יצירתיות וחרדה

 חרדה כדחף יצירתי

הקשרים בין חרדה ,יצירתיות וחדשנות

 "החרדה שמופיעה היא הציר שעליו מסתובב הכל."-סרן קירקגור
 כפסיכולוג בתל אביב המתמקד ביצירתיות ועובד מול חברות הייטק, מול יזמים- אבל גם מול אמנים בתחומים שונים -שאלת הקשר בין יצירתית לחרדה הפכה לשאלה שלא יכולתי להתעלם ממנה. לפעמים תהיתי אם אנשים יצירתיים לא מעוררים את החרדה בתוכם בצורה  מכוונת  כסוג של כלי עבודה ותמריץ כדי להניע אותם קדימה. (כפי שעשה סלוודור דאלי בשיטה פראנואית-ביקורתית. Paranoiac-critical method היא טכניקה בה שהאמן מכניס את עצמו למצב פרנואידי (פחד שהעצמי עובר מניפולציות, מכוונות או נשלט על ידי אחרים).

מחקרים מסוגים שונים הצביעו לכאורה על קשר סטטיסטי בן יצירתיות לשלל מחלות נפשיות, כך מחקר של הרשות הממשלתית לסטטיסטיקה של בריטניה המכסה את השנים 2011 - 2015 מראה שאנשים שעבדו במשרות הקשורות לאמנות, היו בעלי סיכויים גדולים פי ארבע למות כתוצאה מהתאבדות. מחקר אחר מ2013 ששוב בחן מדגם אוכלוסייה גדול מצא קשר בן מחלות כגון סכיזופרניה, בי פולריות, הפרעות קשב, אלכוהוליזם, והתמכרויות שונות, ליצירתיות. עם זאת ישנם חילוקי דעות רבים בנושא, ושאלות לגבי המערכת הסיבתית מאחורי קשר זה, כולל תפיסה שלו כמיתוס רומנטי (יתכן למשל שאנשים עם מאפיינים של מחלות נפש מוצאים מפלט במיליה החברתי של המקצועות היצירתיים). יותר מכך זיהוי של יצירתיות עם אמנות כפי שהוגדרה במחקרים  -מגביל את המושג מצד אחד, (הרי יצירתיות קיימת במגוון של תחומים אחרים), ולא יוצר אבחנות מורכבות יותר בתוך תחום האמנות מאידך.  (האם יתכן שציירים פגיעים יותר מפסלים, למשל?).

קשר אחר בן יצירתיות וחדשנות לחרדה -נעוץ בהקשר הסביבתי של פעילות יצירתית וחדשנית, אם מדובר בסטארט אפ למשל, אין ספק שהפעילות תלווה בטלטלות רגשיות ובחרדה גדולה. קשר בין יזמות להפרעות קשב למשל מבוסס סטטיסטית.  סקר שנעשה ב2023 על יזמי סטארט אפ מצא כי:  72% מהיזמים נאבקים בבעיות הקשורות לבריאות הנפש. 37% סובלים מחרדה. 36% חווים שחיקה.10% סובלים מהתקפי פאניקה.

כפסיכולוגים בתל אביב העוסקים ביצירתיות אנו יודעים שעצם הניסיון לעשות משהו חדש, חושף את היוצר לחרדה כחלק מטיבה הפנימי של הפעילות. אמנים ויזמים פועלים בסביבה מסוכנת כלכלית, ובעלת סיכויים סטטיסטיים קטנים להצלחה כך שלא פלא שחרדה מלווה אותם. חלק מהאיכויות הדרושות ליצירתיות קשורות בהתמסרות ייחודית לעבודה, התמסרות שהיא על גבול ההתמכרות והאובססיות, למעשה קרנות הון סיכון בוחנות דרך מאפיינים אישיותיים אלו את ההשקעה ביזמים. אלו תכונות המקושרות וניזונות מחרדה. פחד מכישלון ופחד הצלחה כאחד. יש דבר מה פנימי ביצירתיות שדוחף אותך אל הגבולות של עצמך, כמו מתחרה במרוץ עם עצמך, יש צורך לבדוק עד היכן תוכל להגיע. 

גורמים תרבותיים וחברתיים.

חוסר קונפורמיות, נטייה לא לכבד סמכות- המאפיינים אנשים יצירתיים חושף אותם לסוג חרדה נוסף, כולנו חיות עדריות. חיים מחוץ ללהקה, מחוץ לחוקי הלהקה, תפיסה אינדיבידואליסטית קיצונית של העצמי, רמת בדידות מסוימת,  כרוכה בחרדה אינהרנטית. יתר על כן אני מאמין שמושג החרדה עצמו מצריך פירוק כשמדובר על יצירה ויצירתיות. האם אותה תחושה  כשאתה על סף פתרון שחומק ממך, צריכה להיות מבוטאת ודומה לאותו מושג המדבר על ישיבה במקלט בעת מלחמה? יש סוג חרדות או לחצים בהם אתה בוחר והמניעים אותך קדימה.  

הפילוסופיה של החרדה והיצירתיות  

תומס הובס ב"לויתן"(1651)- טען שסקרנות היא פן אחר של חרדה-חרדה הקשורה באי ידיעה ובאי ודאות: 'חרדה מפני העתיד, היא הסיבה שהאדם חוקר את שורשי הדברים' -אני חרד לפיכך אני חוקר ושואל שאלות. המדע, הפילוסופיה, האמנות, הפסיכולוגיה, הטכנולוגיה- הם ניסיונות לפרש את העולם, הפנימי והחיצוני, ליצור תאוריות ושבילים אל תוך העתיד. חיפוש ידע שיהפוך את העולם והמציאות לצפויים יותר, נשלטים יותר, מפחידים פחות. החקירה היסודית ביותר במובן רבים היא לתוך עצמנו. "חרדה היא המפתח לאותו חדר פנימי סודי, המגלה אלו בעיות קיומיות יסודיות-אלו העוסקות במוות, משמעות, בידוד, חופש-אותן אנו הכי משתוקקים לפתור." (סמיר צ'ופרה-פרופסור לפילוסופיה, A Legal Theory for Autonomous Artificial Agents). 

חרדה, או ייסורים כפי שסארטר מכנה זאת, היא מצב רוח שגורם לאדם לחוות מודעות לחופש ואחריות שלו. תחושת חרדה היא תכונה מולדת שכל אדם נולד איתה והיא נוכחת כל הזמן, אך יש להתגרות בה כדי לחוות אותה. לבני אדם יש חופש מוחלט במה שהם בוחרים לעשות והאילוצים היחידים נמצאים בתוך אלה שמקבלים את ההחלטות כדי להמשיך להיות רשאים לעשות בחירות בחופשיות, אתה צריך להיות אחראי למעשיך שלך. סארטר אומר, "אלו ייסורים טהורים ופשוטים, מהסוג שחווה כל מי שנשא באחריות" (אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם, עמ' 27). הכרת החופש והאחריות של האדם מאפשרת לאנשים להיות עצמאיים יותר בקבלת ההחלטות שלהם ולהיות פתוחים יותר לאפשרויות.

התהליך היצירתי והחרדה

אנשים שלמים עם עצמם, מאושרים ושלווים אינם יצירתיים. החוסר, הרעב, התשוקה ואי הנחת,  הם הדוחפים אותנו קדימה. גן עדן הוא בית אבות יקר, או משתלה מתוחזקת היטב. 

יצירתיות עוסקת בשאלת שאלות ובערעור ודאויות כדי להשיב תשובות חדשות ושונות. לשאול ולערער ולדעת שכל תשובה הינה זמנית, ולעולם לא סופית מביאים להבנה  של החרדה היצירתית כדרך לגשש באפילה מתוך הבנה שהאפילה תמיד שם -מה אנחנו יודעים? מה אנחנו לא יודעים? שמירה על הלא ידוע כלא ידוע היא הגרעין של היצירתיות. 

היכולת לשאת את אי הפתרון, את המתח היצירתי,  יותר מכך הצורך באדרנלין המופרש מול אי הוודאות הם מאפיינים של האדם היוצר. וכמובן יש את חרדת הפתרון או התשובה-האם אלו התשובות הנכונות?, הפתרונות הנכונים? האם הימרתי על הכיוון הנכון? (במקום אחר כבר השתמשתי בדימוי של המציאות כמשחק פוקר יותר מאשר שח-מט, לא מערכת של חישוב מהלכים ידועים וגלויים, אלא תפקוד בתנאים של אי ודאות וערפל). הספק הוא אבי החשיבה הרציונלית, כפי שניסח זאת רנה דקרט ("אני מטיל ספק [בקיומי], משמע אני חושב, משמע אני קיים."), אפשר להרגיש בהלך הרוח החרדתי המלווה את ה'ידיעה' בקטע הבא מ "הגיונות" :- "אני מבין שאין דרך מהימנה להבחין בן מצב ההכרה בשינה וערות, גילוי זה גורם לי לחוש סחרחורת... אני מרגיש כאדם שנפל לפתע לבריכה עמוקה של בלבול". לחיות עם ספקות תמידיים הוא מצב שאין ספק שמוביל לחרדה. זוהי חוויה של הליכה מעל לתהום, זו העדפה של ראיית התהום במקום בו שאר בני האדם רואים אדמה מוצקה. (צריך לזכור שאותה 'אדמה מוצקה' גרמה לאנשים לראות את כדור הארץ כשטוח, אחרת איך אפשר להסביר שאלו הנמצאים למטה -לא נופלים?).

קורס ציור: "אני לא יכול להסביר מה לא בסדר איתי, פה ושם פה ושם יש דקירות איומות של חרדה, לכאורה ללא סיבה וכשזה אינו קיים, יש תחושה של ריקנות ועייפות בראשי..."- וינסנט ואן גוך במכתב לאחיו תיאו

מחקרים: חרדה ויצירתיות

כפסיכולוגים ברחובות-חזרנו שוב ושוב על המנטרה, שהכל יכול להפוך לחרב פיפיות. מה שמשפיע עלינו מעצם טבעו יכול להשפיע לטובה ולרעה כאחד. התקווה יכולה להציל אותנו והתקווה יכולה לתקוע אותנו ולפעמים היא תעשה את שני הדברים בו בזמן.
חרדה היא אחת התחושות הקשות ביותר לאדם. החרדה מנתקת אותנו מעצמנו ומכל הסובבים אותנו ולא פלא שמחקרים העלו מתאם שלילי בינה לבין יצירתיות.
יש חוקרים (McEwen, 2002; West, Heard, & Caulkett, 2007) המבחינים בין "מתח טוב" (eustress) ו"מתח רע" (distress); או בין חרדה בתפקוד גבוה לבין חרדה משתקת.

חרדה כמגבירת יצירתיות

הסיבה העיקרית לקשר בין חרדה ליצירתיות היא הדמיון. הפרדוקס נעוץ בעובדה שאותו מוח שמאפשר לצייר ציורים סוריאליסטיים , יכול גם להילכד במחשבות מעגליות שחוזרות על עצמן ובאימה קיומית.

Anderson, De Dreu, and Nijstad (2004), מצאו מתאם בין מתח וחרדה ליְצִירָתִיוּת. בהתבסס על הממצאים שלהם, מתח וחרדה הם מקור למוטיבציה חיצונית, ומגבירים רמות עוררות; לכן, כאשר אנשים נחשפים ללחץ וחרדה , הם עשויים לעסוק באסטרטגיה ממוקדת של פתרון בעיות שמובילה ליצירתיות מוגברת. במילים אחרות, "מתח וחרדה מגבירים את היצירתיות" מסכמים (Byron et al., 2010) .

סקר משנת 2004 של הפסיכולוגית אריקה לורונן בפינלנד מצא שמתוך 13 מחקרים שפורסמו, כולם פרט לאחד, תמכו בקשר בין מחלות נפש ויצירתיות. מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience מצא שגורמים גנטיים המעלים את הסיכון להפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה נמצאים לעתים קרובות יותר אצל אנשים במקצועות יצירתיים. ציירים, מוזיקאים, סופרים ורקדנים היו, בממוצע, בסבירות גבוהה יותר ב-25% לשאת את הגן מאשר אנשי מקצוע פחות יצירתיים כמו חקלאים, עובדי כפיים ואנשי מכירות.

דיכאון ויצירתיות

הקשר בין חרדה ודיכאון בוסס במחקרים רבים. מספר מחקרים הצביעו על קשרים בולטים בין יצירתיות והפרעות מצבי רוח, כולל דיכאון. סימפטומים של דיכאון (למשל, מחוויה של דחייה חברתית המובילה לחרדה חברתית) יכולים להוביל ליצירתיות מוגברת. ג'יימיסון Touched with Fire: Manic-Depressive Illness and the Artistic Temperament גילה ששיעור השכיחות של הפרעת דיכאון מג'ורי באמנים היה שמונה עד עשר גבוה פי שמונה עד עשר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. שיעור הדיכאון בקרב סופרות נמצא גבוה פי שבע מזה שבקבוצת הביקורת ((Ludwig, 1994). מחקרים הראו שדיכאון יכול להשפיע גם על התהליך היצירתי. Thomas and Duke (2007)) חקרו את השכיחות של שבעה עיוותים קוגניטיביים נפוצים בקרב סופרים מדוכאים ולא מדוכאים, וחושפים שסופרים מדוכאים יצרו קרוב לפי שניים יותר עיוותים קוגניטיביים בעמוד בהשוואה לעמיתיהם הלא מדוכאים. הם רואים בכך עדות, שהדיכאון יכול להגביר את היצירתיות, מכיוון שהוא מייצר גישה חדשה לכתיבה.

יצירתיות כהתמודדות עם חרדה

. Passer, Smith, Holt, Bremner, Sutherland, & Vliek (2009) הציעו הפחתת חרדה באמצעות טכניקות של חשיבה יצירתית. (Tabrizi & Yaacob, 2011) דיברו על דמיון ויצירתיות כדרכים להתמודדות עם חרדה בעקבות אירוע טראומתי

לימוד ציור: "הפחד שלי מהחיים חיוני לי, כמו גם המחלה שלי. לא ניתן להפריד אותם ממני, והרס שלהם, יהרוס את האמנות שלי."-אדוארד מונק-יומן. ראו הצעקה