חשיבה יצירתית-הפסיכולוגיה והכלכלה של העתיד וההווה.
" את אשר תקבלו ממני, תצטרכו ללקט מתוך הכאוס"-דונלד ויניקוט
בעידן האינטרנט ועליית הA.I -האינטליגנציה המלאכותית -יצירתיות יותר מצבירת ידע, זיכרון ואפילו זיהוי דפוסים- שפעם הגדירו יכולות קוגניטיביות גבוהות- הפכה סמן ראשי להגדרת הייחוד של המחשבה האנושית והאינטליגנציה האנושית. לא פלא אם כן שהיצירתיות הפכה למשאב האישי, החברתי, הכלכלי, והתרבותי המבוקש ביותר -בעולם העסקים, בעולם האקדמיה, בעולם האמנות ובמקומות אחרים.(יצירות אמנות הם הנכסים הכלכליים הגדולים ביותר בהם בימינו ניתן להשקיע. הם מטבע העתיד. עזבו את הזהב הנדל"ן ומטבעות הקריפטו, בורסת האמנות היא המקום להרוויח).
שמי זיו אייל (יולי) . אני פסיכותרפיסט, אמן ומורה לאמנות. מנהל "הסדנה" -מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אני בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול מרחוק( שירות "פסיכולוג אונליין"). אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."
עליית הגלובליזציה של הידע שהוביל האינטרנט, והורדת החסמים על שיתוף ידע ובמובנים מסוימים- ביטול המונופול על הידע-הביאו לעליית קרנה של היצירתיות. בעולם כזה, לא צבירת הידע היא שחשובה-אלא דרכי השימוש בו, בן אם מדובר בעולם העסקי, בעולם התקשורת, התוכן והאמנות, או בטיפול פסיכולוגי, העולם הבין שיצירתיות יוצרת את ההבדל ולכן יצירתיות שווה כסף.
תפיסות חברתיות שונות ניסו להגדיר את השינויים הסוציולוגיים בעידן הנוכחי דרך מושגים של ניידות, הון תרבותי, או שיוך למעמד ההייטק. אני חושב שהמהפכה והשינוי מוגדרים טוב יותר על ידי מושג היצירתיות. אנחנו יודעים על גורמים התורמים ליצירתיות -עם זאת, המנגנון של הפעולה היצירתיות עצמה נותר ברובו בגדר תעלומה. היצירתיות על פי תפיסתי היא מפגש ודיאלוג-סוג של אינטראקציה. ואין זה משנה אם הוא מתרחש כדיאלוג פנימי או כמפגש חיצוני. כתהליך של מפגש בן שני אנשים, או יותר. אנחנו מחפשים -מרכיב שיגרום לתערובת הכימית ליצור ראקציה חדשה, להיות פעילה, להשתנות, ליצור משהו חדש. יצירתיות מתעלמת באופן מוחלט מהבדלים הבנויים על הגדרות חברתיות של גזע, מעמד, מין, גיל, יכולת ונטייה מינית, וחושפת שיש לנו הרבה יותר במשותף ממה שאנחנו נוטים לחשוב.
אחד הדברים המהותיים שאנו יודעים על יצירתיות זה שהיא פורחת באווירה המעודדת אותה-כזו שאינה דוגמטית וביקורתית, כזו המעודדת חופש. מאידך יצירתיות היא גם מרד ומאבק וצריכה קירות לשבור ומאבק בתסכול, כדי לבטא את עצמה. היא קשורה ל-וצומחת מתוך פרדוקס ואבסורד. יצירתיות אינה יעילות ואינה בהכרח מצוינות. היא מסרבת להיות מנוהלת.
(כוונתי באמירה היא מסורבת להיות מנוהלת היא שניתן ליצור את התנאים הנכונים שבה תפרח, ניתן לבחור אנשים יצירתיים לחברה, ומנגנונים שיעודדו פתיחות ועבודה על פרויקטים צדדים כפי נעשה בגוגל, אבל הפרדוקס נמצא תמיד בליבה של היצירתיות, ההרס הוא מרכיב בסיסי או חוסר הפחד להרוס. ומוסדות תמיד יפעלו כמוסדות מעצם טבעם וינסו לשמר את עצמם. לפני כמה זמן ישב אצלי אחד ממנהלי I.B.M. ישראל שפרש ודיברנו יחד על הספרים שנכתבו על חברת האם שלו שהוצגה בעבר כמופת לחדשנות ויצירתיות ונעלמה כמעט מהנוף. סיכמנו שספרים ומחקרים על יצירתיות עסקית הינם תמיד ספרי היסטוריה, תמיד ממפים את העבר, וכמה אנחנו לומדים מההיסטוריה זו שאלה פתוחה. מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, אומר שהוא רואה כל טענה ל"מומחיות" מסווה לדעות קדומות, מעמד וזכויות יתר תרבותיות ומציין ש"גם שומרי סף בעלי כוונות טובות מאטים את החדשנות".)
קורסי פיסול-הפסיכולוגיה של היצירתיות כפיסול ועיצוב עצמי אותנטי.
מי לא רוצה להיות יותר יצירתי? היצירתיות של אדם כיום היא מה שאני מאמין שהיא המטבע התרבותי היקר ביותר שלנו.
שלא כמו סמלים מוגדרים חיצונית של הצלחה, כמו עושר, כוח ותהילה, יצירתיות היא תכונה המוגדרת בצורה אישית ומבטאת את הזהות האותנטית של האדם.
ומכיוון שיש צורות רבות ורבדים רבים כל כך שבה יכולה להתבטא יצירתיות היא אינה מוגבלת למספר מסוים של אנשים מחוננים ואינה תלוית גנטיקה. יצירתיות היא תכונה אנושית בסיסית שניתן לפתח או לפתוח. אני משתמש במושג "לפתוח" כי במובנים מסוימים הדרך היא ללמוד כיצד פותחים את השער ונותנים לסוסים לדהור ורק לפעמים ניתן גם לרתום אותם למחרשות.
ההצלחה של הכלכלה האמריקאית קשורה ביכולתה למשוך אנשים יצירתיים מכול העולם ויצירת מיני קוסמוס ואטמוספירה המעודדת יצירתיות, אבל אולי לא פחות מזה- מה שהופך את אמריקה ליצירתית אלו הסתירות הפנימיות והשסעים הפנימיים. המתח בן סדר לכאוטיות. המתח שיוצר אנרגיה באוויר. אמריקה המציאה את הקצב, את הג'ז, את האלתור, אבל היא גם אחד המבנים החברתיים השקרניים וההרסניים ביותר בעולם. ואותם אנשים שהמציאו את הג'ז נכנסים ויוצאים מבתי הכלא שלה ללא הפסקה. היא עולם שלישי והעתיד יחד וזה ייחודה. היא הדמוקרטיה הדתית והמוסרנית ביותר בעולם אבל היא לא מוכנה לוותר על התוקפנות האנושית ועל כך שכלי נשק יגדירו את האדם.
היצירתיות אני רוצה לטעון- מסוכנת כשם שהיא חיונית וזה ייחודה שחשוב לשמר, כי זה מה שהופך אותה לכוח אינדיבידואלי, אנושי ואותנטי כל כך. דונלד ויניקוט אחד הפסיכולוגים החשובים ביותר בפסיכולוגיה המודרנית קשר בן תוקפנות ליצירתיות ולעצם תחושת החיים. היצירתיות היא תוקפנות, היא סוג של אלימות עטופה בצבעים יפים וקשורה בסרט. היא מסוכנת כיוון שהיא תנועה ולא מצב סטטי. מסוכנת כיוון שהיא מטילה ספק בקיים באופן מתמיד. מסוכנת כיוון שהיא המאיץ הגדול של האבולוציה האנושית. היא יוצרת רעיונות שלא ניתן לדעת היכן יעצרו, ורעיונות הם המוטציות המשנות את התפתחות החברה האנושית יותר מכל גורם אחר. היא מסוכנת כיוון שהיא עלולה להפוך ממאירה ותולדות וההיסטוריה של השלטון והמבנים הפוליטיים -הן ניסיון להגביל ולנהל את הרעיונות היצירתיים שכול שלטון יודע שהם מסוכנים לו. יצירתיות היא גם ההצלה היחידה שלנו. היא החיות והתשוקה שלנו.
קורסי ציור-הפסיכולוגיה של היצירה כמרד חיובי
יצירתיות היא מהפכה. היא חוצה ושוברת גבולות, ועלולה להוביל את כולנו לגרדום וחשוב שנדע את זה. היא עסוקה בלשאול שאלות מסוכנות ונתינת תשובות מסוכנות. במובנים רבים - אנחנו יותר מבכל תקופה אחרת חיים בעידן היצירתיות. אבל אנחנו חיים גם בעידן הפחד מהיצירתיות ואולי בצדק, ומנסים למשטר ולנהל אותה.
בעולם הפסיכולוגים והטיפול הנפשי השסע הזה מתקיים כמו בכל מקום אחד. מצד אחד ויניקוט האומר: "הייתי שפוי... ובאמצעות אנליזה ואנליזה עצמית השגתי דרגה מסוימת של אי־שפיות. אולי אנו האנליטיקאים מנסים להחלים ממנוסתו של פרויד לשפיות."
ומאידך טיפול פסיכולוגי עכשווי עוסק יותר מהכול בניהול וויסות רגשי, ובהפחתת רעשים. לא במקרה פרס הנובל היחידי לפסיכולוג- ניתן לדניאל כהנמן אבי תחום ה"כלכלה ההתנהגותית" שספרו האחרון נקרא רעש ומתייחס לכל העולם הרגשי האנושי כסוג של רעשים המונעים החלטות הגיוניות. פסיכולוגים ומטפלים כיום מנסים לנהל את הנפש האנושית דרך מודלים של יעילות כלכלית רציונלית ולפיכך שיטות הטיפול הנפוצות הפכו להיות כאלו.
גם עליית המינדפולנס ככלי טיפולי -קשורה פחות לערכים הרוחניים מאחוריו ויותר לעובדה שהוא טכניקה יעילה לניהול ושליטה עצמית-עוד כלי כלכלי להפחתת חיכוך.
מנורת אפוקסי שקוף ואבנים שנאספו משפת הים. סדנת אפוקסי. הפסיכולוגיה של היצירתיות כדיאלוג בן עולמותו וחומרים.
השורש המילולי של יצירתיות הוא יצר, תשוקה, ויצרים מתנגדים למשטור שלהם. יצירתיות וחיות נפשית, כרוכות במתח בן איזון לחוסר איזון, בתחושה שאנו עולים על גדותנו , שאיננו יכולים להכיל את עצמנו, שאנחנו יותר מידי עבור עצמנו. גם כאן הסכנה היא חלק מהעסקה, אין סיכון, אין רווח.
עלינו לשחרר את השדים אבל גם את המלאכים ולתת להם להילחם בניהם. במציאות המודרנית השינוי הפך לקבוע . היצירתיות היא הכלי והדרך היחידה שבה נוכל להסתגל ולעצב את העתיד.
אולם אולי היצירתיות היא פנטזיה שמוכרים לנו? עוד סוג של "טעם החיים"- ארוז בבקבוק. עוד מסר קפיטליסטי שמספר לנו שכול אחד יכול, שהכול תלוי בך. זה יכול לקרות בכל זמן, בכל מקום ובכל גיל. החיים וטעם החיים-תמיד נמצאים מעבר לפינה?
הרי אני מתפרנס מלספר לכם שלכל אחד מאתנו יש הזדמנות לבטא את עצמו באמצעות היכולות היצירתיות הייחודיות שלנו, משהו שעלינו לנצל בשקיקה בכל פעם שנוכל. "אני עוסק בנדל"ן אבל התשוקה האמתית שלי היא ציור".
. כולנו מכירים אנשים שהיו מתפטרים מיד מהעבודה האמתית שלהם, אם הם היו מסוגלים להתפרנס מהאקט היצירתי שהם באמת אוהבים לעשות. סיפורים ומקרים כאלו בהם אני נתקל מידי יום מעבירים את התנופה הייחודית של יצירתיות, את הצורך האנושי העמוק בה. האם זה המיתוס של התקופה שלנו או שזה משהו אמתי ועמוק? .
אני לא יודע. והשאלה גם כאן חשובה יותר מהתשובה. ותמיד יש כמה תשובות סותרות בכמה רבדים לכול שאלה.
קורס פיסול פיגורטיבי-הפסיכולוגיה של המגע והשבירה.
מהי בכלל יצירתיות? זו שאלה איתה התמודדו כמה מההוגים והחוקרים הגדולים ביותר , בלי שאף אחד לא הצליח להגיע להסבר או הגדרה מדויקים.
מאיפה ההשראה? מה מסביר את היכולת של אנשים מסוימים לראות דברים בדרכים חדשות? למרות שבני אדם הפנו מראשית ההיסטוריה חלק לא מועט מהמשאבים שלהן לביטוי יצירתי . הנושא נותר עטוף במסתורין, ואולי זו סיבה לכך שאנחנו כל כך נמשכים אליו.
במשך עשרות שנים האחרונות , מדענים שמו את היצירתיות מתחת למיקרוסקופ (למעשה ה-fMRI), אך מכיוון שחלק ניכר ממחוללי היצירתיות הם אלו המתחמקים מהגדרה מדעית, היא נותרה במידה רבה חידה. כמה מדעני מוח איתרו את מקורות המחשבה היצירתית בצד הימני של המוח, אבל לא הרבה ידוע על אופן פעולתה או מדוע המוזה מחליטה להגיע לביקור קוגניטיבי (או לעזוב בפתאומיות). יצירתיות נתפסת כסוג של שינוי צורה של המוח האנושי שלא מאפשר לחזות מתי יגיע "רגע האהה" , רגע הגילוי-ואיזו צורה הוא יקבל.
כדחף אנושי בסיסי, אין ספק שיצירתיות יכולה לשרת כל מיני מטרות ואם מיישמים אותה בצורה נכונה, דבר היא נפלא בכל קנה מידה. חדשנות הפכה למנטרה של עולם העסקים, חברות רבות ממנות מנהלי החדשנות ראשיים המופקדים על החדרת יצירתיות ל-DNA של הארגונים שלהם.
חשיבה יצירתית נתפסת באופן מובן כדבר שיוביל ישירות לפריצות דרך ולרעיונות גדולים. החדרת תרבות ארגונית עם מנה כבדה של יצירתיות היא מטרה עיקרית בקרב ארגונים גדולים וקטנים, ונתפסת כדרך היוצרת את ההבדל בן הצלחה לכישלון.
קורסי ציור ברחובות-הפסיכולוגיה של שחרור השליטה
יצירתיות נתפסת כמרכיב מרכזי בכלכלת הידע של ימינו; חשיבה עם "כל המוח" של האדם היא גם ייעוד וגם כלי עבודה במאה ה-22. התוכן הוא המלך, אנחנו חלק מ"כלכלת דמיון" שבה היצירתיות משמשת כנכס היקר ביותר. מהפכת ההיטק יותר משהביאה למהפכה במציאות הפיזית שלנו, שינתה את הגדרת המציאות עצמה. העולם הווירטואלי ממשי לא פחות ולעיתים יותר מזה הפיזי. ובעולם הזה היצירתיות היא הדלק, המנוע, וגם היעד איליו אנחנו שואפים.
ייצירתיות לא רק מזינה את הכלכלה העולמית; היא הכלכלה האנושית עצמה, היא גם כלי העבודה וגם התוצר הנחשק.