבים משתנים. אמנות התחריט המערבית התפתחה יד ביד עם השתכללות הרישום בדיו, וקווי החרט, וציפורן העט, לא פעם התערבבו.
לעומת זאת הדיו במזרח הלך לאמנות שונה לגמרי, את הציפורן החליף המכחול המזרחי עשוי הבמבוק, ונייר אורז ונייר משי את הנייר עשויי העץ. "הסומיאה" (sumi-e) ביפן וה "סיה" בסין שאבו ממסורות בודהיסטיות ומסורות זן.
את ההסתכלות הקפדנית במציאות, החליפה הסתכלות פנימה, הציור הפך לניסיון לתפוס תנועה, את תנועת הנפש ברגע נתון של התבוננות. המכחול מחובר לזרימה המגיעה מהבטן, לא רק מכף היד. המקוריות של הנושא, הפכה להיות משנית, יש נושאים קבועים, ההסתכלות ומה שקורה רגשית באותו רגע, זה המרכז. צורת החזקת המכחול, הלחיצה, הרכות, מאפשרים ליצור תחושות מורכבות עם אותו מכחול עצמו.
לא מתקנים ציור דיו, כמו שלא מנסים לתקן את הרגע, עוברים לרגע הבא, זה ציור המנסה לתפוס הוויה. הרהור חולף, הלך רוח.
המונוכרומטיות של הטכניקה הציורית הזו, מלמדת המון, אנחנו חיים בעולם של צבע. המגבלה לכאורה של הגוון והטון- מאפשרת התבוננות במה שאנו נוטים לא להתבונן בו. יש הרבה יותר מ50 גוונים של אפור, הרבה יותר מ50 גוונים של לבן ושחור.
לימוד רישום ככישור מנטלי
תהילה סיטבון-כיתה ח'- החוג לילדים ונוער
אורית כיתה ח'-רישום דיו רטוב-חוגים לילדים ונוער
רמברנדט -תחריט ודיו
דירר -תחריט