פסיכולוגיה אבולוציונית של הטכנולוגיות

אם עליכם לבחור מאמר אחד בתקופה מוזרה זו - זה המאמר שהייתי ממליץ לקרוא. מאמר זה נכתב על ידי פרמר דיון, פונטי מרקלופולו, אריק בינהוקר. 

פסיכולוגיה, מדעי האדם, אמנות פלסטית ואמנות בכלל, הם סקרנות, שליחת ידיים אל העולם ואל תוכנו, וניסיון להבין וליצור משמעות וקשר בין החוץ לבין הפנים. הדמיון האנושי הוא הזרקור והכלי דרכו גם המדע וגם האמנות מפתחים כלים. האמנות, בדיוק כמו המדע, היא טכנולוגיה חברתית המתפתחת על פי כללים אבולוציוניים. 

פרמר דיון, פונטי מרקלופולו, אריק בינהוקר

העולם הוא מערכת שבה טכנולוגיות פיזיות וחברתיות מתפתחות יחד. אם כן, כיצד נוכל לעצב תהליך שאין ביכולתנו לכוון?

אלו זמנים מטרידים, המחלוקות עמוקות, המציאות הרגילה מתפוררת. הטכנולוגיה משנה את מי שאנו ואת החברה שבה אנו חיים בקצב מעוור. כיצד נמצא משמעות בשינויים אלו? כיצד נעצב כלים חדשים לכוון את עתידנו? מה היא זהותנו החדשה בעולם משתנה זה?

מהפכות חברתיות נגרמו בגלל שינויים טכנולוגיים לכל אורך ההיסטוריה. כשהספרדים הגיעו לעולם החדש ב-1492, כמה מסוסיהם ברחו צפונה. במישורים הגדולים, ילידים אמריקאים החלו לביית את אוכלוסיית הסוסים. סוסים הקלו על צייד הבאפלו, והציד דרש דרך חיים חדשה. לפני אימוץ הסוסים שבט הקיאן עסקו בחקלאות וגרו בבקתות עפר, בכפרי קבע גדולים, המאורגנים בצורות מטריארכליות. אחרי אימוץ הסוסים הם הפכו נוודים, החיים בקבוצות משפחתיות קטנות ומבודדות בחורף, ומחנות ענק בקיץ. מחנות הענק הביאו להקמת כוח משטרה, קבוצת אנשים שאינם בני משפחה אחת אשר שמרו על הסדר בפסטיבלי ריקוד השמש האדירים. צורות ישנות של סדר חברתי נזנחו. תרבות שבטי המישורים הגדולים השתנתה גם היא. סוסים קל יותר לגנוב מאדמה או מתבואה, וכך תרבות השבטים הפכה מלחמתית וערכי כבוד נוקשות פיזית ואומץ לב הפכו מרכזיים.

הסוס המבוית הוא טכנולוגיה, בדיוק כמו המנוע, הרכבות והמכוניות. זו העלילה הידועה: הטכנולוגיה משנה את מי שאנו ואת דרך חיינו. אגודלים מנוגדים התפתחו במקור ללפיתת ענפי עצים אבל היו שימושיים גם להכנת כלים. הכלים שנוצרו שינו את צורת האגודלים לכאלו שאפשרו ידיים זריזות ומיומנות יותר להכנת כלים חדשים וטובים יותר. חברתיות פיתחה מוח היודע להעביר ידע ובנוי על ידע. הידע והכלים אפשרו דרכי חיים חדשות וכך הלאה. זהו ריקוד אבולוציוני משותף של טכנולוגיה, פיזיולוגיה, תרבות ומוסדות חברתיים המתרחש לאורך אלפי שנים.

אנו סדנה לאמנות -יצירתיות , סקרנות כלפי העולם היא חלק מהד.נ.א. של האמנות. אנו עוסקים בסדנאות ציור , בקורסי פיסול במגוון רחב של חומרים וטכניקות-סדנאות אפוקסי ,אפוקסי למכירה-ראה אפוקסי מחיר) ועוד פעילויות רבות אחרות.

מוסדות תרבותיים וחברתיים גם הם סוג של טכנולוגיה - טכנולוגיה חברתית, ובדיוק כמו טכנולוגיה פיזית - החקלאות, הגלגל או המחשב - הם כלים לשינוי חומרים. טכנולוגיה חברתית היא כלי לארגון אנשים לשם השגת מטרות. חוקים, ערכים מוסריים, כסף - כולם טכנולוגיות חברתיות, וכן צבא, דת, ממשלה או שווקים.

אנו מוקסמים ולעתים מבוהלים מקצב האבולוציה של טכנולוגיה פיזית, אבל חווים את האבולוציה של טכנולוגיה חברתית אחרת. הערכים שלנו, החוקים, הארגון הפוליטי שלנו מגדירים ומעצבים את זהותנו. בדרך כלל אנו מתייחסים לאלו המשתמשים בטכנולוגיה חברתית אחרת כאל זרים: אנשים מתרבות אחרת, דת, אומה או אנשים עם אמונות אחרות וערכים אחרים. כשטכנולוגיות חברתיות משתנות מהר מדיי, אנו חווים אבדן זהות, בלבול קולקטיבי לגבי מי אנחנו וכיצד אנו מבחינים את עצמנו מאחרים. אבל כאשר טכנולוגיות חברתיות משתנות לאט מדיי - עלול להיווצר מתח אחר. לדוגמה, כשמוסדות פוליטיים מפגרים אחרי שינויים חברתיים רחבים. טכנולוגיות פיזיות וחברתיות מתפתחות ומשנות זו את זו כל הזמן, מושכות ודוחפות זו את זו. ההשפעה היא לשני הכיוונים. הטכנולוגיות הללו שלובות זו בזו עד שקשה להפריד ביניהן.

מה דוחף שינויים טכנולוגיים? על פי הסיפור הפופולרי, המצאה היא מעשה של גיבור כמו של תומס אדיסון או טים ברנרס-לי. במציאות שינויים טכנולוגיים הם תוצאה של תהליך מצטבר הכולל המון ניסוי ותעייה, ורשתות אנושיות העובדות במערכת אקולוגית של המצאה. שינוי טכנולוגי הוא תהליך של אבולוציה הדומה מאוד לאבולוציה ביולוגית.

הן טכנולוגיה פיזית והן חברתית מתפתחות בצורה אבולוציונית ומשפיעות זו על זו, שינוי טכנולוגי גורר שינוי חברתי וכך הלאה, כמו לולאה אינסופית. פייר טייאר דה שארדן (1881-1955), פילוסוף צרפתי וכומר ישועי, היה בעל החזון שהבחין שהתפיסה האבולוציונית ישימה גם לטכנולוגיה פיזית וחברתית. ב-1930 כתב על שהעתיד מעוצב מאבולוציה של שלוש ספירות המשפיעות זו על זו. הספירה הביולוגית, הספירה של הטכנולוגיה הפיזית והספירה של הטכנולוגיה החברתית. טייאר כינה את השילוב הזה "נואוספירה". הוא הדגיש שכל אחת מספירות אלו מתפתחת תחת אותם חוקים ושבעתיד הן ישתלבו בצורה עמוקה יותר, עד שלבסוף יהיה קשה להפריד ביניהן.

לפסל אדם בתוך ציפור -יציקת אפוקסי  שקוף.-"פעם היינו גושים ריריים  בים, ואז דגים, ואז לטאות וחולדות ואחר כך קופים, ומאות דברים ביניהם. היד הזו הייתה פעם סנפיר, היד הזו פעם היו עם טפרים! בפה האנושי שלי יש לי שיניים מחודדות של זאב ושיני אזמל של ארנב ושיניים טוחנות  של פרה! הדם שלנו מלוח כמו הים בו חיינו! כשאנחנו מפוחדים, השיער על העור שלנו מזדקף, בדיוק כמו כשהיתה לנו פרווה. אנחנו היסטוריה! כל מה שאי פעם היינו בדרך להפוך לעצמנו, אנחנו עדיין כאלה. [...] אני מורכב מהזיכרונות של ההורים שלי ושל סבא וסבתא שלי, כל אבותיי.בדרך בה אני נראה, בצבע השיער שלי. ואני מורכב מכל מי שאי פעם פגשתי ושינה את הדרך שבה אני חושב".- טרי פראצ'ט, כובע מלא בשמים. פסיכולוג תל אביב על האבולציה כהווה המכיל אין סוף חלקי עבר. 

באבולוציה ביולוגית שינויים גנטיים נוצרים דרך מוטציות מקריות וברירה טבעית. טכנולוגיות פיזיות וחברתיות הן תוצר של הדמיון האנושי והתשוקה לשפר דברים. אנו בתהליך מתמיד של תיקון ושיפור טכנולוגי. כשהטלפון הסלולרי הומצא, הוא היווה שילוב מקורי של המחשב הקיים, תקשורת, ג'י. פי אס. מסך תצוגה, חיישנים, תוכנה וטכנולוגיות אחרות. כך גם כשקרן ההון המשותפת הומצאה באמצע המאה ה-19, היה זה שילוב חדשני של חוקים, תקנות חשבונאיות, חוקי בעלות ותורות ניהול. כמו בביולוגיה המודולריות גם עיצוב הטכנולוגיה הפיזית והחברתית משמעותו חלל אינסופי הנפרש לפתרונות אפשריים. כל דור יכול לבנות על העבר. כפי שהכלכלן וו. בריאן ארתור הבחין, לעתים עקרונות פיזיים מתגלים או נרתמים (השימוש באש, חשמל, הלייזר) ליצירת אבני בניין מלדוריים חדשים הפותחים אפשרויות חדשות. תופעה דומה מתרחשת עם טכנולוגיה חברתית. טכנולוגיות חברתיות רבות מוצאות דרכים חדשות לרתום נטיות של התנהגות אנושית. לדוגמה שווקים רותמים רווח אישי, מפלגות פוליטיות רותמות את הצורך בזהות, וקהילות את הצורך בערכים משותפים.

למרות ששינויים בטכנולוגיות פיזיות וחברתיות נעשים במכוון ומנוהלות על ידי יוזמות אנושיות (שלא כמו השינויים המקריים בביולוגיה) הן עדיין פועלות בצורה דרוויניסטית. הן חייבות לפעול כך, מכיוון שאנחנו לא יודעים אילו טכנולוגיות פיזיות או חברתיות יצליחו בעתיד בעת שאנו יוצרים אותן. דמיינו שאתם רואים חבר מסתת אבן ויוצר ראש חץ. אתם מסתכלים ואומרים "אני יכול לעשות זאת טוב יותר", אולי על ידי שינוי הצורה, הגדלה או הקטנה, שימוש בסוג אבן אחרת. אתם עושים את השינוי שלכם, יש לכם השערה על השיפור בשינוי, אבל עד שאתם לא מנסים לצוד אינכם יכולים לדעת אם העיצוב שלכם טוב מזה של חברכם. זה ניסוי שיצריך קבוצת ציידים גדולה לאורך זמן כדי לאושש אותו. כיוון שהתשובה ל"מה הוא ראש חץ טוב?" תלויה במשתנים רבים: אירו דינמיקה, החיה הניצודה, עיצוב הקשת והחץ ומיומנות הצייד. אין עיצוב ראש חץ אופטימלי, יש טובים יותר ויש טובים פחות לסביבה זו או אחרת, לחומרים הקיימים ולטכנולוגיות הקיימות באותו זמן. גם משתנים אלו לא קבועים, הדרך היחידה הישימה היא לעשות שינויים ולבחון אותם במציאות, ולתת לברירה הטבעית של התחרות לעשות את שלה. אם שבט מצליח יותר עם עיצוב ראש חץ מסוים, שבטים אחרים רואים את ההצלחה ומחקים אותה, כשאותו שבט מנצח אחרים במלחמה, או כשאותו ראש חץ מאומץ על ידי מסחר.

לצייר דת. "דת היא ניסיון ליצור שליטה על עולם החושים, בו אנו נמצאים, באמצעות עולם המשאלות והפנטזיות, שפיתחנו בתוכנו כתוצאה מצרכים ביולוגיים ופסיכולוגיים. אבל ניסיון זה לא יכול להשיג את מטרתו. דוקטרינות נושאות עמן את חותמת התקופות שבהן נוצרו, ימי ילדותו חסרת הדעת של המין האנושי. הנחמות של הדת לא ראויות לאמון. הניסיון מלמד אותנו שהעולם אינו חדר ילדים. הציוויים האתיים, שהדת מבקשת לתת להם את משקלה, דורשים במקום הדת כמה יסודות אחרים, שכן החברה האנושית אינה יכולה בלעדיהם, ומסוכן לקשר את הציות להם עם האמונה הדתית. אם מנסים לייחס לדת את מקומה באבולוציה של האדם, נראה שזה לא אינה  מורשת מתמשכת, אלא מעין  מקבילה לנוירוזה שהפרט התרבותי צריך לעבור בדרכו מילדות לבגרות."-זיגמונד פרויד, משה ומונותאיזם. פסיכולוגים בתל אביב על האבולוציה של הדת.

אותו תהליך של שינויים מכווני מטרה, פידבק מהסביבה, וברירה של החלופות מתרחש גם עם טכנולוגיות חברתיות, כמו בדוגמה של שבטי המישורים הגדולים. טכנולוגיות פיזיות וחברתיות מתפתחות תוך שינוים והשפעה הדדית גם יחד. ההיסטוריה של שינויים מכוונים (ולעתים מקריים), היא אם כן תחרות אבולוציונית הבוחרת ומעתיקה דגמים שבאופן יחסי "מותאמים" יותר מהמתחרים שלהם.

לוח הזמנים של האבולוציה הביולוגית, אטי הרבה יותר מאלו של הטכנולוגיות הפיזיות והחברתיות, לפחות עד עתה. טכנולוגיות פיזיות חדשות מאפשרות לערוך שינויים בגנום שלנו, ולטשטש את הגבול בין טכנולוגיה פיזית לבין ביולוגיה. לדוגמה, קריספר מציע את היכולת לערוך באופן ישיר דנ"א של חיידקים בגנום שלנו ולשנות ממש באופן מילולי את החומרה האנושית. זה הופך את השינויים הביולוגיים מכוונים כמו ששינויים בטכנולוגיות חברתיות ופיזיות מתפתחים. אנו יכולים לעשות שינויים בגנום שלנו בדיוק כפי שאנחנו נוהגים לעשות בגנום של מינים אחרים (הרבעה וגידול סלקטיבי של חיות כבר שינה בצורה דרמטית את הספירה הביולוגית). אפילו ללא שינויים גנטיים השתלות מוח נוירוטכנולוגיות יכולות להחזיר תחושה באיברים משותקים או פגועים ולהרחיב תפקודי מוח, משפרים את מי שאנו, איך שאנו מרגישים ומתפקדים. יותר מזה אנו על סף היכולת ליצור חיים מחומרים דוממים וכך לאפשר את העיצוב וההתפתחות של טכנולוגיות החיים עצמה.

כשכל שלושת הענפים של הניאוספירה מתפתחים במהירות בצוותא, סביר שנהיה המין הראשון (לפחות על כדור הארץ), המעצב  את הביולוגיה של התפתחותו, בין אם זו תהיה מורכבת מסיליקון או פחמן או שילוב סביר של שניהם. התוצאה יכולה להיות מפחידה אבל היא גם יכולה להיות יפה. אם כי בהווה יש לנו בעיות דוחקות יותר. לעת עתה טכנולוגיית המידע היא הכוח העיקרי הדוחף לשינויים הן בטכנולוגיה הפיזית והן בטכנולוגיה החברתית.

פיסול בחוט ברזל- "ואנשים המאמינים באלוהים חושבים שאלוהים שם את בני אדם על פני כדור הארץ כי לפי דעתם -בני אדם הם החיה הטובה ביותר, אבל בני האדם הם רק חיה והם יתפתחו לחיה אחרת, והחיה הזו תהיה חכמה יותר והיא תשים בני אדם בתוך גן חיות, כמו שאנחנו מכניסים שימפנזים וגורילות לגן חיות. או שבני אדם כולם יחטפו מחלה וימותו או שהם ייצרו יותר מדי זיהום ויהרגו את עצמם, ואז יהיו רק חרקים בעולם והם יהיו החיה הכי טובה".- מארק האדון, התקרית המוזרה של הכלב בלילה. פסיכולוגים בגדרה על האבולוציה כהנמקה לעליונות האדם על הטבע. 

ההתפתחות המהירה בטכנולוגיות פיזיות שהוליכו למיחשוב ולאינטרנט האיצו את המעבר של החברה שלנו אל עידן המידע. שינויים אלו הגבירו בצורה דרמטית את יכולתנו לתקשר, לתאם, ולפקח - יסודות ההנעה הן של הטכנולוגיה החברתית והן של הטכנולוגיה הפיזית. המצאות אלו מטשטשות כעת את הגבול בין טכנולוגיה פיזית לבין טכנולוגיה חברתית: מה המשמעות של להיות אדם ומה המשמעות של להיות מכונה.

מהפכות בטכנולוגיה הפיזית מערבות שינויים מהותיים בדרך שבה אנחנו משתמשים בחומר, אנרגיה או מידע. תקופת הברונזה ותקופת הברזל היו מהפכות בדרך השימוש בחומר. המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית היו במהותן מהפכות אנרגיה. כל אחת ממהפכות אלו שינתה אותנו, אבל טכנולוגיית המידע, ניתן לטעון, משפיעה יותר על הטכנולוגיה החברתית שלנו ממהפכות החומר והאנרגיה. זאת מכיוון שהסדר החברתי שלנו הוא בסופו של דבר תוצר של הדמיון האנושי.  אלו הם "הסדרים מדומיינים" כפי שיובל נוח הררי קורא להם בספרו "קיצור תולדות האנושות". הסדרים חברתיים בנויים על רעיונות, על ידע ואינפורמציה ועל היכולות שלנו לאגור, לעבד ולהעביר את האינפורמציה הזו. התפתחות השפה עצמה מלווה אחרי אלפי שנים בהתפתחות הכתב. היו מהפכות מידע עצומות ששינו ועיצבו את הסדר החברתי בצורות נשגבות ולא צפויות. מי יכול היה לחזות שהדפוס של יוהנס גוטנברג יהפוך לזרז של הרפורמה הפרוטסטנטית, המצאת המדע, עידן הנאורות, יצירת תרבות ההמונים והתפתחות הדמוקרטיה? מהפכת המידע משנה את ההכרה שלנו, את הרגשות והפסיכולוגיה שלנו: כיצד אנחנו מתייחסים זה לזה וכיצד אנו מארגנים את החברה שלנו. 

כיום אנו בעיצומה של עוד מהפיכת מידע מרכזית: מחשבים מגבירים יכולות אנושיות ייחודיות ומקלים על פתירת בעיות. הרשת ומנועי החיפוש מרחיבים את הידע שלנו ואת הזיכרון לרמות וירטואליות אין סופיות, ושאיבת ידע משותף מכל העולם הפכה קלה וזולה. האינטרנט מאפשר לנו להתקשר מיד כמעט לכל אחד, בכל זמן שהוא. חיישנים מחוברים נותנים לנו עיניים ואוזניים בכל מקום. אנו בכל המקומות בו זמנית ויודעים הכול. אחסון בעננים מאפשר כוח גדול בקצות האצבעות של כל אדם.

אינפורמציית מידע זו מביאה שינוי יסודי ביחסינו עם כלים.  בממלכת החי, להומו סאפיינס יש יכולת ייחודית להשתמש באינפורמציה לבניית כלים ולשינוי הסביבה. המין שלנו מאבד את המונופול, בשעה שאינטליגנציה מלאכותית ומכונות עם אלגוריתמים לומדים, מתחילים לשמש מקבלי החלטות. למשל: בתחום הבריאות, גיוס כוח אדם, מסחר במניות וכלי רכב אוטונומיים. פייסבוק בוחרת באיזה אינפורמציה להלעיט אותנו, משנה את דעתנו ואת הממשל שלנו. רובוטים מבצעים ניתוחים ומייצרים את כלי הרכב שלנו. אנו חולקים באופן נרחב יותר ויותר את השליטה כמין הדומיננטי בפסגת פירמידת עיבוד האינפורמציה ובניית כלים בכוכב שלנו .

לפסל פליאה. "בני אדם התפתחו למיקומם האבולוציוני הגבוה יחסית על ידי שמירת המאפיינים הבוסריים של אבותיהם. בני אדם הם היונקים המתקדמים ביותר - אם כי ניתן על בסיס אותו טיעון כך גם הדולפינים - כי הם מתבגרים לעתים רחוקות. תכונות התנהגותיות כמו סקרנות לגבי העולם, גמישות תגובה ומשחקיות משותפות כמעט לכל היונקים הצעירים, אך בדרך כלל אובדות במהירות עם תחילת הבשלות אצל כולם, מלבד בני האדם. האנושות התפתחה, כשהיא ההתפתחה, לא בגלל שהייתה מפוכחת, אחראית וזהירה, אלא בגלל שהיא הייתה שובבה, מרדנית ולא בוגרת".-- טום רובינס, טבע דומם עם נקר. פסיכולוג בזום על התפתחות האנושית כיכולת היצירתית הקשורה במשחק ובסקרנות.

טייאר היה בעל אמונה דתית מיסטית, הוא חשב שהניאוספרה מתפתחת לעבר נקודת אומגה שבה תשרור הרמוניה אנושית. זה נראה בלתי סביר. אבולוציות טכנולוגיות לא מתפתחות מתוך מטרה לעשות אותנו מאושרים או לקדם הרמוניה אנושית. הן מתפתחות מתוך ברירה הכרחית של רבייה. התובנה העיקרית של דרווין הייתה שדברים המצליחים להתרבות ביעילות מכחידים דברים שלא מצליחים בזה, וכך נעשים דומיננטיים באוכלוסייה. טכנולוגיות לא מתרבות (עדיין) באופן עצמאי, הן עדיין צריכות עזרה מאיתנו, אבל האפקט הסופי דומה.

טכנולוגיות מפיצות את עצמן בכל דרך אפשרית - הן יכולות להתפשט מכיוון שהן עושות אנשים מרוצים, או פשוט מכיוון שהן יכולות (וירוסי מחשב הן דוגמה שכיחה). טכנולוגיות גדלות גם באמצעות ריכוז כוח: הן רותמות כוח פיזי או מנצלות חולשות והתמכרויות אנושיות. טכנולוגיות חפות מערכים, אתה יכול להשתמש בעיפרון כדי לכתוב שיר מפעים או לנקר את עיניו של מישהו. יכולת עיבוד המידע הייחודית של ההומו סאפיינס מאפשרת לנו לשנות ולשלוט בכוכב הלכת שלנו בצורה חסרת תקדים, אבל יכולת זו מעמיסה על כדור הארץ מעבר לנקודת הנשיאה שלו, ומביאה אותנו אל סף הכחדה. ברגע זה טכנולוגית המידע שלנו לא מצילה אותנו מעתיד זה, אלא  מאפשרת לנו להגיע אל קצה הצוק מהר יותר. 

פרומתיאוס- שילוב של אפוקסי ופיסול קרמי-זיו-הסדנה לאמנות, "בבסיס, אתה מבין, אנחנו לא הומו סאפיינס כלל. הליבה שלנו היא טירוף. הדחף העיקרי הוא רצח. מה שדארווין היה מנומס מכדי לומר, חבריי, הוא שהפכנו לשליטי כדור הארץ לא בגלל שהיינו החכמים ביותר, או אפילו הרעים ביותר, אלא בגלל שתמיד היינו הזבלים הכי מטורפים, הכי רצחניים בג'ונגל. וזה מה שהדופק חשף לפני חמישה ימים".- סטיבן קינג, תא.- פסיכולוגים רמת גן על האבולציה כעיוורון מוסרי. 

ישנו דחף אנושי טבעי בסיסי הדוחף אותנו לפתירת בעיות ולשיפור מצבנו. אנו יוצרים טכנולוגיות חדשות לפתירת בעיות ומכיוון שהידע האנושי מתאסף, ההיסטוריה יכולה להיראות כהצטברות של פתרונות חדשים וטובים יותר, לבעיות אנושיות עם הזמן. אולם פתרון בעיות לא בהכרח עושה אותנו מאושרים יותר. סיבה אחת היא תופעה פסיכולוגית הידועה כ‘hedonic treadmill’, כלומר פתרון חדש לבעיה יכול לעשות אותנו מאושרים יותר אולם אחרי מעט זמן ההשפעה דוהה. אם אתה חי במקום חם סביר שמיזוג אוויר יעשה אותך מאושר מאוד בתחילה, אך עם הזמן תתרגל איליו, תצפה לו, ותבחין בו רק אם יתקלקל. בנוסף לכך פתרון בעיה אחת יוצר בעיה אחרת, מיזוג אוויר פותר את בעייתך היום, אבל תורם להתחממות האקלים, שיגרום לחום גדול יותר בעתיד.

טכנולוגיות מידע חדשות שינו את קנה המידה של החברה, אפשרו לנו ליצור מגע עם העולם כולו. זה סיפק פתרונות טובים יותר לבעיות רבות, אך גם יצר הרבה מאוד בעיות חדשות, דינמיקה שלעתים קרובות עבדה בצורות שאי אפשר היה לצפות. סמארטפונים הם אולרי צבא שווייצריים של פתרונות למגוון בעיות. מתקשורת ועד לקבלת אינפורמציה, הכוונה בדרכים, ובידור, כשהומצאו לראשונה, מעט יכלו לצפות שהם גם יתרמו לבידוד חברתי, וערעור הדמוקרטיה. המדיה החברתית משנה את החברה ואת האני הפוליטי, מחליפה את משמעות המושג 'חבר' ומעצבת מחדש את הצורה בה אנו בוחרים מנהיגים. שליחותה של פייסבוק היא 'לתת לאנשים את הכוח לבנות קהילה ולקרב את העולם זה לזה'-היא בהחלט חיברה אותנו, אולם עם תוצאות לא צפויות. זו לא הפתעה, פייסבוק תלויה ברווחים מפרסום, אשר נקבע על פי מספר המשתתפים. מעורבות בפוסטים, וגישה לנתונים אישיים. זה מה שמזין אלגוריתמים- לא האושר שלנו. למעשה מחקרים מראים ששימוש בפייסבוק יוצר השפעה הפוכה-זהו סם ממכר שחוטף את תשומת הלב שלנו, בשעה שהוא גורם לנו להרגיש בלתי ראויים.כך גם שליחותו של טוויטר היא היא 'לתת לכולם את הכוח ליצור ולשתף רעיונות ומידע באופן מיידי וללא מחסומים'-אבל המהירות גם מביאה להעדר עומק וממיינת אנשים למין תאי תהודה המשקפים ומחזקים מחדש את עצמם.

תקשורת ברמה עולמית מתנגשת עם הביולוגיה האנושית. התפתחנו כחברים בשבטים קטנים, קבוצות של לקטים-ציידים של פחות מאלף חברים. אנו מחייכים ונענים לחיוכים, ואנו מומחים בקריאת הבעות פנים. אנו מצייתים לנורמות חברתיות, וכשאחרים לא מצייתים להן, אנו מפעילים עליהם לחץ כדי שיגלו קונפורמיות. אנו מונעים להראות את הזעם המוסרי שלנו כיוון שזה מסמל את נאמנותנו וטוהר כפנו לשבט, ומעלה את ערכנו בתוכו. מנגנון זה מועיל ללכידות החברתית של השבט ומעודד שיתוף פעולה בשבט קטן. מוגבר על ידי המדיה החברתית המגיעה למיליוני אנשים, מנגנון הזעם החברתי התורשתי שלנו מביא לקיטוב הרסני. כשהמגע של פנים אל פנים נעלם, תחושת כאב הקרבן אינה מרסנת יותר את תוקפנות הזעם שלנו. הקהל העצום של המדיה החברתית מעצים את הדחף הפסיכולוגי שלנו לאותת את ערכנו המוסרי. התוצאה היא זעם מוסרי און ליין בעל משמעויות שליליות ללכידות החברתית והפוליטית. מאפיין ביולוגי מועיל במצב אחד, הופך הרסני באחר.

אדם מפסל אדם. "לאבולוציה אין ראיית נולד. מכונות מורכבות מפתחות אג'נדות משל עצמן. מוח כדי לרמות. לולאות משוב מתפתחות כדי לקדם פעימות לב יציבות ואז נתקלות בפיתוי של קצב ומוזיקה. הבלאגן שמעורר דימויים פרקטליים, האלגוריתמים המשמשים לבחירת בתי גידול,הופך מגרורות לאמנות. ריגושים שפעם היה צריך להרוויח עלי ידי תוספת של כישורים, אפשר עכשיו לקבל מתוך התבוננות פנימית חסרת טעם. האסתטיקה עולה באין מפריע מטריליון קולטני דופמין, והמערכת עוברת מעבר למודל של האורגניזם. היא מתחילה לדגום את עצם תהליך הדגימה. היא צורכת משאבי חישוב מתמידים, מתבלבלת עם רקורסיה אינסופית וסימולציות לא רלוונטיות. כמו ה-DNA הטפילי שמצטבר בכל גנום טבעי, היא מתמשכת ומתרבה ואינה מייצרת דבר מלבד את עצמה. מטא-תהליכים פורחים כמו סרטן, ומתעוררים וקוראים לעצמם אני".- פיטר ווטס, ראייה עיוורת. פסיכולוג בראשון לציון על האבולוציה של התרבות המודרנית הסובבת סביב עצמה ומאבדת את הקשר עם המציאות.

עליונות כלכלית וחברתית מגבירה את שעתוק הטכנולוגיות, טכנולוגיית המידע משתכפלות מהר יותר ובקלות רבה יותר מטכנולוגיות קודמות בגלל הירידה הדרמטית בגודל פיזי. להעתיק ביט ניתן כמעט בחינם, כך שעלות יצור פלטפורמה לביליון אנשים, לא שונה מהותית מיצור פלטפורמה לאלף איש. יש גם השפעות אינטרנט חזקות-מי רוצה להיות ברשת חברתית לבדו, או להסתכן בקניית סחורות און ליין ללא רווחים?

השפעות אלו מרכזות אפילו כוח גדול יותר בידי ענקי עידן האינפורמציה, שהם גם הצירים דרכם טכנולוגיות פיזיות וחברתיות מתרבות. תאגידי עידן המידע חזקים יותר מהמונופולים של עידן התיעוש. היתרונות האינהרנטיים של פייסבוק, גוגל, אמזון, טנסנט, ואליבאבא, עצומים. הם בוחנים ומעצבים את היחסים החברתיים שלנו והבחירות הפוליטיות שלנו, והם שולטים בגישה שלנו למידע ואלו מוצרים אנו בוחרים לקנות. באמצע המאה ה19 פרדריך אנגלס הבחין כיצד המהפכה התעשייתית יוצרת דה הומניזציה לאנשים, הופכת אותם לברגים במכונות ענק היוצרות רווחים. מהפכת המידע הפכה אותנו מברגים לביטים.

הכלכלה מניעה את תהליך הברירה, צייד באפלו מעל סוסים יצר רווח גדול לילידים האמריקאים במישורים הגדולים ועודד אותם לאמץ במהירות את הסוסים הספרדיים. הכלכלה היא חילוף החומרים החברתי שלנו. בדיוק כפי שהמטבוליזם הביולוגי של האורגניזם מפרק מזון כדי לספק אנרגיה וחומרי בניין. הכלכלה היא התהליך דרכו אנו הופכים משאבים מהסביבה לסחורות ושרותים שאנו צריכים (או לא). ובדיוק כשם שהמטבוליזם של אורגניזם מפותח הוא אוסף מורכב של תאים, איברים ותהליכים, הכלכלה היא אוסף מורכב של טכנולוגיות חברתיות העוזרות לנו לתאם את המאמצים שלנו-אם היה עלינו לפעול באופן עצמאי, היינו מתים ברעב. 

העולם נעשה מורכב יותר, אנו מסתמכים יותר ויותר על המדע להבנתו, וארגונו. המדע משחק תפקיד מרכזי ביצירת השקפת העולם שלנו, ומשפיע על קבלת ההחלטות שלנו. אנו חושבים על המדע כתהליך אובייקטיבי המוליך בצורה נחרצת לידע טוב יותר והבנה עמוקה יותר. אבל המדע הוא טכנולוגיה חברתית שלא תמיד מתפתחת בקו ישר. הכלכלה כתחום מדעי היא דוגמה לכך. משברים כלכליים, מגפות, שנויי אקלים- הינם אי סידוריות המדגימות כיצד תחום הכלכלה התפתח בכיוונים שלא מועילים ליצירת כלים שאנו צריכים כדי להבין מה קורה, וכיצד עלינו לפעול למען הישרדותנו, ורווחתנו. מה התקלקל בכלכלה? 

תפיסת הכלכלה הניאו קלסית, ששלטה בתחום במרבית המאה ה20, הניחה שאנו סוכנים כלכליים שמחליטים בצורה אנוכית כדי למקסם את התועלת האישית. פונקציית התועלת היא הדרך להגיע למטרתנו, ובתפיסה הניאו קלסית מטרתנו  מצטמצמות להנחה הפשוטה שאנו ממקסמים  את האושר האישי על ידי צריכה.  הנחת היסוד השנייה של הזרם הניאו קלסי היא שאם כולנו נשאף להגדיל את האושר האישי שלנו, באמצעות הקסם של השוק המשוכלל, נגיע בצורה קולקטיבית לנקודת שווי משקל שבה כולם מקבלים אושר ככל שהם יכולים, מבלי שאיש צריך להפחית את האושר שלו.

לפסל אבולוציה "...אבל יש לי את הבעיה שאני לא יכול להבין ולראות בצורה ברורה כפי שאחרים רואים, וכפי שאני צריך לעשות, עדויות לעיצוב ולתועלת של כל המרכיבים בבריאה סביבנו . נראה לי שיש  יותר מדי עליבות בעולם. אני לא יכול לשכנע את עצמי שאלוהים מיטיב וכל יכול היה יוצר את הצרעות בכוונה מפורשת שיגדלו תוך אכילת  גופם החי של זחלים, או שחתול צריך לשחק עם עכברים... אני מרגיש  בצורה העמוקה ביותר  שכל הנושא הוא נשגב מדי עבור האינטלקט האנושי. כלב יכול באותה מידה לשער על מוחו של ניוטון. שכל אחד יקווה ויאמין במה שהוא יכול".- צ'ארלס דרווין, חייו ומכתביו . פסיכולוג ביבנה על האבולוציה כתורת מוסר .

נכון שלאנשים יש מטרות והם עושים החלטות כדי להשיג אותם. ההנחות למעלה אינן לגמרי שגויות, אך הן רק חלק מהסיפור. מחקרים מראים שיש לנו מטרות רבות ולעתים סותרות. ואושר כתוצאה מצריכה הוא רק אחת מהן, ולעתים קרובות לא החשובה וזו עם כוח ההנעה הגדול ביותר. יש לנו עדיפויות רבות אחרות חוץ מאנוכיות חומרית, הכוללות צרכים פסיכולוגיים וחברתיים כגון חופש, אהבה, כבוד עצמי, משמעות וקשרים חברתיים. אנשים אינם עקביים בדרך בה הם עושים החלטות ומקדמים מטרות. אנו לעתים קרובות עושים החלטות ללא מידע שלם או עם מידע שגוי.  תאגידים הם כנראה ממקסמי תועלת טובים יותר מבני אנוש, אבל לתועלת שלהם אין קשר לאושר שלנו. התועלת של תאגידים יכולה לבוא על חשבון תועלת הכלל והרווחה החברתית. תאגידים הם טכנולוגיות חברתיות הפועלים למען מטרותיהם -הם, שלעתים עולות בקנה אחד עם מטרות החברה ולעתים לא.

הכלכלה הניאו קלסית והדגש שלה על מיקסום התועלת ונקודת שווי המשקל היא פגם מפתח בהבנת צדדים של ההתנהגות החברתית.  הגישה המכניסטית שלה שפותחה במשך המהפכה התעשייתית, אינה יכולה להנחות אותנו דרך המהפכה של עידן המידע. למרבה המזל יש דרכים חדשות להבנת הכלכלה המודרנית.

כלכלה סיבוכית-(Complexity economics) - היא תחום מדעי בֵּין-תְּחוּמִי המסתמך על מידע, הכלכלה של ההתנהגות ופרספקטיבה על הכלכלה כמערכת, לא רק כאוסף יחידים. הפסיכולוגיה הביהביוריסטית מראה שאנשים עושים החלטות על בסיס כללי אצבע פשוטים והיגיון קצר טווח, ושיעדם לא ניתן לתיאור במושגים של רווח ותועלת. הדמיה של ההתנהגות האנושית המורכבת מחייבת הפשטה, אולם על ידי שימוש בידע זה, אנו יכולים לעשות הפשטות מציאותיות יותר. כמו כן סימולציות המתבססות על בִּיג דָּאטָה, למידת מכונה, ואינטליגנציה מלאכותית נותנות לנו כלים רבי עצמה ליצירת מודל תאורטי לכלכלה כרשת מתפתחת בנמצאת במתח מתמיד, כפי שהיא באמת.

לפסל את המין האנושי. "אנו רחוקים מלהיות המין הביולוגי החכם ביותר שאפשר, כנראה שעדיף לחשוב עלינו כעל המין הביולוגי הכי טיפש שעדיין יכול להקים ציוויליזציה טכנולוגית - נישה שמילאנו כי הגענו לשם קודם , לא כי אנחנו מותאמים לה בשום מובן בצורה אופטימלית. ."- ניק בוסטרום,מוח על: נתיבים, סכנות, אסטרטגיות. פסיכולוג רחובות על ההיסטוריה של האבולציה כפי שתכתב על ידי מנצחים אחרים.

בדיוק כפי שההבנה המדעית של הביולוגיה יצרה מהפכה ברפואה, הבנה מדעית של הכלכלה כמערכת מורכבת, מסתגלת היא בעלת פוטנציאל ליצור מהפכה במדיניות. מטבען מערכות מורכבות אינן תחת שליטה מלאה של איש. זה דבר אחד לתכנן ולצפות התנהגות של מחשב נייד, ודבר אחר לתכנן ולצפות את התנהגות האינטרנט. למערכות מורכבות יש תכונות המתהוות מהאינטראקציה בן המרכיבים שלהן, ועם זאת שונות מהמרכיבים עצמם. כמו בגינון, בהנדסת מערכת מורכבת -יש לנו שליטה מוגבלת על התוצאה. כדי לצפות לאן מדיניות תוביל אותנו וכיצד לשנות את תנועת המערכת כדי להגיע להיכן שאנו רוצים, עלינו להבין את האינטראקציה בן טכנולוגיה, כלכלה, מוסדות, פוליטיקה, פסיכולוגיה וחברה. זה דורש לפרוץ את הגבולות בן תחומי מחקר. תפישת תחומי המחקר באקדמיה אינה מצליחה להתמודד עם האתגר ולספק לנו את ההנחיה לה אנו נדרשים.

עידן המידע מציב אתגרים כמותם לא היו, לממשלות ומוסדות. האם מבנה הממשל הנוכחי יכול לעשות את העבודה? האם מבני הרגולציה יכולים להסתגל עבור התועלת הקולקטיבית שלנו?

נרטיבים ומודלים חדשים של ארגון חברתי צצים. אחד הבולטים הוא המודל הסיני של סופר אורגניזם אוטרטיבי מונע בכוח הטכנולוגיה. וויצ'ט(WeChat)- האפליקציה של הכל, היא פייסבוק, בנק, אובר, איבי, ושרות משלוחי מזון משולבים יחד, עם כמות משתמשים חודשית של למעלה מביליון. היא מסובסדת על ידי הממשלה, ומאפשרת לממשל לשלוט ולצנזר את המשתמשים, וכולם יודעים זאת, והיא עומדת עתה להפוך למערכת תעודות הזהות האלקטרונית של סין. מסד הנתונים של מערכת זיהוי הפנים הסינית כבר כולל את מרבית האזרחים, ומאפשר לעקוב כמעט כל מה שהאזרח עושה ברמת פירוט אורווליאנית.  הממשלה הסינית אומרת שזהו דבר טוב כיוון ש'שמירת אמונים אינה מתוגמלת מספיק, ומחיר שבירת האמון נוטה להיות נמוך'. כך הממשל הסיני בשיתוף חברות הטכנולוגיה, פיתח גרסה מוקדמת של מערכת קרדיט חברתית, המנטרת התנהגות טובה וראויה לאמון ומתגמלת אותה אוטומטית, או מענישה בהתאם.

המערב נרתע באימה מול הסיכוי של מערכת קרדיט חברתית הנשלטת על ידי ממשלה אוטוריטטיבית. סינים רבים, בניגוד לכך, נראים עד כה נינוחים (או לפחות מקבלים), עם פרטי חייהם הנשלטים, כל עוד השגשוג הכלכלי ממשיך. ניתן ליצור אנלוגיה  למעבר מתא בודד לאורגניזם מורכב לפני 700 מיליון שנה. אורגניזמים מורכבים התפתחו כתאים בודדים ויתרו על האוטונומיה שלהם לטובת 'היתרונות הכלכלים' של הרב תאיות. אולי הסינים עוברים שלב התפתחות מקביל בשנוי החברה האנושית. לסופר אורגניזם המאורגן בצורה היררכית יש יתרונות מובהקים: הוא מאפשר להביא לידי ביטוי יכולות קואופרטיבים אדירות לפתרון בעיות, בצורה ממוקדת. אם כל העולם ילך בעקבות הדוגמה הסינית אולי יהיה קל יותר לתאם במהירות את השנויים הנדרשים להתמודדות עם מצב החירום האקלימי. כמובן שאבדן האוטונומיה והעצמאות האישית הן בעייתיות ביותר, כשיש סיכוי שפעיל או רעיון 'סרטני' ישתלט על הסופר אורגניזם וידחוף אותו אל סוף הרסני. זה גם לא קשה לדמיין את טכנולוגיות אלו, במיוחד מדינה המפעילה מערכת זיהוי אוטומטי, מאפשרות סוג של טוטליטריזם קבוע, שבני אנוש לא יוכלו לחמוק ממנו-דִּיסְטוֹפְּיָה- נקודת אומגה אורלינית -בניגוד לחזון האוטופי של טייאר.

"לגבר (ולאישה) יש יכולת אינסופית להתפתחות עצמית. באותה מידה, יש לו יכולת אינסופית להרס עצמי. אדם עשוי להיות חי קלינית ובכל זאת, למרות איך שהוא נראה, מת מבחינה רוחנית."― אידריס שאה, ללמוד כיצד ללמוד: פסיכולוגיה ורוחניות בדרך הסופית. פסיכולוג במזכרת בתיה על סתירות פנימיות בן הישרדות להתפתחות.

טכנולוגיות מידע המשפרות את עצמן לנצח יכולות ליצור טכנולוגיה חברתית שהיא סוג של סופר אורגניזם, קהילה של בני אדם ואינטליגנציות מלאכותיות. טכנולוגיות המידע החדשות שלנו מאפשרות פעולה קולקטיבית בגודל חסר תקדים. ביחד , אפשרויות אלו יוצרות הזדמנויות עצומות לטכנולוגיות חברתיות להתפתח, וליצור לחץ אבולוציוני לשינוי מהיר. מנקודת מבט זו, המתח במצב הסוציו פוליטי הוא תוצאה טבעית של האבולוציה העולמית בניסיון למצוא את הדרך הטובה ביותר לנהל התפתחות סופר אורגניזם.

דמוקרטיות ליברליות התפתחו לפני עידן האינפורמציה. עד לא מזמן, נראה היה שזה המודל הדומיננטי של ממשל, אבל עתה הוא מאותגר. צורות כלאיים חדשות של דמוקרטיה ומשטרים אוטוריטטיביים, צצות, עם רמות שונות של ניטור ושליטה בחיי הפרט. שאלת מפתח עולה: האם תוכל הדמוקרטיה להסתגל לתפקד טוב יותר בסביבה החדשה של ההיפר קישוריות או האם היא תוחלף בתחרות האבולוציונית של הטכנולוגיות החברתיות?

שאלה זו היא האתגר של תקופתנו: הבה נניח שאנו מקבלים את הופעת הסופר אורגניזם כעובדה. האם המודל האוטרטיבי הסיני הוא הדרך היחידה לנהל אותו? או האם יש דרכים דמוקרטיות יותר לעשות זאת? כיצד אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיות מידע כדי לחזק את הדמוקרטיה ולא לדחוף לקיטוב וניכור?  האם נוכל להשתמש בהבנתנו את ההתפתחות של מערכות מורכבות וטכנולוגיות חברתיות, לעשות את הדמוקרטיה אחראית יותר, ולצמצם את ההשפעה של הענקת זכויות לאינטרסים ולהשליט הגינות?

אחת החוזקות של חברות פתוחות ודמוקרטיות היא שהן מאפשרות ומעודדות חקירה של רעיונות חדשים. שווקים חופשיים מצליחים מאוד ביצירת פיתוחים של שיתופי פעולה ותחרות ברעיונות וטכנולוגיות. ומצמיחות במהירות  את אלו שמצליחות כלכלית. זה לא מיקרי שהתפוצצות ההמצאתית בטכנולוגיות פיזיות במאתיים השנה האחרונות, צמחה בעיקר בחברות חופשיות עם שוק פתוח. הטכנולוגיה החברתית של חברות אלו האיצה את מהירות של התפתחות טכנולוגיות פיזיות. התהליך הזין את עצמו, כל טכנולוגיה חדשה יצרה אפשרויות לטכנולוגיות חדשות נוספות, ומרחב האפשרויות להמצאות נפתח בהתפוצצות צרופית, ויצר את ההאצה ההיפר אסקפוטנציאלית (hyperexponential) של טכנולוגיות פיזיות.

אולם הטכנולוגיות החברתית לא עומדות בקצב, ההשפעה של המדיה החברתית ופייק ניוז( ‘fake news’) על הפוליטיקה היא דוגמה עדכנית אחת. הטכנולוגיות החברתיות שלנו הופכות במהירות ללא מותאמות היטב למציאות של הטכנולוגיות הפיזיות. כאשר הפער בן הטכנולוגיות הפיזיות והחברתיות מתרחב, הלחץ על החברה גדל, ומרחב לכעס, פופוליזם, ופתרונות אוטוריטטיביים צומח. מצב זה משאיר אותנו עם שני פתרונות: להאט את קצב ההתפתחות הטכנולוגית, מה שכנראה בלתי אפשרי, או לפרוץ דרך החסם ולעסוק בהתמודדות עם רפורמה של המוסדות והרגולציה ואפילו החוקתיות כדי לגרום לדמוקרטיה להתפתח שוב. ללא לחץ פוליטי מכריע לעשות זאת, אנו עלולים למצוא שהפער מתרחב למשבר סופני לדמוקרטיה.

לצייר מסע אנושי לאורך החיים. "אנחנו בנויים להיות חיות יעילות, לא מאושרות".- רוברט רייט, החיה המוסרית: למה אנחנו כמו שאנחנו - המדע החדש של הפסיכולוגיה האבולוציונית. פסיכולוג בצפון תל אביב על האבולוציה כסדר אי אנושי .

פתרונות אפשריים קיימים. צעדים פרקטיים מידיים כוללים את שבירת פלטפורמת הענק המונופוליסטית, הסדרה של חברות המדיה כחברות מדיה בלבד ויצירת זכויות פרט דיגיטליות. שינויים כאלו יכריחו את החברות לשנות את המודלים העסקיים שלהן מרווח מיצירת עלבונות מוסריים, דחיפה של הפסיכולוגיה שלנו להפצת פייק ניוז, יצירת התנהגות התמכרותית, איסוף פרטים אישיים  והגברת צריכה מוגברת הפוגעת בסביבה, למטרות חברתיות בונות יותר. כך גם נוכל להשתמש במודלים חדשים למעורבות דמוקרטית, כמו 'חבר מושבעים של אזרחים' לתמיכה בוויכוחי מדיניות חשובים. אנו יכולים ליישם ממשל דמוקרטי באמצעות צמיחת התשתית המשולבת החיונית שלנו. אנו יכולים לבנות תשתית תחבורה חכמה להקל על החלפת עובדים כתוצאה מאוטומציה.  אנחנו יכולים לארגן מחדש את מערכת הלמידה שלנו לטיפוח גמישות. אנו יכולים לפתח מודעות עולמית מול האתגרים העיקריים שלנו, כמו משבר האקלים, באמצעות אותו מנגנון ששימש קודם בהצלחה ליצירת לאומנות. אנחנו יכולים להגדיר מחדש מהי הצלחה כלכלית דרך החלפת התמ"ג בשיטת מדידה אחרת המתמקדת בפתרון בעיות אנושיות וקידום הרווחה.

אין נקודת אומגה, הניאו ספירה הנוכחית לא הגיעה לשיא של מה שאפשרי, ולעולם לא תגיע. התפתחות היא תהליך פתוח של שינויים מתמשכים עד אינסוף. אין אוֹפְּטִימוּם, אין נקודת מנוחה, לא כיוון מיטבי או מטרה. אם עלינו ליצור מערכת סוציו אקונומית-טכנולוגית המשרתת את מרב השאיפות של האנושות ומינים אחרים שאנו חולקים איתם את הכוכב, זה יהיה רק בגלל שיש לנו הבנה מספיקה של המערכת המורכבת בה אנו חיים, לרתימת כוחה של האבולוציה ועיצובה בכיוון זה.

אנו חייבים להבין שאנו יכולים לעצב את ההתפתחות כדי לתת לנו 'טוב יותר' אבל לא אוטופיה.-כל מה שאנו יכולים לקוות לו, הוא מה שהפילוסוף קרל פופר כינה ב1945 "הנדסה חברתית הדרגתית" (piecemeal social engineering’) ,  לנווט את המערכת לכיוון חיובי, בצעד אבולוציוני אחד בכל פעם. ישנן עדויות מכריעות שכאלו שינויים מאפשרים לחברות להיות הרמוניות יותר ואלימות פחות. אבל מעצם טבעה ברירה אבולוציונית היא תהליך תחרותי, ולא סביר שהקונפליקט יעלם. הופעת הכחוליות (cyanobacteria) לפני 3 ביליון שנים הביאה לראשונה את החמצן לאטמוספרה, וחיסלה את רוב  החיים האחרים על כדור הארץ, אבל אפשרה את כל צורות החיים המודרניות. יצורים רב תאיים ולבסוף בני אדם התחילו להתאפשר בעזרת שיתוף פעולה בן בקטריות מקרוסקופיות לבן ארכאונים. האיזון בן תחרות ושיתוף פעולה והתגובות ההדדיות, הם חלק יסודי מהאבולוציה, ותוצאותיהם לעתים קרובות בלתי צפויות- דברים 'רעים' מובילים לדברים טובים ולהפך.

בדבר אחד אנו יכולים להיות בטוחים, אנחנו לא יכולים לעצור את הניאו ספירה מלהתפתח. שינויים עצומים עומדים בפנינו. נקודת המבט האבולוציונית נותנת לנו תובנות לגורמים היוצרים את הבעיות שלנו, ומאפשרות לנו דרכים להתמודד איתן. ככל שאנו מבינים יותר את הכוחות המניעים את השינויים הללו, נוכל יותר להסכים על צעדים אפקטיביים כדי לעצב את העתיד בהתאמה עם החזון הכללי והאישי לעולם שאותו אנו רוצים עבור ילדנו.

אם קצב השינויים הטכנולוגיים ימשיך להאיץ, האם הטכנולוגיות החברותיות יעמדו בקצב?  האם נשאר במצב מתמיד של חוסר איזון קיצוני, עם מוסדות חברתיים לא מתפקדים המאבדים מגע עם שינויי התשתית הפיזיים של עידן המידע? האם אנו בדרך להיות חלק מסופר אורגניזם אוטרטיבי היררכי? האם נוכל לעשות משהו כדי למנוע זאת? 

כן, אנחנו יכולים, אבולוציה חברתית היא תהליך שכולנו מעצבים, גם אם לא שולטים בו. מצד אחד העולם הוא מערכת מורכבת והתפתחות חברתית וטכנולוגית היא מחוץ לשליטתו של הפרט. מה שאנו מחמיצים היא ההבנה כיצד הפעולות האישיות שלנו, והאינטראקציות שלנו יוצרות התהוות של דפוסים בקנה מידה גדול, ומפתחות במסלול אחר את החברה שלנו. טייאר הציג את התפיסה שלו בשנות החמישים של המאה העשרים. סדר היום המדעי לגבי הבנת החברה כמערכת מורכבת המשתנה בצורה אבולוציונית, התפתח רק בעשורים האחרונים. התובנות של הבנה זו מחלחלים לאט אל תוך הזרם מרכזי , במיוחד בכלכלה. אנחנו גזע-באופן פוטנציאלי גזע אֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִי, -בן יכולתנו להבין, לעצב ולכוון את המערכת המורכבת המתפתחת החברתית, הכלכלית והטכנולוגית שאנו חיים בה, לעומת הפוטנציאל של מערכת שתהרוס את החופש, את הדמוקרטיה ואף את החיים על פני כדור הארץ. כפי שטייאר הצהיר: 'חובתנו, כגברים ונשים, היא להמשיך כאילו אין גבולות ליכולתנו, אנחנו שיתוף פעולה ביצירה.'