פסיכולוגים קליניים תל אביב: מנוחה.
"אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמָּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה"
"הדבר היקר ביותר שאנו יכולים לעשות עבור הנפש, מדי פעם, הוא לתת לה לנוח, לשוטט, לחיות באור המשתנה של החדר, לא לנסות להיות או לעשות שום דבר".- מאי סרטון
משך רוב ההיסטוריה המערבית המודרנית המנוחה -נתפסה במנעד הנע בן המצב הטבעי בו אליו שואף כל גוף ואדם, דרך סוג של פריווילגיה ועד להגדרה של פגם מוסרי –"בטלה מביאה לידי חטא" (בבא קמא). המערב קידש תפיסה לינארית של התקדמות. אתיקה של מרוץ לכיוון של יעד אחיד לכולם המתבטא בצבירה של נכסים. המנוחה נתפסת לא רק כמכשול ועיכוב אלא אפילו כפשע מוסרי הראוי לעונש. "יום תעזבִינִי ימים אעזבֵךְ" יש קנס של ריבית פיגורים רצחנית על מנוחה, כיוון שעליך לעמוד במכסת ההתקדמות, מנוחה יכולה להביא עומס בלתי נתפס לאחריה. "העבודה השתלטה על כל זמנו של האדם ובד בבד איבדה את תכליתה. למרות השיפורים הטכנולוגיים הדרמטיים שנעשו במאה האחרונה, שהביאו לשיפור ביכולת הייצור, האדם המערבי לא צמצם את שעות העבודה שלו והן רק הלכו ורבו"-2013 Crary.
"הסדנה" - היא מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו. אנו מציעים גם טיפול פסיכולוגי מרחוק (פסיכולוג אונליין). 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.
יואן אוגלו-חוגי ציור גבעתיים- הפסיכולוגיה של אמנות המנוחה.
א"ד גורדון המכונה "הצדיק החילוני"- מייסד תורת-מוסר שבחייו ולאחר מותו כונתה על ידי בני דורו "דת העבודה". אם העבודה היא דת הרי ש"המנוחה ונחלה" הופכים לתנועת התיישבות אקטיבית והבטלה ואי העשייה יכולים להיתפס ככפירה.
מאידך אם המנוחה היא חופש-הרי העבודה היא עבדות. העונש לחטא הקדמון- "בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה". קרל מרקס מבין את המלכוד בתוכו נמצא העובד המודרני- "מרגע שאין יותר הכרח פיזי (או כל הכרח אחר), נמלטים מן העבודה כמו מן המגפה"-יחסי הייצור, דהיינו היחסים המעמדיים המתבטאים דרך העבודה קובעים את הדת, הפילוסופיה, והמוסר ומשמשים לשעבוד מעמד העובדים. העבודה היא הומור גרדומים שחור- לא לחינם -"העבודה משחררת".
היחס שלנו למנוחה נושא את מורכבות התפיסה הזו. כמו במקומות רבים אני רוצה להציג את הסתירות ופרדוקסים שאנו נושאים אתנו לגבי הפסיכולוגיה של המנוחה, השאלות מעניינות יותר מהתשובות והדיון בנושא אסוציאטיבי .
פיסול שקוף. יציקת אפוקסי במסגרת סדנת אפוקסי-הפסיכולוגיה של ההרפיה
הניגוד בן עבודה ומנוחה ו"חופש", בן פעילות לבן לבהייה ובזבוז זמן, בן עשייה לבטלה. בן יצרנות ופעלתנות לבן אי קיום טבוע עמוק בנפשנו , העבודה היא זהות, היא מימוש הפוטנציאל ומה שנותן לנו ערך : זה המקום שבו אנו מוכיחים את הזכות שלנו להתקיים ויוצרים מורשת. ספרים פופולריים כמו What You Do Is Who You Are- (2019) מאת איש ההון הסיכון -בן הורוביץ מנסחים את הזהות שבן "להיות"- ו"לעשות" . עיסוק הוא אות כבוד, סימן לעליונות מוסרית. למנוחה במקרה הטוב, לעומת זאת, מתייחסים לרוב כאילו היא פסיבית וחסרת משמעות. רובנו לא חושבים על מנוחה כדבר בפני עצמו . זהו רק חלל שלילי המוגדר על ידי היעדר עשייה ועבודה. אנחנו נחים רק כדי שנוכל לעשות יותר - העיסוק בהפרעות שינה למשל מתייחס לחוסר היעילות הכוללת שלהן בוויסות עצמי. כיצד הן מפריעות לנו לתפקד. (חלק מהבעיה היא שלכאורה אי אפשר להצטיין במנוחה, אי אפשר לקבל על זה ציון ולהיות בזה טוב ממישהו אחר. אם ככה מה הטעם בה?)
גם המדיטציה והמיינדפולנס שעיסוקם במקור הוא ב "no mind-או -" Mushin"" סוג של חיים מחוץ לזמן ולחשיבה- שאותם תרגלו נזירים שהקדישו את עצמם רק לכך- משווקים בעולם המערבי וחברות ההייטק כעזרים יעילים להגברת התפוקה בעבודה .
קורס פיסול קרמי-הפסיכולוגיה של no mind
גישות פסיכולוגיות ומחקרים פסיכולוגיים במקרים רבים משרתים את התפיסות הללו (אחרי הכול זה הגיוני -גם החוקרים צריכים להראות שהעבודה שלהם תורמת במשהו), טשטוש הגבולות בן יצירתיות ליצרנות והצטיינות הן חלק מהתפיסה הזו. שנשאל הפסיכולוג זיגמונד פרויד מהם שני הגורמים לאושר בחייו של אדם, הוא השיב "לאהוב ולעבוד" (Lieben Und Arbeiten). פרויד זיהה את המנוחה כחלק של עיקרון העונג שעליו צריך להתגבר. על-פי פרויד, המנגנון המרכזי של התרבות הוא רגש האשמה הפועל באמצעות המצפון ומתגלם בשלטונו העריץ של האני העליון. אין קיום לתרבות ללא כינונו של אני עליון ואין קיום לאני העליון אלא בהדחקה היצרית. "התרבות העכשווית כבולה בפרדוקס שמכונן אותה: מצד אחד זוהי תרבות אוניברסלית המיוסדת על קודים נוקשים של יעילות רציונלית ושל שיתוף מערכתי עמוק; מצד אחר זוהי תרבות השקועה עד למעלה מצווארה בתוך "חוק התשוקה" (האנציקלופדיה של הרעיונות).
פיסול ברשת קורסים- הפסיכולוגיה של אמנות השקיפות
"רוב הדברים שאנחנו צריכים כדי להיות חיים באופן מלא לעולם לא באים מעיסוק. הם גדלים במנוחה" Buchanan, The Holy Wild: Trusting in the Character of God
נוצר גם זרם פסיכולוגי אנליטי נגדי המזהה את ערכה של סוג של מנוחה, הרפיה והתמסרות כדבר בפני עצמו. במובנים רבים זהו מרד בשלטונו של האגו ופסיכולוגיית האגו הרואה בעשייה את מרכז הנפש.
היכן נמצאת הנפש בדיכוטומיה הזו של עשייה ומנוחה? איפה נמצאת האהבה של פרויד? היכן נמצא הלא מודע ומהי תרומתו למודעות המסומנת בעשייה?
אצל פרויד הלא-מודע מתכחש למציאות, ואילו אצל הפסיכולוג אלפרד ביון הלא-מודע נוצר כדי לעבד חוויות המתקיימות במציאות. בהקשר זה כותב תומס אוגדן שהושפע רבות מביון שהמטרה של התהליך הפסיכואנליטי אינה לעזור לאדם ליישב קונפליקטים פנימיים לא-מודעים אלא לעזור לו לפתח את היכולת לחשוב ולהרגיש את החוויות שלו. יכולת זו היא היכולת לבצע מלאכת חלום. להשתמש בחלקים הלא מודעים של נפשו כדי להתקיים. האם ניתן לחשוב על החלום כמצוי בשטחה של המנוחה או העשייה?
העלייה של הפסיכותרפיה בחומרים פסיכדליים מסמנת עוד נדבך בתפיסה זו. "מצב בו מתקיימת תחושה של אחדות עם החוויה ובכל זאת יכולת יצירה של סמלים, רגישות לתנודות לא מודעות, חופש פנימי, כנות ואותנטיות" (האני החווה והאני המתבונן יכולים להיות שניהם לא-מודעים).
קורסי רישום- הפסיכולוגיה של הגוף השואף למנוחה
הייתי רוצה לקשור את מושג המנוחה ליחס שלנו לשני מושגים - הראשון הוא קשב והקשבה.
כפי שהקשבה אינה פעולה פסיבית אולי גם מנוחה טובה אינה בהכרח פסיבית -אלא סוג של קשב פנימי אחר. מנוחה יכולה להיות קשה מאוד. פעולה מסיחה את הדעת- אבל במנוחה עליך לחיות עם עצמך. זה הרעיון והקושי שבמדיטציה- השהות בחברת עצמך ללא הסחות דעת. אני למשל צריך חופש כדי להתאושש מכל חופש. ואולי זה גם הפרדוקס של המנוחה- כדי לנוח אתה צריך להיות רגוע ברמה מסוימת מראש, אתה צריך להיות מסוגל להכיל רמת מנוחה בסיסית. מי שלא מוצא או שאין בו, את הבית או החדר הפנימי הבטוח מספיק לנוח בתוכו, מי שרדוף תמידית, נידון לחיים של מתח שטח של פעילות, כמו עכבר מבוהל. במקום מנוחה הוא יקבל התמוטטות ובאמת אנחנו מתחילים להבין דיכאונות והתמוטטות נפשית וגופנית במובנים מסוימים כמפסק פחת הכופה מנוחה. זוהי עלולה להיות מנוחה מתישה ולא יעילה, מרוקנת וכואבת ועם זאת דיכאונות והתמוטטות לעיתים מאפשרים הגדרה מחדש של האדם, ושל סדר העדיפויות שלו. הפסקה של מרוץ ההמלטות של האדם מעצמו.
"אתה לא יכול לדמיין את הכמיהה למנוחה שאני מרגיש - רעב וצמא. במשך שישה ימים ארוכים, מאז שסיימתי את עבודתי, מוחי היה מערבולת, מהירה, לא מתקדמת ובלתי פוסקת, שטף של מחשבות שמוביל לשום מקום, מסתובב במהירות ויציב".- ה.ג. וולס, "כאשר הישן מתעורר"
האם מנוחה היא דבר אחד? או שיש סוגים שונים של מנוחות? אני נזכר בטיפול בילד היפר אקטיבי בקליניקה שנהג לצאת לרוץ בחוץ מידי כמה דקות . " מה אתה עושה? שאלתי אותו- "אני נח" הוא ענה.
עבור חלקנו העבודה היא המנוחה והמנוחה היא העבודה .
מחקרים במדעי המוח והפסיכולוגיה משרתים גישות שונות למנוחה, שינה ומנוחה מאפשרות לנו להטעין ולעורר את היצירתיות שלנו, ונותנת לנו את המרחב הנפשי לטפח תובנות חדשות, ואף עוזרת לנו לחיות חיים יצירתיים ארוכים וברי קיימא יותר.
" את זה שהשינה חשובה לבריאות יודעים כולם. ההסברים לכך רבים, החל מהצורך לנקות את המוח מרעלנים שמצטברים בו, דרך חיזוק של זיכרונות חדשים וכלה בצורך לאתחל את המוח לקראת יום חדש של למידה. מחקרים הראו ששינה משנה את רשת הקשרים בין תאי עצב במוח, שאחראים בין השאר על למידה וזיכרון. עוד התגלה שזיכרונות נחלשים במהלך השינה, כחלק מתהליך חידוד הזיכרון של מידע שנחשפנו אליו לאורך היום: כשאנחנו מתנסים בדברים חדשים מוחנו בונה או מחליש סינפסות – קשרים בין תאי עצב. לפי אחת ההשערות, תהליך בניית הרשתות האלה של הסינפסות מתרחש באופן לא לגמרי מבוקר כשאנחנו ערים. השינה מניחה למוח להפחית את מספר הרשתות שיצרנו לאורך היום, כמו גיזום של ענפים מיותרים מעץ.
קורסי פיסול- טכניקה מעורבת, חימר ואנגובים
מחקר שנערך ב2019 הראה שהשינה חשובה לתהליך החלשת הסינפסות: המדענים מדדו את גודלן וצורתן של כ-7,000 סינפסות במוחות של עכברים לאחר שינה טבעית ארוכה, והשוו אותן לעכברים שנשארו ערים כיוון שהציגו להם חפץ חדש ומסקרן בשעה שבה הם רגילים לישון. נמצא שאצל עכברים שישנו שטח המגע בין שני תאי עצב בסינפסות היה קטן ב-18 אחוז מאשר אצל העכברים הערים, כלומר במהלך השינה הקשרים בין תאי העצב נחלשו.
מחקר אחר הראה שבמהלך השינה המוח מסלק מהסינפסות שבו קולטנים של המוליך העצבי גלוטמט. לתהליך הזה אחראי חלבון בשם Homer1a, שהכרחי לעיצוב מחדש של הסינפסות ולקיומו של זיכרון תקין. עכברים שאצלם החלבון הזה נחסם לא חיברו כראוי בין שני גירויים במבחן למידת פחד שהשתמש בהתניה קלאסית."
Nikoleta Sekulovic-קורסי ציור-הפסיכולוגיה של הסטיה מעצמך
המושג השני איליו אני רוצה להתייחס בהקשר של מנוחה הוא יצירתיות . את עולם העשייה ניתן לאפיין דרך מושגים של לינאריות- של חתירה למטרה. יצירת משהו חדש מחייבת אותנו למצוא דרך לסטות מעצמנו, להניח לעצמנו, להתחבר אל החלקים הזרים בתוכנו. יצירתיות במובנה העמוק קשורה להתמסרות, לוויתור על שליטה, ויתור על ידיעה. השורשים של הקושי שלנו לצמוח נפשית , להיות בתנועה נפשית ובזרימה. נעוצים בלפיתה שלנו בעבר, בדפוסים המקובעים. היצירתיות הנפשית כרוכה בוויתור על ודאות. בעצימת עיניים ומוכנות להיכנס למצב של מנוחת ציפה קשובה.
"ג'סיקה רכנה לידו, אסירת תודה על רגע המנוחה. היא שמעה את פול מושך בצינור חליפת הזקק שלו, לגמה את המים הממוחזרים שלה. טעמם היה מלוח, והיא זכרה את מימי קלדן - מזרקה גבוהה יוצרת עיקול של שמים, עושר לחות כזה שלא הבחינו בו כשלעצמו...להפסיק, חשבה. לנוח... לנוח באמת.
עלה בדעתה שרחמים הם היכולת לעצור, ולו לרגע. לא היו רחמים במקום שלא ניתן היה לעצירה".- פרנק הרברט, חולית
המשך לקרוא על הפסיכולוגיה של המנוחה.
