קורס בקרמיקה, תיקון שברים
תיקון שברים בקרמיקה ופסלי חימר קורס בקרמיקה: חימר וקרמיקה מעצם טיבם וטיב תהליך העבודה בהם- נשברים. חלק מלימוד העבודה בקורס הקרמיקה היא התמודדות עם הסבירות שפסל או עבודה קרמית -ישברו. ככל שהעבודה עדינה יותר מורכבת יותר, ותהליך העבודה עליה ארוך יותר -כך עולה הסיכוי לאותו שבר. עם הזמן בדרכים, לא לגמרי מודעות, הידיים לומדות לעבוד נכון יותר. לחבר את החימר בדרכים יציבות יותר. להבין את החומר הקרמי מבפנים. בדיוק כפי שבקורסי רישום נוצר איזה קשר בן המוח ליד באיזה שלב, ותרגום של הראיה לתנועת האצבעות נרכש בצורה תת סיפית, כך גם בעבודה עם חימר -משהו קורה בחיבור עם החומר. ועדיין השברים שם. ונשאלת השאלה איך מתקנים? האם מתקנים? ומה מתקנים? - אין לי כוונה לעסוק בצד הטכני של תיקון שברים, אלא בשאלת התוכן והמשמעות. האם התיקון צריך להראות? האם אנחנו צריכים לנסות להשיב את הפסל למצבו המקורי? זהו פיתוי גדול להשיב בחיוב. מי לא רוצה לתקן כך שהתיקון לא יראה ולא מורגש? אלא שלרוב במציאות זה בלתי אפשרי , לא פעם כשסדק או שבר נוצר בחימר בתהליך השריפה או בחיים, נוצר עיוות. בלתי ניתן להחזיר את החלק למקומו בדיוק באותה דרך. לעיתים אנו נוקטים בטכניקה של הסוואה, ומנסים להטעות את העין כך שלא תבחין בשבר. צובעים ,מוסיפים חומר, מלטשים. זהו מקצוע בפני עצמו-רסטורציה, שיקום. אני מעדיף לראות בשבר הזדמנות חדשה להתבונן בפסל או בעבודה. שברים לא מעידים על פגם אלא על מורכבות. הטכניקה היפנית "קינצוגי" עוסקת בדיוק בכך: היא עוסקת בחיבור שברים על ידי לכה ואבקת זהב. השבר לא מוסווה הוא הופך למרכז. בסדנאות לקרמיקה אצלנו אנו משתמשים באפוקסי ליציקה ופיגמנט לאפוקסי (פיגמנט מתכתי זהב 56) כדי ליצור את התיקון. ה"קינצוגי" הוא חלק מתפיסת עולם שלמה בתרבות היפנית העוסקת בחשיבות חוסר השלמות. ראו גם ראשי קינצ'וגי, בילי בונד. לתפיסה זו יש קשר לזן אך לא פחות מכך לתרבות האסתטיקה היפנית, רבת הסתירות, השואפת מצד אחד לשלמות טכנית, ומאידך שמה דגש דווקא על האישי והפגום, על הדרך בה הזמן משנה חפצים וחורט את עצמו עליהם. גם בפיסול עכשווי ובאמנות עכשווית בכלל יש ביטוי לתפיסה זו. האמנית הבולטת ביותר בת זמננו העושה שימוש בטכניקה זו היא Yeesookyung הקוראנית. היוצרת מבנים מורכבים משברי עבודות. גם הפסל הבריטי-פול סקוט ,(קרמיקה ודפוס) עושה שימוש בטכניקה דומה.
פול סקוט. פיסול קרמי חימר,קרמיקה והכוח הטיפולי של השברים בתחום הקרמיקה, פיסול בחימר-והפסיכותרפיה, שברים וסדקים הוא יותר משגיאה, תאונה, כישלון או נפילה. הם הופכים למטאפורות, ודימויים מראות וכלים לאפשרויות של שינוי יצירתי, ומזכירים לנו ששלמות יכולה לצוץ מהשבור, הבלתי שלם והמפורק לכאורה. לקבל את הסדק: כשם שהחימר מזמין פיסול ועיצוב, כך גם חווית הטראומה או הפיצול הרגשי משאירה את חותמה. סדקים, שברים ופגמים הופכים לתזכורות גלויות למאבקי ותבוסות העבר. עם זאת, בתוך השברים הללו טמונה הזדמנות. כאשר ניגשים אליהם מנקודת מבט חדשה, עם קבלה ויצירתיות, פגמים אלו יכולים להפוך לשערים לחקירה וריפוי.פיסול הסיפור: כול פעם שאנו אורזים בסדנת חימר עבודת חימר לשיעור הבא, ואנו מרטיבים פסלי קרמיקה-יש סיכוי שהם ישברו, גם שריפה בתנור לא פעם מסתיימת במפח נפש. ניתן לראות בשבר את סיומו של תהליך בכניעה לבלתי נמנע ולעיתים זו גם המסקנה הנכונה נפשית. אבל ניתן לראות בו גם שלב יצירתי המאפשר המאלץ אותנו לראות מחדש ולהמציא מחדש את העבודה ואת עצמנו. חימר וקרמיקה מעצם טבעם מדברים על פלסטיות וגמישות, על שינוי מתמיד. כ-פסיכולוג תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אני שואל את עצמי- מהם גבולות הבנייה והצמיחה הפוסט טראומטית ובכלל. מתי ואיך אנו מאבדים את היכולת להיות יצירתיים נפשית? והאם אותה איכות של פלסטיות נפשית, נוירולוגית ופיזית יכולה להמשיך בשלב הנוקשה של מחזור החיים שלנו? פיסול בחימר וקרמיקה כפסיכותרפיה מציע מרחב בטוח להחצין שברים וקונפליקטים פנימיים. פעולת עיצוב חלקים מקוטעים, חיבורם בחזרה יחד, או הצגת השבר וקבלתו, הופכים לביטוי רב עוצמה של המסע הרגשי ביצירת הבית הנפשי . כל פיסה שבורה מספרת סיפור, ומאפשרת לנו לכתוב מכתב לעצמי שלנו, ובאמצעות שינוי נקודת המבט והפרספקטיבה שלנו, אנו יכולים להחזיר לעצמנו שליטה ואוטונומיה בנרטיב שלנו.היופי בסימטריה שבורה: וואבי-סאבי, פילוסופיה אסתטית יפנית, חוגגת את היופי שבחוסר השלמות, את האסימטריה של חפצים שבורים ואת השפעת הזמן והזיקנה כביטוי ליופי. בסדנאות יצירה בחימר, אימוץ הפילוסופיה הזו מאפשר לאנשים בחוג קרמיקה למבוגרים לראות את השברים שלהם לא כפגמים, אלא כסממנים ייחודיים של חוסן, זהות ייחודית ואופי. הפסלים המתקבלים, הנושאים לעתים קרובות את צלקות דרך יצירתם, הם בעלי אותנטיות גולמית המדברת רבות על מסע הריפוי והצמיחה . בעיניים מערביות התפיסה האסתטית והרגשית של המבט היפני רוויית סתירות ופרדוקסים. זו תרבות שמצד אחד דוחפת לפרפקציוניזם קיצוני ומאידך חוגגת את חוסר השלמות. תרבות המשעבדת את האינדיבידואליזם למבנה החברתי ומאידך מגדירה ומשקפת דרך זכוכית מגדלת את השוני והשבר ולו הזעירים ביותר כביטוי אותנטי ואינדיבידואלי.מעבר לשברים בודדים: כ-פסיכולוגים בתל אביב בתקופה קשה זו של פיצול ושבר חברתי, אנו חושבים על הכוח הטיפולי של שברים המשתרע מעבר לפרט. על החברה הישראלית כפסיפס של שברים שמסרב להתאחות ליצירה חדשה. מפגשי גיבוש קבוצתיים מציעים הזדמנות להכיר ולחקור פיצולים קולקטיביים, בין אם אלו נובעים מטראומה משותפת, אמונות ותפיסות פוליטיות או סוגיות חברתיות. על ידי עבודה משותפת ליצירת אסמבלאז' מרסיסים בודדים, המשתתפים חווים את הכוח הטרנספורמטיבי של שיתוף פעולה וריפוי משותף.פסיכולוגיה שיקומית פסיכולוגיה שיקומית היא למעשה טיפול באדם שחווה משבר בגוף ובנפש, כדי להביא אותו למימוש פוטנציאל היכולות שנפגעו בעקבות טראומה, תוך ראיה אינטגרטיבית שכל תחומי החיים של המטופל. בסדנה לתהליכים יצירתיים אנו עושים שימוש בנוירופידבק שהוא כלי מרכזי בחיווט המוח בדרכים חדשות עקב שבר. מעבר לכך מחקרים במדעי המוח תומכים ביתרונות הטיפוליים של אמנות בכלל ופיסול בחימר בפרט. פעולת מניפולציה של חימר מפעילה מסלולים תחושתיים ומוטוריים, מקדמת קשב , הפחתת מתח ומשפרת ויסות רגשי. הטבע הפיזי והמוחשי של החימר מספק חווית קרקוע, עוזר לאנשים לעגן את עצמם ברגע הנוכחי ולעבד רגשות קשים.מעבר לקירות הסטודיו: ניתן ליישם את הלקחים שנלמדו בטיפול בפיסול בחימר על כל היבטי החיים. קבלת השברים, חגיגת חוסר השלמות והאמונה בכוחו הטרנספורמטיבי של המסגור מחדש והבניית סיפור חדש ומיתולוגיה אישית אחרת. כולם הופכים לכלים וטכניקות לחשיבה יצירתית וחיבור בין הסדקים והשברים הבלתי נמנעים שהחיים זורקים עלינו. לעיון נוסף: כוח הריפוי של האמנות והביטוי היצירתי בהתאוששות טראומה- מרכז ייעוץ טראומה של לוס אנג'לס "Claygroundonline.com": אתר זה מציע משאבים ותמיכה לאנשים המשתמשים בחימר למטרות טיפוליות. "The Journal of the American Art Therapy Association": כתב עת אקדמי זה מפרסם מאמרי מחקר ותיאורי מקרה על השימוש בטיפול באמנות במסגרות שונות.
 קורסי פיסול תל אביב-תיקון שברים |
Yeesookyung-סדנאות קרמיקה
קורסי פיסול בחימר-קינצוגי