הפסיכולוגיה של נקודות מבט רבות

ציור כהשתקפות טיפול פסיכולוגי-הפסיכולוגיה של הסתכלות מנקודות מבט רבות- בו זמנית.

בדף זה אציג את הציור כדימוי לטיפול פסיכולוגי ואת הפסיכולוגיה כדימוי לציור:

שפיות כיכולת להחזיק בכמה נקודות מבט:

"הצורך להשתמש בטכניקה של החלפה מתמדת של נקודת הראות....

על פי רעיון זה, חשיבה כרוכה בהכרח בהתבוננות בו זמנית במציאות מנקודות מבט מרובות (או קדקודים)...

רעיון זה של קדקודים מרובים מונח בלב ליבה של תפיסתו של ביון על שפיות ואי שפיות.

אם לאדם דרך אחת להסתכל במציאות, אין הוא יכול לחשוב, הוא פסיכוטי.

השפיות כרוכה ביכולת  לייצר ולשמר ריבוי פרספקטיבות שמהן יכול האדם להתבונן בחייו/לחוות אותם

בעולם הממשי." תומס ה' אוגדן- לגלות מחדש את הפסיכואנליזה -לחשוב ולחלום, ללמוד ולשכוח.

קורס רישום למתחילים -פרספקטיבה

ציור כראיה ותאור מכמה נקודות מבט.

ז'ורז' בראק, קנקן וכינור, 1909–10, שמן על בד, 116.8 על 73.2 ס"מ (Kunstmuseum Basel, שוויץ); מימין: כינור נראה מלפנים ומהצד

תהליך הראיה מבחינה נוירולוגית וביולוגית  מערב תמיד שתי נקודות מבט לפחות בו זמנית. זו הדרך שבה אנו יוצרים ומודדים עומק ואומדן מרחקים.  את השוואת שתי נקודות המבט המוח מתרגם לראיה תלת מימדית ומאחד לדימוי אחד עם עומק.  בכל זאת בקורסי ציור מלמדים אותנו לצייר כאילו אנו רואים את התמונה  מנקודת מבט אחת. לאורך תולדות הציור העכשווי  והמודרני -נעשו מספר ניסיונות לצייר(ולצלם)  בצורה הדומה יותר לדרך שבה אנו רואים (וחשים וחושבים באמת). הידוע בניסיונות אלו הוא הקוביזם.

שימוש במספר פרספקטיבות הפך לסימן היכר של הסגנון הקוביסטי, אך בראק ופיקאסו מעולם לא הסבירו מדוע השתמשו בטכניקה זו. פרשנות עכשווית טענה שהשימוש במספר פרספקטיבות מאפשר אמת ודיוק גדולים יותר מהסגנון הנטורליסטי המסורתי ששלט באמנות מאז הרנסנס. ב-1912 טען הסופר ומבקר האמנות ז'אק ריבייר כי פרספקטיבה ליניארית יוצרת עיוותים לא מציאותיים. לדוגמה, אם אנו עומדים באמצע פסי רכבת, נראה שהם מתכנסים ונפגשים בנקודה שבה למעשה הם נשארים מקבילים.

"תנועה ימינה ותנועה שמאלה [יכולות] להשלים את החזון שלנו. הידע שיש לנו על אובייקט הוא ... סכום מורכב של תפיסות ... האובייקט חייב להיות תמיד מוצג מהזווית הכי חושפנית. ז'אק ריבייר, "מגמות נוכחות בציור" (1912).

דיוויד הוקני נתן פרשנות חדשה לרעיון הזה בקולאז'ים של הצילומים שלו-ראו ציור ורישום- ללמוד לראות.

טיפול פסיכולוגי מתוך של נקודות מבט מרובות:

 הגישה לפסיכולוגיה ולטיפול פסיכולוגי עכשווי שבה אנו מאמינים בסדנה לתהליכים יצירתיים- מכונה פסיכולוגיה של נקודות מבט מרובות או תיאוריית הפרספקטיבה הפסיכולוגית. אנו חושבים שאין גישה פסיכולוגית יחידה שהיא נכונה או לא נכונה, אלא נקודות מבט מרובות שיכולות להיות חופפות ואפילו סותרות ובכל זאת תורמות להבנה של הטבע האנושי אנו רואים בגישה בינתחומית מרכיב מרכזי של הבנה וטיפול באדם.

פסיכולוגיה היא המדע המבקש לענות על השאלות העיקריות  בתחום התנהגות אנושית ותהליכים נפשיים. במהלך ההיסטוריה, פסיכולוגים התקשו למזג את נקודות המבט השונות שלהם כאשר ביקשו לענות על השאלה עתיקת היומין, האם ההתנהגות האנושית מונחית ומעוצבת על ידי הטבע או הטיפוח?

האם אנחנו מתנהגים או מעבדים דברים נפשית בגלל הגנים/ביולוגיה שלנו, או שזה משהו אחר, אולי הדרך שבה אנחנו גדלים? אם יש דבר אחד שהפסיכולוגים המודרניים מסכימים עליו, זה שנדרשים נקודות מבט מרובות כאשר חוקרים את הפסיכולוגיה האנושית כדי לקבל את התמונה המלאה.

ישנן חמש נקודות מבט פסיכולוגיות עיקריות: ביולוגית, פסיכודינמית, התנהגותית, קוגניטיבית והומניסטית. יש ויכוח נרחב בקרב פסיכולוגים איזו מהן עשויה להיות הגישה הטובה ביותר לטיפול פסיכולוגי. אך אליהן נוספות גם נקודות מבט נוספות. 

פרספקטיבה הומניסטית

הפרספקטיבה ההומניסטית או ההומניסטית בפסיכולוגיה מתמקדת ברצון הפרט ובאמונה שרוב ההתנהגות שלנו מבוססת על בחירה חופשית משמעות . אנו עושים את הבחירות שלנו על סמך מילוי צורך פנימי. שניים מהפסיכולוגים העיקריים בגישה זו הם אברהם מאסלו וקרל רוג'רס. אמנם פרספקטיבה זו אינה מאפשרת בקלות הוכחה מבחינה מדעית, אך פסיכולוגים טיפוליים רבים מוצאים שזה מועיל להסתכל על התנהגות המטופלים שלהם דרך נקודת מבט זו ובכך לעזור להם להתגבר על מכשולים.

פרספקטיבה פסיכואנליטית

הפרספקטיבה הפסיכואנליטית בפסיכולוגיה רואה בהתנהגות שלנו ביטוי של מרכיבים בלא מודע. היא רואה בנפש האנושית שדה קרב ומאבק בן חלקים שונים שחלקם הגדול יצריים ופרימיטיביים ונוצרו בילדותנו.

המיתוס של אדיפוס או המאבק בן הילד להורה המסתיים במות ההורה והפנמתו על ידי הילד, הוא הנרטיב הבולט בגדילה שלנו. מרכיבי מרכזי אחר בטיפול פסיכולוגי פסיכודינמי הוא מושג העברה (Transference). במהלך הטיפול המטופל משליך על המטפל חלקים תכנים וקונפליקטים נפשיים לא מודעים מאיימים ומעוררי חרדה.

מבחינתי, כפסיכולוג בתל אביב,  אחת התרומות הגדולות של הגישה הפסיכואנליטית היא חידוד אינספור הדרכים שבהן ניתן להקשיב לאדם אחר.

פרספקטיבה נוירולוגית או פסיכיאטרית.

הפרספקטיבה הביו פסיכולוגית מבקשת להסביר את המחשבה וההתנהגות האנושית על ידי התבוננות בתהליכים ביולוגיים. תיאוריה זו גורסת שקוגניציה, מודעות והכרה נגרמות על ידי סדרה של גורמים ופעילויות גופניות  כגון גנים, הורמונים ונוירוטרנסמיטורים (ראה דופמין) והפעילות החשמלית במוח. בתחום זה יש התפתחות עצומה של מחקר עקב היכולות הטכנולוגיות המשופרות כגון MRI.  אנו יכולים כיום להסתכל במוח ופעילותו ברזולוציה שלא התאפשרה פעם-ובזמן אמת. אנו בסדנה לתהליכים יצירתיים משתמשים בנוירופידבק כדרך לא פולשנית לשלב את הגישה הנוירולוגית בטיפול פסיכולוגי. כל הטיפול התרופתי בחרדות, דיכאון, הפרעות קשב ובכלל- שייך לגישה זו. 

פרספקטיבה אבולוציונית

הפרספקטיבה האבולוציונית מתמקדת בהבנת ההתנהגות האנושית מנקודת המבט של הברירה הטבעית והישרדות. היא בוחנת אילו תכונות התנהגותיות בני אדם פיתחו כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות של עצמם וילדהם (ראו שייכות)וכיצד תכונות הישרדותיות אלו השתנו במהלך האבולוציה גם בצורות שלכאורה נראות מתמיהות- אחת הדוגמאות לגישה זו היא הסתכלות בדיכאון כבעל מטרה אבולוציונית. 

פרספקטיבה התנהגותית

הפרספקטיבה ההתנהגותית מבקשת להסביר את ההתנהגות האנושית כצורת למידה ראשונית המופעלת על ידי התניות. הפסיכולוגים המרכזיים בגישה זו היו פרדריק סקינר ואיוואן פבלוב. פבלוב חקר והגדיר את ההתניה הקלאסית.  המושג המרכזי שסקינר פיתח היה ההתניה האופרנטית-הוא הראה כיצד ניתן לשנות התנהגות ביעילות ובזמן קצר על ידי מתן תגמול חיובי או עונש על התנהגות. 

פרספקטיבה קוגניטיבית

הפרספקטיבה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה מתמקדת בחשיבה , תפיסה וזיכרון (ראו- נקודת המבט בזיכרון)  כדרכים להסביר התנהגות אנושית. פרספקטיבה זו מתמקדת בדפוסי החשיבה או בצורה שאנו כושלים או טועים בתפיסה ובקליטת המציאות וכיצד ניתן לתקן כשלים אלו. עיבוד מתקדם יותר של גישה זו כולל את השפעת דפוסי החשיבה והשקפה האישית והציפיות של האדם, על הדרך בה הוא חווה את העולם, וכיצד הוא תופס ומשנה את סביבתו.

פרספקטיבה חברתית-תרבותית

הפרספקטיבה החברתית-תרבותית בפסיכולוגיה מסתכלת על  האדם כתוצר וצומת של תרבויות והשפעות חברתיות. זה חשוב מכיוון שתרבויות שונות מראות הבדלים בהתנהגויות, גינונים, מחוות, מוסר וערכים (ראו הפסיכולוגיה של העונג, המוסר והרגש). בעוד שחלק גדול מהאנשים בתל אביב יראו במוחצנות למשל  תכונה חיובית (ומופנמות כפחות חיובית) , יפנים יכולים לראות בה תכונה שלילית אגוצנטרית ונרקיסיסטית. ההבדל הזה בהתנהגות ובגישה- יכול להיות מוסבר על ידי הפרספקטיבה החברתית-תרבותית; בישראל  יש תרבות אינדיבידואליסטית מאוד, בעוד שלקבוצה והתאמה אליה  יש ערך גבוה בטוקיו.

 האדם מוגדר על פי גישה זו קודם כל כיצור חברתי המקיים דיאלוג  בלתי פוסק עם אחרים ועם ציפיות חברתיות. המושג אינדיבידואליות על פי השקפה זו  הוא מושג מערבי מודרני שנכשל בהסבר ההתנהגות האנושית.  

"הקסם של צייד כספורט, תלוי בצורה מוחלטת באם אתה נמצא בצד הנכון או השגוי של הרובה"-פ. ג. וודהאוס. -ההרפתקאות של סאלי.

פרופ' שלמה מלמד-עבודה בתהליך

ציור כדימוי לתהליך טיפול פסיכולוגי

"דיוקן אינו עוסק בדמיון. ברגע שעובדה או רגש הופכים לצילום הם אינם יותר עובדות, אלא דעות. אין דבר כזה דיוק בצילום. כל הצילומים מדויקים, אבל אף אחד מהם אינו האמת."-ריצ'רד אבדון.

"האלכימאי הרים ספר שמישהו הביא לקרוואן, מרפרף על הדפים מצא סיפור על נרקיסוס. האלכימאי ידע את האגדה על נרקיסוס, נער שכרע מידי יום ליד האגם כדי להתבונן ביופיו שלו, הוא היה מוקסם כל כך מעצמו שבוקר אחד הוא נפל לאגם וטבע. במקום בו נפל, פרח נולד שנקרא נרקיס.

אבל זו לא הדרך בה המחבר סיים את הסיפור. הוא מספר שלאחר מותו של נרקיסוס, אלות היער הופיעו ומצאו את האגם שהפך ממים מתוקים לאגם של דמעות מלוחות.

'מדוע אתה בוכה'? האלות שאלו

'אני בוכה בגלל נרקיסוס'-ענה האגם.

אנחנו לא מופתעות שאתה בוכה על אובדנו, ענו אילות היער, למרות שרדפנו אותו ביער, רק אתה באמת יכולתה להתבונן ביופיו מקרוב.

'נרקיסוס היה יפה?' שאל האגם.

'מי יכול לדעת את זה טוב ממך שאלו האלות בפליאה, אחרי הכול על גדותיך הוא כרע מידי יום כדי להסתכל בעצמו.'

האגם דמם לזמן מה, לבסוף אמר.

'בכיתי על נרקיסוס, אבל מעולם לא הבחנתי ביופיו. בכיתי, כי מידי יום כשהוא כרע על גדותי, יכולתי לראות בעומק עיניו, את יופיי שלי משתקף.'

איזה סיפור יפה-האלכימאי חשב."

האלכימאי- פאולו קואלוהמטמורפוזה של נרקיסוס-הציור המפורסם של דאלי.

אילן חוג ציור לנוער

מוריה חוג ציור לנוער

דיויד הוקני-קולג' מציורי פולרואיד