ריכוז וקשב- אבחנות והבדלים

"הכוח להתרכז היה הדבר החשוב ביותר, לחיות בלעדיו היה כמו לפקוח עיניים מבלי לראות דבר" הרוקי מורקמי-'הפילים הנעלמים'

"אנו דורשים יותר מידי קשב ולא מספיק ריכוז. התרבות העכשווית מדגישה את סכנות איבוד הקשב ומכלילה תחתיו יותר מידי  מההתנסויות האנושיות"-ג'ונתן רוסון

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול נפשי אונליין. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." הסדנה מציעה גם טיפולי נוירופידבק כטיפול קצר מועד בלווי פסיכותרפיה או כטיפול בלעדי.

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

פסיכולוג בתל אביב המלצה: "אנחנו יודעים שתשומת הלב פועלת כמו מכת ברק. רק על ידי התרכזות במשהו אנו  גורמים לאין ספור אנלוגיות להתאסף סביבו, אפילו לחדור את גבולות הנושא עצמו: חוויה שאנו קוראים לה צירוף מקרים, סרנדיפיות - המינוח הוא נרחב. הניסיון שלי היה שבמסעות המעגליים האלה מה שמשמעותי באמת מקיף היעדרות מרכזית, היעדר שבאופן פרדוקסלי הוא הטקסט הנכתב או שייכתב". - חוליו קורטאזר, סביב היום בשמונים עולמות.

הידע שלי בתהליכים נפשיים ומנטליים ואולי אני רוצה להגיד בעצם האמונה שלי, היא שהם בדרך כלל מורכבים, שניסיון לבודד או להאיר תהליך נפשי בצורה לינארית וסיבתית פשטנית( א' גורם לב') -בעייתי.  ויותר מזה אני מאמין שמבנים נפשיים ומנטליים מטבעם פרדוקסליים ורוויי סתירות, ובנויים על מתחים בן צרכים מנוגדים. שאם לא כן הם היו מהווים מערכת סגורה ולא מערכת פתוחה. ציור , פיסול , שירה או כל אמנות אחרת הינם שפה לתיאור והבנה של עצמנו והמציאות. אמנות מציעה מודלים מוחיים אחרים , שלא פועלים רק על פי היגיון הפשוט. הניסיון לדבר על קשב וריכוז כמו כל דיון שהוא מוגבל על ידי השפה והמושגים שלנו. יתכן שהשניסיון להבחין בן המושגים מלאכותי ויתכן ואין לנו את השפה הנכונה והמושגים לחשוב בהם.

העיסוק בקשב וריכוז מאופיין בדיון על דרך השלילה-כלומר הדיבור הנפוץ הוא על הפרעת קשב וריכוז, ושני המושגים נכרכים יחד דרך הדופמין הפעיל בשניהם..

חוגי פיסול רחובות-הפסיכולוגיה של הריכוז. פסיכולוג בתל אביב המלצה-"המצב הארוטי - הוא שוב, תערובת של ריכוז וספונטניות - זהו מצב היפנואידי, כנראה הסוג החזק ביותר שאנו מסוגלים לחוות, ובמצב זה מתגלים אזורים בלתי צפויים של העצמי, כפי שרוב אנשים יודעים מניסיון".- פיטר רדגרוב, האלה השחורה והממשי הבלתי נראה: החושים הלא נפוצים שלנו והשכל הישר שלהם.

הניסיון להבחין בן קשב וריכוז מבלבל. האם ריכוז הוא חידוד של הקשב והגברה שלו? או פעולה עם איכות שונה? דימוי רווח רואה את הקשב כהדלקת פנס עם מתג און אוף, בעת שריכוז דומה ליכולת לריכוז האור לנקודה אחת דקה. הבעיה עם הדימוי הזה היא שקשב מוגדר כבר דרך יכולת לעשות סלקציה בגרויים. אתה לא מקשיב לכל, כדי להקשיב אתה חייב לבחור למה אתה מקשיב. אם כך: האם ריכוז הוא מושג כמותי בלבד?- האם מדובר על יותר קשב?  'ריכוז הינו חיבור חזק יותר ועמוק יותר לגירוי' (אברהם קלברמן-,"ADHD אפשר להתמודד") מה הפירוש של עמוק?

 אבחנה מקובלת נוספת היא האבחנה בן אקטיביות לפסיביות, לכאורה קשב יכול להיות פסיבי בזמן שריכוז דורש אקטיביות. הקשב על פי רעיון זה הוא תהליך איסוף נתונים וגירויים , בעת שריכוז כבר עוסק בתהליך עיבוד שלהם. ריכוז תלוי בהפעלה אקטיבית של חשיבה.  אנחנו יודעים היום שהתפיסה שלנו נעשית דרך סינון סלקטיבי, אנו רואים מה שאנו יודעים או מצפים לו. המוח יוצר מודל של המציאות וממלא אותו בפרטים המתאימים לו. 

 קשב נתפס כמערכת יחסים עם החוץ,  בעוד שריכוז  הוא מערכת יחסים עם הפנים, קשב כלפי פנים. ארגון של נתונים כדי לפתור בעיה, ארגון נתונים בדרך משמעותית לנו. סיפור, ציור, פיסול. אבחנה זו גם נושאת בתוכה נוספת-עמוקה ורגשית יותר, -ריכוז מאפשר לנו קוהרנטיות, ואוטונומיה. קיום העצמי שלנו הוא במובן מסוים תוצר של ריכוז.

הפסיכולוגיה של הריכוז. פסיכולוג בתל אביב המלצה-"זהו אחד האסונות הבלתי צפויים של העידן המודרני שהגישה החדשה שאין שניה לה היסטורית  למידע באה  עם מחיר של חוסר היכולת שלנו להתרכז בדבר כלשהו לאורך זמן. החשיבה העמוקה והסוחפת שיצרה רבים מההישגים החשובים ביותר של הציוויליזציה עברה תקיפה חסרת תקדים. אנחנו כמעט אף פעם לא רחוקים ממכונה שמבטיחה לנו בריחה מהפנטת, מלאת חשקים מהמציאות. הרגשות והמחשבות שברחנו מלחוות תוך כדי התבוננות במסכים שלנו, נותרו למצוא את נקמתם בעוויתות בלתי רצוניות וביכולת ההולכת ופוחתת שלנו להירדם כשצריך". אלן דה בוטון, דת לאתאיסטים: מדריך לא-מאמין לשימושי הדת.

ניסיון מיון אחר נעשה דרך האופי של תהליכים של כמה מושגים קרובים: ריכוז הוא דרך פעולה -תהליך ישומי. טכניקה בדומה ליוגה.

קשב עוסק בפֶּרְצֶפְּצְיָה, תפיסה, הדרך בה אנו קולטים. 

מושג נוסף הקשור לתהליך הוא 'זרימה' ( "חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש במשך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת").

ריכוז  כולל תהליכים רקורסיביים,  רקורסיבי לנושא זה הוא תהליך שמדבר עם עצמו, מסתכל בעצמו, בוחן את עצמו. ומודע לעצמו.

האיכות הרקורסיבית של הריכוז היא פרדוקסלית כיוון שלכאורה היא מכילה את עצמה, כמו השתקפות במראה,אולם היא גם יצירתית . אני מסתכל בעצמי כדי למצוא אפשרות אחרת. , מהלך חדש, דפוס חדש.

הפסיכולוגיה של הריכוז. פסיכולוג בתל אביב המלצה-"משהו מדהים קורה כששאר העולם ישן. אני נדבקת לכיסא שלי. אני שוכחת שאי פעם רציתי לעשות משהו מלבד לכתוב. העיר הצפופה, הדירה הצפופה ולוח השנה הצפוף, נראים פתאום מרווחים. שלוש או ארבע שעות חולפות ברגע; אין לי מושג מה השעה, כי אני אף פעם לא בודקת את השעון. אם הייתי בוחרת להקשיב, יכולתי לשמוע את רעש המוניות הנוסעות לברים במרכז העיר או את צלילי ריף הסקסופון הרכים שנסחפים מחלון השכן, אבל שום דבר לא עובר. אני מושעת במיכל של חסך חושי, ועצם חוסר התחושה הוא טעים". אן פאדימן, בגדול ובקטן: מסות מוכרות.

מושג המרחיב את האיכות הזו היא חשיבה מֶטָא-קוֹגְנִיטִיבִית- חשיבה חשיבה רפלקטיבית על התהליכים הקוגניטיביים עצמם.

המוח חושב על עצמו-חושב. 

ריכוז מחייב רצון ומוטיבציה הוא אינו יכול להיות מופעל ללא השתתפות של המרכיבים הנפשיים שלנו. לפיכך למשמעות הנושא שבו מתרכזים יש משמעות, ולא פעם כשהמשמעות אובדת -היכולת להתרכז אובדת איתה.

הפסיכולוגיה של הקשב-עבודה מהחוג לפיסול בחוט ברזל-עשויה חוטי ברזל, אפוקסי ליצירה שקופה ובתוכה דרדר, פרספקס מכופף. פסיכולוג בתל אביב המלצה-"כמו שבדרך כלל יש רווח או מרווח בין אנשים שעוברים ברחוב, גם אם לפעמים הוא נראה קטן מאוד, קיים גם רווח בין מחשבות. במדיטציה שלך, ראה אם אתה יכול לתפוס את הפער הזה בין המחשבות. מה זה, והאם זה שייך לתחום הזמן? אם לא, אז זה לא נולד ולא מת, מעבר לכל התניה, שהיא העברה פסיכולוגית מהעבר להווה. לא משנה מה המחשבות או הקונפליקטים הפנימיים שעולים - אל תעשה דבר. אל תנסה להכריח אותם להפסיק או לשנות. ואל "תעשה כלום" כדי להשקיט את המוח, להשקיט פחדים או לפתור קונפליקטים - כל זה הוא לעשות משהו. זה רק מוביל למאבקים נוספים ומונע ממך לראות את הטבע האמיתי של המחשבה והקונפליקט הפנימי. לתשומת לב אמיתית אין מניע.התבוננות או הקשבה אלה אינם כרוכים במאמץ. המאמץ רק מסיח את דעתך ממה שמתרחש ברגע. קיים סוג של ריכוז שאינו מאולץ. כולנו חווינו הקשבה או תשומת לב למשהו שבאמת נהנינו ממנו. האם באותו רגע נדרש מאמץ כדי להתרכז?"-- ה. א. דייווי, יוגה יפנית: הדרך של מדיטציה דינמית

ג'ונתן רוסון -Jonathan Rowson רב אמן בשח מתאר את התהליך בצורה יפיפיה

"אני יכול לתאר את התחושה כסוג ציד מדרגה גבוהה, לא אחרי מטרה מוגדרת, אלא אחרי שובל של רעיונות שנראים טוב ומרגישים טוב. אני נמשך אל שינויים בצורה של דפוסים שגורמים לי להסתכל עמוק יותר, ונדחה מאחרים. לתנועות טובות יש איכות של אמת ויופי. הם גילויים של איך שהדברים הם ואיך שהם צריכים להיות."

זהו תהליך סוחט מבחינת מאמץ, אפילו מכאיב. אבל ללמוד להעריך את היופי  בגילוי האמת היה הכרחי להתקדמותי לדרגת רב אמן.

ריכוז לא תמיד מתגמל, הוא מגיע וחולף, נוצר ומתמוטט, נבנה ומתפורר, כיוון שיש גבול עליון למה ששחקנים יכולים להחזיק במוחם בכל רגע נתון. אני מרגיש שאני מתקרב לסף העליון ומתרחק ממנו באופן מתמיד.

הצצה אל עמדה המתגלה. היא כאילו אני נוהג בצורה אוטומטית, עד שאפשרויות חדשות מתגלות בחטף כמו רוכב אופניים המגיע מרחוב צדדי ומחזיר אותי חזרה לאתגר שבמודעות לרחוב. ברגעים כאלו קרוב לוודאי שהבניין המפואר של המחשבות שבניתי, יתמוטט. אם לא אזהר אני יכול לבלות זמן רב מידי במצב זה של הססנות נצחית, מחפש אך לא מוצא-פתרון למה שקורה כיוון שפשוט יש יותר מידי משמעויות לעמדה עבור כוח העיבוד של מוחי. האתגר של הלמידה כיצד להחזיק במורכבות במוח ועדיין לעשות החלטות טובות רלוונטי לא רק לשח אלא לחיים באופן כללי.

סדנאות קבוצתיות פיסול בחוט ברזל. "ריכוז". פסיכולוג בתל אביב המלצה:"אם אתה רוצה להתרכז עמוק בבעיה כלשהי, ובמיוחד ביצירה כלשהי או בכתיבה, אתה צריך לרכוש חתול. לבד עם החתול בחדר בו אתה עובד... החתול תמיד יקפוץ על שולחנך ויתיישב בשלווה מתחת למנורת השולחן... החתול מתיישב ותיווצר שלווה, שלווה שעולה על כל הבנה. והשקט של החתול ישפיע עליך בהדרגה, היושב שם ליד שולחנך, כך שכל ההפרעות המרגשות הפוגעות בריכוז שלך יסתדרו ויחזירו למוחך את השליטה העצמית שאבדה. אתה לא צריך לצפות בחתול כל הזמן. מספיקה הנוכחות שלו לבדה. ההשפעה של חתול על הריכוז שלך היא יוצאת דופן, מסתורית מאוד."- מוריאל ספארק, בכי רחוק מקנסינגטון.

כרב אומן בשח מט, אני מוצא את הפקודה המוכרת "תתרכז" מעט ילדותית. ריכוז אינו נורה שניתן להדליק או לכבות במתג, כיוון שאיננו רק הנורה, אנו גם המתג ומי שמפעיל אותו. בני אדם הם יותר כמו מדחום המקבל אותות ומוסר אותות, ומחפש את הטמפרטורה המנטלית האופטימלית במצב מתמיד של שינוי בתנאים סביבנו ובתוכנו. אנו לעתים קרובות מסתגלים בצורה חדה כנגד רצוננו. אנו מצליחים להתרכז כשיש לנו יכולת לכנס את הכישורים החשובים למשימה באותו זמן,  המודעות, הקשב, האבחנה, וכוח הרצון וכל זה אפשרי רק אם הרגש הנכון מתעורר במקביל באותו זמן.

ריכוז לכן מובן במיטבו כסוג של מיזוג. המטרה הסופית יכולה להיות נקודה מחודדת של קשב אבל תהליך ההתרכזות הוא יותר שיטה של איסוף והתאמה של אברים רבים של הנפש...

אנו דורשים יותר מידי קשב ולא מספיק ריכוז. התרבות העכשווית מדגישה את סכנות איבוד הקשב ומכלילה תחתיו יותר מידי  מההתנסויות האנושיות- כאילו ניתן להחזיק בהן בצורה מקובעת. עלינו להקשיב עם הגוף, הרצון, המקום, הלך הרוח, הזיכרון, הרגע, היחסים, זמינות, שלא לדבר על הסמארטפון. כל המשתנים הללו משפיעים על יכולתנו לנכוח, אבל הם גם פועלים ונפעלים בפני עצמם, הם משפיעים ומשחקים זה בזה, בדרכים בלתי צפויות. האיכויות המגיחות מהנפש המשחקת עם עצמה בעולם כוללים: שעשוע, קסם, דיסונסס והפרעות -אלו לא מכשולים אלא יותר ידע להבנה  שצריך לעבור אינטגרציה לפני שנוכל להפעיל יכולת פעולה משל עצמנו.  פיתוח ריכוז הוא אם כך מחייב את היכולת להחזיק במתח הרגשי של המורכבות המנטלית."