סדנאות יצירה בחימר-סיפורים

סדנאות יצירה בחימר-כדרך לספר סיפור.

מה הקשר בין סיפור סיפורים לפיסול בחימר? אם רצונכם בתשובה קצרה: הכל. 

כפסיכולוגים בתל אביב העוסקים באמנות נאמר שסיפור סיפורים - או נרטיב - הוא היסוד לאופן שבו אנו חושבים ויוצרים משמעות לעולם. בין אם אנו מבינים זאת או לא, סיפורים עומדים במרכז כל מה שאנו עושים. האופן שבו אנו מספרים את הסיפורים שלנו שולט במצב הרוח שלנו, בדימוי העצמי שלנו ובהשפעה שיש לנו על אחרים וברושם השלילי או החיובי  שאנו מותרים אחרינו. הסיפורים שלנו יכולים גם להכתיב את הדרכים וההצלחות העתידיות שלנו. לכן, הבנת סיפורים והיכולת לחבר סיפור חדש היא לא רק המפתח לאופן שבו אנו מרגישים לגבי עצמנו ולאופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים, אלא היא נותנת לנו כלים יקרי ערך שאנו יכולים להשתמש בהם כדי לעשות שינוי, כדי לספר סיפור חדש אודות מי אנו ומי אנו רוצים להיות. שהרי הדרך היחידה לשנות את העבר שלנו ואת הזיכרון -היא דרך ההווה והעתיד. אמא שלי ילידת עיראק, (ופסלת) אולי לכן אני חש שסיפור טוב חשוב יותר מהעובדות או יוצר מחדש את העובדות. הפלסטיות של החימר ושל המציאות התערבבו בזכרונותי כילד.

אם אמנות היא הדרך לספר סיפור, הרי שעבודות קרמיקה וחימר כבניית סיפור היו מהדרכים הבסיסיות והראשונות ביותר דרכן סיפרנו סיפורים ראשונים. גמישותו של החימר, היכולת לשנות קווי עלילה בכל שלב, אפילו הכבדות האנושית העמוקה בו בשל מוצאו מהאדמה, כמו גם האדם. פיסול פנים בחימר הוא דרך לגעת פסיכולוגית ורגשית במה שעושה אותנו אנושיים.

כפסיכולוג בתל אביב אני חושב גם על האיכות התרפויטית של המגע בחימר. לחימר יש יכולת ליצור דיאלוג עם מערכת העצבים שלנו בצורה מטיבה. בחימר או קרמיקה, אנו מפסלים או מספרים סיפור,  בצורה גופנית יותר מכל אמנות פלסטית אחרת.

אלוהים צר את האדם באדמה ואל עפר האדם ישוב-זה תמיד סוף הסיפור. עוצמתו המאגית והרגשית של הפסל היא רבה כל כך, שהתורה אוסרת אותו עלינו.  איסור עשיית פסל ביהדות כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה: איסור עשייה או קניה של פסל  עבור האדם עצמו, ואיסור פיסול על ידי האדם בידיו, אפילו עבור אחרים.

ההיסטוריה של פיסול החימר כמדיום לסיפור סיפורים עשירה ומגוונת, משתרעת על פני אלפי שנים ומקיפה מגוון של חברות ותרבויות.חימר, בהיותו אחד החומרים הנגישים והקלים ביותר לעיבוד,  הפך למדיום מועדף על אמנים ומספרי סיפורים לאורך ההיסטוריה האנושית.

התחלות פרהיסטוריות

 צלמיות ונוס (כ-30,000 לפני הספירה): הן כמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר לסיפור סיפורים באמצעות פסלים מחימר,  מייחסים אותן לתקופה הפליאוליתית העליונה. צלמיות ונוס המפורסמות, למרות שהן פשוטות בצורתן, מייצגות פריון, בריאות או אלוהות נשית. איננו יודעים מה הנרטיבים והסיפורים שנוצרו וסבבו את דמויות החימר הללו, אנחנו יכולים לשער אותם דרך תרבויות מפותחות יותר שבוודאי לקחו ופיתחו כמה מסיפורי פסלי החימר הללו. לתרבויות קדומות

מסופוטמיה (בערך 4000–600 לפנה"ס): 

במסופוטמיה העתיקה, נעשה שימוש נרחב בחימר ליצירת פסלים אבל גם ליצירת לוחות עם כתב יתדות. החימר אם כן הוא אחד מהדרכים הראשונות לשמירת ויצירת שפה כתובה ולהעברת סיפורים מדור לדור שלא בעל פה. לוחות אלו כללו לעתים קרובות סיפורים, חוקים ודיווחים היסטוריים. פסלי חימר תיארו גם אלים, פסלי חיות מקרמיקה, אלות וסצנות מיתולוגיות, ששימשו ככלי סיפור חזותי.

לתושבי מסופוטמיה מייחסים את הפיתוח של הזיגוגים (הגלזורות) האמיתיים הראשונים. למעשה פיתוח קרמיקה-בכלים וטקסטורות. גלזורות  אלה היו מבוססי אלקלי ובדרך כלל מיושמים על לבנים ואריחים לקישוט. השימוש בזיגוג בקדרות נעשה נפוץ יותר, כאשר צבעים כמו כחול וירוק הפכו נגישים ופופולריים.

דמויות אושבטי מצריות (בערך 1900 לפני הספירה): 

המצרים הקדמונים השתמשו בקברים שלהם בדמויות חרס הידועות בשם אושבטי. דמויות אלו נועדו לשמש משרתים עבור הנפטרים בחיים שלאחר המוות, לספר סיפורים על האמונות והמנהגים סביב המוות והחיים שלאחר המוות בתרבות המצרית העתיקה.

 הפאיאנס המצרי  הוא אחת הצורות המוקדמות ביותר של זיגוג קרמי, חומר שקדם לזכוכית אמיתית. זה היתה תערובת של קוורץ טחון ופיגמנטים, שיצרו לעתים קרובות משטח צבעוני וזגוגי מעל כלי קרמיקה  בעת השריפה. טכניקה זו שימשה ליצירת חרוזים, אריחים ופסלונים.

העת העתיקה הקלאסית

דמויות טרה קוטה יווניות ורומיות (בערך 1000 לפנה"ס - 476 לספירה): 

היוונים והרומאים השתמשו בטרה קוטה למטרות פונקציונליות ודקורטיביות כאחת. פסלי חימר אלה תיארו לעתים קרובות סצנות מהמיתולוגיה ושימשו המחשה ויזואלית של סיפורים פופולריים מהמיתולוגיה, אודות  אלים, אלות וגיבורים.

מסורות אסיה. 

צבא הטרקוטה הסיני (בערך 210 לפנה"ס):

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לסיפור סיפורים כמעט בצורה מאגית באמצעות פיסול בחימר וקרמיקה היא צבא הטרקוטה של הקיסר צ'ין שי הואנג. תכונותיו הייחודיות של כל חייל מספרות סיפור על המגוון וקנה המידה של צבא הקיסר. עוצמתו של הקיסר לא באה לידי ביטוי רק במציאות המוחשית של כוח צבאי בשר ודם אלא גם במציאות המאגית הסיפורית של צבא אלפי חיילי החימר שלו. 

זיגוגים סיניים עתיקים: 

פרוטו-פורצלן סיני (בסביבות 1,600 לפני הספירה): בסין העתיקה פותחו צורות מוקדמות של פורצלן, שהובילו להתקדמות בטכנולוגיית הזיגוג. בתחילה, הזיגוגים הללו היו פשוטים ובעיקר ירוקים או חומים.

זיגוג צלדון סיני (בסביבות 300 לספירה): זיגוג הסלדון הסיני המפורסם, סוג של זיגוג שקוף עם חום גבוה, לעתים קרובות בצבע ירוק ירקן, הפך לבולט במהלך שושלת האן המזרחית.

פורצלן סיני עם זיגוג כחול (בסביבות המאה ה-9):

שושלת טאנג ראתה התפתחות של פורצלן אמיתי עם זיגוג כחול, סגנון איקוני שהשפיע באופן משמעותי על קרמיקה מאוחרת יותר.

אמנות הטרקוטה ההודית (כ-300 לפני הספירה - היום): 

בהודו, פיסול בחימר היה מדיום מסורתי לתיאור סיפורי דת ואגדות מקומיות. הפסלים הללו, כמו סוסי הענק בהודו שנמצאו במקדשים ובאזורים כפריים, מספרים סיפורים מאפוסים הינדיים כמו ראמאיאנה והמהאבהארטה.

ימי הביניים ועד הרנסנס

פיסול קרמי מימי הביניים והתקופה הגותית (במאה ה-5 - ה-15 לערך): באירופה, השימוש בפסלי חימר  טרה קוטה בתקופות ימי הביניים והתקופה הגותית נקשר לעתים קרובות לסיפורים דתיים, עם פסלים המתארים סצנות מהתנ"ך, חיי קדושים ו סיפורי מוסר.

מסורות ילידים ועם באמריקה

מספרי סיפורים אינדיאנים (בערך 1000 לספירה - כיום): 

שבטים אינדיאנים, כגון עמי הפואבלו, יצרו דמויות חימר הידועות בשם "מספרי סיפורים", המתארות דמות מכוסה בדמויות קטנות יותר (ילדים), המייצגות את המסורת שבעל פה של שיתוף סיפורים.

תקופה מודרנית

אמנות עכשווית (מאה 20 - 21): 

בעידן המודרני, פיסול קרמיקה וחימר ממשיך להיות מדיום רב עוצמה לסיפור סיפורים. פסלים עכשוויים משתמשים בחימר כדי לחקור נרטיבים אישיים, היסטוריות תרבותיות ופרשנויות חברתיות, המשקפים את האבולוציה המתמשכת של סיפור סיפורים דרך המדיום הרב-תכליתי הזה. פיסול עכשווי מתאר את השינויים העמוקים העוברים על התרבות שלנו בעידן הדיגיטלי - והוא חלק ממה שקרוי אמנות פוסט אינטרנט, אמנות פוסט מציאות שבה הסיפור הוא המציאות עצמה ורק הדרכים להעביר אותו השתנו. 

לאורך ההיסטוריה, פיסול חימר היה מדיום דינמי ואקספרסיבי להעברת סיפורים, אמונות וערכי תרבות. יכולת ההסתגלות של החימר והנגישות שלו הפכו אותו לצורת סיפור מתמשכת ומשפיעה על פני תקופות ותרבויות שונות.

אביטל זילקוביץ ספקטור-פיסול קרמי. חוג פיסול רחובות

סדנאות יצירה בחימר, סדנאות בהם מספרים סיפור דרך הידיים והחימר ולא בפה.

לפעמים הידיים יודעות מילים אחרות. לעתים הידיים אומרות מה שהפה לא מעז.

לידיים שכל משלהן. שפה משלהן, דרך משלהן ליצור ולספר סיפורים.

 כולנו מספרי סיפורים ובסופו של דבר אנחנו הסיפור אותו אנו מספרים.

סיפור סיפורים זו אולי הצורה הקדומה ביותר של אמנות יצירתית, של ריפוי דרך משמעות, של שאלת שאלות לרוח.

סיפור טוב יכול לגנוב אותך מעצמך-בתוכו אתה יכול לאבד את עצמך. סיפור טוב יחזיר אותך הביתה. היהדות מתווכחת אם בראשית הייתה המילה או בראשית היה החומר-בכל מקרה נדמה שבראשית היה הסיפור.

אנחנו כולנו סיפורים שאנו מספרים לעצמנו, הרבה אחרי שהלכנו. חלומות 

אנחנו כמין- מכורים לסיפור, אפילו כשהגוף הולך לישון, המוח נשאר ער כל הלילה ומספר לעצמו סיפורים . אנו מוצאים פתרונות יצירתיים בחלומות-אנחנו טווים סיפורים בשנתנו כדרך לעבד את המציאות של היום.

עוד על הסיפורים שאנחנו מספרים, ואלו המספרים אותנו.

פסלים מקרמיקה -Johnson Tsang, הילד הפנימי

סדנת פיסול -Jonathan Gottschall

"לרובנו יש רק סיפור אחד. אני לא אומר שרק דבר אחד קורה לנו בחיים: יש אינספור אירועים ואנחנו הופכים אותם לאינספור סיפורים. אבל רק  אחד מכולם  חשוב, רק אחד הוא בסופו של דבר סיפור שראוי לספר אותו. זה הסיפור שלי. אבל יש גם בעיה. אם זה הסיפור שלך, הרי סיפרת אותו חזור וספר גם אם-במקרה הזה בעיקר לעצמך. אם כן, השאלה היא: האם כל החזרות הללו מקרבות אותך למה שקרה באמת או שדווקא מרחיקות אותך? התשובה אינה ברורה לי. אולי צריך לבדוק  אם בחלוף השנים  הסיפור שלך מציג אותך באור חיובי יותר או פחות. אם אתה נראה פחות טוב, אולי זה סימן שאתה מתקרב לאמת. אלא שקיימת סכנת הצטנעות בדיעבד: תוכחה עצמית יכולה להיות סוג של מחמאה עצמית. אצטרך איפה לעמוד על המשמר. טוב השנים לימדו אותי להישמר. כיום אני נשמר כשם שפעם הייתי נמהר. נמהר ואולי רק נבער מדעת." ג'וליאן בארנס 'הסיפור היחיד'.

קורסי פיסול למתקדמים -Johnson Tsang, "אני רק השליח אל תירה בשליח"

סדנת פיסול חימר דמויות -Sara Swink, "כדי שפצע יחלים עליך להפסיק לגעת בו."

Sara Swink, פסול דמויות מחימר כסיפור מוסר מודרני

פסלי חיות מקרמיקה -חתולים:Troy Coulterman. "היא בדרך כלל נותנת לעצמה עצות טובות, למרות שלעתים רחוקות היא שומעת להן"-אליסה בארץ הפלאות , לואיס קרול

פינה לקרמיקה ופיסול בחימר: nrdry tyuus "אין דרך להכחיד את מספר הסיפורים, זה מובנה לתוכנו, לתוך התכנית האנושית"- vdgbu go zv

חוג פיסול מודיעין-פסלי חיות מקרמיקה כמשלים

קורסי פיסול הם קורסי סיפור סיפורים מודרניים בעולם שלא מרשה יותר לספר סיפורים

פיסול קרמי וקרמיקה -Bob Clyatt

פיסול- Bob Clyatt

"הכול, הכול יהיה טוב יותר מייסורים אלה של המוח, מהכאב המתגנב הזה, שנושך 

ונובר בצורה מעצבנת, ומחבק, ואף פעם לא כואב מספיק" ג'אן פול סארטר

פיסול קרמי עכשווי-Kirsten Stingle

פיסול בחימר למבוגרים-Kirsten Stingle -טאבו ומיניות בפיסול בחימר

הדס דיאמונט-חוג לפיסול ברחובות, טכניקה מעורבת, בפיסול בבטון, חימר, תאורה, אפוקסי.-תערוכת יחיד.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי בזום . אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור: