אייברי סינגר -ציור בעידן ה -AI

יצירתיות בעידן האינטלגנציה המלאכותית: הציור של אייברי סינגר

אחת השאלות הנשאלות באופן תדיר בזמן האחרון עם עליית ה A.I -האינטליגנציה המלאכותית- היא על משמעותה ומקומה  של היצירתיות האנושית. הן באמנות, והן במישורים אחרים של הפעילות האנושית . הAI אוסף מידע מהרשת, מארגן ומשלב אותו דרך סכמות לשוניות או ויזואליות מורכבות. הוא מאפשר ליצור שינויים או פרשנויות לדימויים ויזואליים ולשוניים ולחבר אותם זה לזה בצורה הנראית הגיונית ומשמעותית ולעיתים יצירתית . כמי שעוסק הן באמנות והן בטיפול פסיכולוגי–נדמה לי שישנם מספר דרכים לתאר הן את המגבלות והן את היתרונות של  האינטליגנציה המלאכותית כיום (גם בטיפול פסיכולוגי) והן את מקומו של היוצר או המטפל (שהרי על פי תפיסתי פסיכותרפיה עוסקת ביצירתיות).

אחד הדברים הבולטים בהתנסות עם AI הוא התחושה שהוא מפיק מעין ממוצע של ידע. כלומר הוא עובד דרך איסוף ידע הנמצא ברמה הסטטיסטית בכמות הגדולה ביותר והחוויה היא שאין כאן ביטוי החורג מהרגיל של הידע- להיפך- המטרה היא לחפש וליצור את המכנה המשותף והמוסכם הבסיסי ביותר של הידע בתחום מסויים ולנסות לא לחרוג מגבולות הקונצנזוס. הנושא בולט הן במודלים ויזואליים והן במודלים לשוניים.

 יכולה להיות הפתעה במבט ראשון מיכולתו של הAI  ליצור תוצאה מרשימה-אולם במבט שני התוצאות נראות סכמטיות למדי. כאשר מדובר על כתיבת מאמרים לימודיים לבית הספר שמטרתם לאסוף ולסכם את הידע שהצטבר בתחום מסוים הרי שה AI  הוא כלי מעולה כפי שאכן מגדירה את מטרתו 'מטא' .הוא גם יהיה כלי טוב מאוד בחיזוי וניתוח נתונים בקנה מידה גדול בהתאם לאותן תבניות ידע ידוע.  אולם אם מדובר על קפיצת מדרגה הכרוכה למשל בשינוי פרספקטיבה או ביצירת שאלה חדשה המאפשרת לאסוף את הידע בדרך חדשה ופורצת דרך -הAI עדיין לא שם. במילים אחרות האינטליגנציה המלאכותית היא כלי נהדר לעשיית סדר ולהטלת סדר על האינפורמציה הקיימת. אבל היא אינה עוסקת במטא שאלות, כלומר בשאלות על השאלות שעל פיהן אנו יוצרים את הסדר. היא אינה עוסקת בשאלות של משמעות הסדר שאנו בוחרים לעשות ולפיכך אינה יצירתית במובן שבו אני תופס יצירתיות. 

אייברי סינגר -דיוקן עצמי פסיכולוג רחובות: "בינה מלאכותית תרחיב את היצירתיות שלנו, לא תחליף אותה." - גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט לשעבר ותומך בינה מלאכותית ידוע.

ובמובן הזה היא גם אינה עוסקת בשאלות על המרחב שהוא מעבר לסדר. המרחב היצירתי.  לאותו מרחב יצירתי יש משמעות לא רק באמנות, אלא לעצם זהותנו כבני אדם.

הכלים בהם אנו עושים שימוש, מעצבים במידה רבה אותנו-קשה לדעת באיזו דרך תעצב הAI את היצירתיות האנושית-אבל כיוון שמדובר בכלי עבודה חזק- סביר שהשפעתו תהיה גדולה, אבל יתכן שהיא  דווקא תזקק את היצירתיות עצמה כיוון שתוסיף כלים טכניים לביטוי. 

כששאלתי את GPT כיצד משנה הAI  את התפיסה שלנו לגבי יצירתיות-זו הייתה תשובתו: 

בינה מלאכותית (AI) שינתה את התפיסה שלנו לגבי יצירתיות בדרכים רבות. מצד אחד, טכנולוגיות בינה מלאכותית יכולות ליצור יצירות חדשות ובלתי צפויות המאתגרות את ההבנה שלנו לגבי המשמעות של להיות יצירתיים. מצד שני, ניתן לראות בינה מלאכותית גם ככלי להגדלת והגברת היצירתיות האנושית.

אחת הדרכים שבהן הבינה המלאכותית שינתה את תפיסת היצירתיות שלנו היא על ידי טשטוש הגבול בין אמנות אנושית לאמנות שנוצרה על ידי מכונה. ההתקדמות באלגוריתמי הבינה המלאכותית אפשרה למכונות ליצור גרפיקה מדהימה מבחינה ויזואלית ומרשימה מבחינה טכנית. לדוגמה, אלגוריתם AI המכונה GANs (Generative Adversarial Networks) יכול ליצור תמונות שנראות כאילו נוצרו על ידי בני אדם, אך עם וריאציות וניואנסים בלתי צפויים המאתגרים את המושגים המסורתיים של יצירתיות. זה מעלה שאלות לגבי מה זה אומר להיות יצירתי, והאם יצירתיות היא אך ורק תכונה אנושית או אם מכונות יכולות להיות גם יצירתיות.

דרך נוספת שבה AI משנה את תפיסת היצירתיות שלנו היא על ידי מתן צורות חדשות של ביטוי אמנותי. ניתן להשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ליצירת מוזיקה, שירה ויצירות יצירתיות אחרות, לעתים קרובות בדרכים בלתי צפויות וחדשניות. לדוגמה, אלגוריתמי AI יכולים לנתח מערכי נתונים גדולים של מוזיקה כדי ליצור יצירות חדשות הדומות בסגנון לאמן או ז'אנר מסוים, אך עם וריאציות וחידושים ייחודיים שהם מעבר לדמיון האנושי.

יתר על כן, ניתן לראות בינה מלאכותית ככלי להגברת היצירתיות האנושית ולשיפורה. לדוגמה, אלגוריתמי AI יכולים לשמש כדי לסייע לאמנים בתהליך היצירתי על ידי יצירת רעיונות חדשים, מתן משוב על קומפוזיציות, או אפילו יצירת יצירות אמנות שלמות. זה מאפשר לאמנים לחקור טריטוריות יצירתיות חדשות ולדחוף את גבולות היצירתיות של עצמם.

עם זאת, יש הטוענים כי השימוש ב-AI בעבודות יצירתיות עלול להפחית מערכה של היצירתיות האנושית. הטענה היא שאם מכונות יכולות ליצור יצירות אמנות מרשימות מבחינה ויזואלית וטכנית, אז תפקיד היצירתיות האנושית והביטוי האמנותי עשוי להיות פחות משמעותי. יתר על כן, ניתן לטעון שהשימוש בבינה מלאכותית ביצירות יצירתיות יכול להוביל להומוגניזציה של ביטוי אמנותי, שבו כל האמנות מתחילה להיראות זהה כאשר מכונות יוצרות יצירות אמנות דומות.

לסיכום, AI משנה את תפיסת היצירתיות שלנו בדרכים רבות, הן על ידי יצירת יצירות בלתי צפויות וחדשניות והן על ידי מתן צורות חדשות של ביטוי אמנותי. עם זאת, הוויכוח על תפקידה של AI בתהליך היצירתי נמשך, ונשאר לראות כיצד AI ישפיע על עתיד היצירתיות והאמנות.

הסדנה" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי יצירתי ואמנות, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים,  והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם ליצור את  המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

אייברי סינגר-ציור-שילוב של מדיה דיגיטלית וציור ביד

 אחת הדוגמאות לאמן העושה שימוש במדיה הדיגטלית (אם כי לא ב.A.I) בצורה המשאירה את מגע היד האנושית בתמונה היא  אייברי סינגר. האומרת : אני מעוניינת ליצור שפה ויזואלית שתגשר על הפער בין הדיגיטלי לפיזי"

אייברי סינגר  avery singer היא אמנית עכשווית הידועה בציוריה המופשטים והעתידניים, שלעתים קרובות חוקרים את ההצטלבות של טכנולוגיה, תרבות וחברה. סינגר, נולדה ב-1987 בעיר ניו יורק, הוריה, האמנים ג'נט קוסמירסקי וגרג סינגר, קראו לה על שם מילטון אייברי.

 סינגר, שגדלה בקהילה יצירתית, התנסתה בצילום, קולנוע ורישום, אבל באותן שנים מעולם לא שקלה לצייר בצבע. בשנת 2008, זינגר למדה ב-Städelschule, בית ספר לאמנות בפרנקפורט, גרמניה ובשנת 2010 קיבלה תואר B.F.A. מקופר יוניון, ניו יורק. במהלך לימודיה עסקה זינגר באמנות מיצג, יצירת וידאו וכן בפיסול תוך שימוש בנגרות, יציקת מתכת וריתוך. לאחר סיום הלימודים, היא גילתה את צורת האמנות בה לבסוף התפרסמה מניסוי בלתי צפוי ב-SketchUp, תוכנה ששימשה את עמיתיה ללימודים לעיצוב חללי תצוגה, ויצרה ציור בשחור-לבן המבוסס על איור דיגיטלי. מאז, סינגר משתמשת בשפה הבינארית של תוכנות מחשב  על מנת להתחקות אחר (ובמידה רבה לבקר) עקבות ידו של האמן תוך עיסוק במסורת הציור ובמורשת המודרניזם.

עבודתה של סינגר מאופיינת לרוב בשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, אותה היא משלבת בתהליך היצירה שלה בדרכים שונות. הציורים שלה מתחילים בדרך כלל כסקיצות דיגיטליות שהיא יוצרת באמצעות תוכנת מודלים תלת מימדיים, שאותם היא מקרינה על קנבס ועוקבת אחריהן ביד. תהליך זה מאפשר לסינגר להתנסות בצורות וקומפוזיציות שונות לפני שהיא מתחייבת לתמונה סופית, וכן מאפשרת לה לעבוד בקנה מידה גדול יותר ממה שניתן בטכניקות מסורתיות.

ציור מ-2017 -ללא כותרת. "העבודה שלי חוקרת את הקשר בין הדיגיטלי לפיזי, ואת ההצטלבות של טכנולוגיה, תרבות וחברה."-אייברי-סינגר. פסיכולוגים בתל אביב -כיצד ה-AI משנה את השפה הפנימית ומערכת הדימויים שלנו.

כבר העבודות המוקדמות  של סינגר מציגות את הנושא בו תתרכז בהמשך ויוצרות פרודיה על חייו של אמן. בתערוכת היחיד הראשונה שלה בקרופה-טוסקני זיידלר, ברלין ב-2013, ששמה ההולם היה  "האמנים", חקרה זינגר את הסטריאוטיפים של האופן שבו  מוצגים אמנים שהם חיים, עובדים ומתרועעים. מתוך הודעה מזויפת לעיתונות שהועלתה בתערוכה כחלק מסדרה גדולה יותר בשם 'פרסמו אותי לעיתונות', סינגר לועגת לדרך בה נוצרה על ידי האוצרים והמבקרים - שפה אמנותית מאושרת, כמו גם לאמן כיצור חברתי. הטקסט "Cologne Painter’' מנציח באופן סאטירי את הפנטזיה של סצנת אמנות שאינה קיימת, תוך התמקדות בדימויים המשומשים המקיפים את המיתוסים של חוצפה אמנותית, האמן השיכור ונרקיסיזם.

ציור מתוך  "האמנים" תערוכתה הראשונה של אייברי סינגר-"האמנות שלי חוקרת נושאים הקשורים לייצור המוני, תרבות הצריכה והנוכחות בכל מקום של הטכנולוגיה בחברה המודרנית."

הציורים בתערוכה מתארים תרחישים מאפיינים אחרים בעולם האמנות, כולל מפגש עם אספנים ב'אמן ופטרון יהודי' (2012), טקס ביקור בסטודיו ב'ביקור הסטודיו' (2012), ורגעים נוסטלגיים מהמוזיאון אוונגרד של שנות ה-60 ב-'Happening' (2014). בעבודות אלו,  זינגר מראה את המרחק בין הפנטזיות של החיים האמנותיים למציאות.

בעבודות שלה  דמויות אמנים מתוארות בצורת דמויות קונסטרוקטיביסטיות, המבטאות את עצמן באמצעות תנוחות מוגזמות ושיער מעוצב בצורה דרמטית. ציוריה של זינגר מלאים דימויים סמליים ורומזים לתנועות היסטוריות אמנותיות כמו קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וקוביזם.

"אישה עצובה המקרינה מחשבות ליבידינליות" (2014), אייברי סינגר -"אני מעוניינת לחקור את הקשר בין הפשטה לייצוג, ואת הדרכים שבהן אנו משתמשים בדימויים כדי להבין את העולם שסביבנו."

ב"אישה עצובה המקרינה מחשבות ליבידינליות" (2014), עירום נשי שוכב נבנה באמצעות  משטחים גיאומטריים. דימוי האישה שהוצג לאורך ההיסטוריה של הקאנון האמנותי כדמוי חושני וכדמות שאליה כמהים אוטופית, מוצגת כאן-  מדוכאת: היא יושבת בצל, שערה נופל על פניה, ורגליה המפושקות מושכות את תשומת הלב לאנטומיה המינית שאינה מוצגת בשום צורה מפתה. דמות נשית זו מעובדת מחדש בציור, 'ללא כותרת (שני)' (2017), שבו צורות וצללים מופשטים יותר דוחקים עוד יותר- את ה"האישה היושבת" של זינגר הרחק מהריאליזם, לעבר צורת הביטוי הדיגיטלית (המיושנת) של תוכנת מחשב. הקוביות הכחולות והירוקות פועלות כרשת מצולעת ונותנת לה צורה וקונטור

להזמנה למוזיאון לודוויג בשנת 2019, יצרה סינגר את הציור בן שבעת הפנלים, 'ללא כותרת' (2019), המעורר תחושה של עולם קרטזיאני תלת מימדי על בד דו מימדי.

אייברי סינגר-דיוקן עצמי-"אני משתמשת בטכנולוגיה דיגיטלית כדי ליצור את הסקיצות הראשוניות שלי, אבל אני רושמת אחר כך הכל ביד על קנבס כדי ליצור תמונה סופית ייחודית בעבודת יד."- פסיכולוג ברחובות על חיפוש המגע האישי באמנות בעידן הAI.

באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות כדי להעביר התייחסויות היסטוריות לאמנות בעבר, זינגר מותחת את  מגבלות הציור. הדיוקן העצמי הראשון שלה, 'דיוקן עצמי (קיץ 2018)' (2018), שהוצג בביאנלה בוונציה 2019, שילב תהליך טכני חדש עם גומי נוזלי, תרסיסי צבע, ושטיפת צבע לבן במים- כדי ליצור תחושה של זכוכית מעורפלת. התמונה המתקבלת היא "דיוקן עצמי במקלחת", נושא המזכיר   את הז'אנר הקלאסי של ונוס או האישה המתרחצת , שדמותה מתעוותת באור העובר באוויר, מים וזכוכית.

 סינגר מנסה בציורים שלה ליצור מטא אמנות . לחשוב על על החשיבה האמנותית, תוך שימוש בדמויות וסמלים בדיוניים וירטואליים שהוצאו מתולדות האמנות או מעולם האמנות הנוכחי, כדי להפוך את הציפיות על ראשן. נושא הציור  הוא עולם הדימויים האמנותי עצמו.  על ידי התנתקות מהשקפות רומנטיות, זינגר יוצרת דרך ראייה משלה.

 אייברי סינגר -ציור מתוך "האמנים" -על מיתוס האמן השיכור. אני נמשכת לרעיון ליצור משהו שנראה כמעט תלת מימדי, למרות שהוא משטח שטוח".

אחת היצירות הבולטות ביותר של זינגר היא "ללא כותרת (מחסנית)," ציור בקנה מידה גדול הכולל משחק גומלין מורכב של צורות ודוגמאות גיאומטריות. הציור בולט בשימוש שלו בפלטת צבעים מוגבלת, המורכבת מגוני אפור ולבן. למרות היעדר הצבע, הציור בולט ויזואלית ונראה כמעט תלת מימדי הודות לדוגמאות המורכבות שלו ולשימוש בפרספקטיבה.

ציור ללא כותרת-דחיסה-פרט. אייברי סינגר "אני מעוניינת ליצור ציורים שהם גם אסתטיים וגם מעוררים מבחינה אינטלקטואלית".

עבודה בולטת נוספת של סינגר היא "ללא כותרת (דחיסה)," ציור החוקר את נושא הייצור ההמוני ותרבות הצריכה. הציור מציג סדרה של תמונות זהות של יד אוחזת בסמארטפון, מסודרות בתבנית רשת שנראית נמתחת בלי סוף לכל הכיוונים. החזרה על התמונה מדגישה את נוכחותם של הסמארטפונים בחברה המודרנית, בעוד שתבנית הרשת והדחיסה של התמונות מרמזות על תחושה של קלסטרופוביה וחרדה.

הציור של אייברי סינגר:"האמנות שלי נשענת על מגוון רחב של השפעות אמנותיות, החל מאקספרסיוניזם מופשט לפופ-ארט ועד למינימליזם, אבל היא גם מאוד מקורית וייחודית".

עבודותיו של סינגר הוצגו במספר רב של גלריות ומוזיאונים ברחבי העולם, כולל מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, המוזיאון לאמנות מודרנית ומרכז פומפידו בפריז. ציוריה זכו לשבחים על השימוש החדשני שלהם בטכנולוגיה דיגיטלית וחקירתם של נושאים מורכבים הקשורים לתרבות ולחברה עכשווית.

אחד ההיבטים הבולטים ביצירתה של זינגר הוא השימוש שלה בפרספקטיבה, שלעתים קרובות מעוותת או מוגזמת בציוריה. עיוות זה יוצר תחושת חוסר התמצאות ומעודד את הצופה לשקול את היחס בין התמונה למרחב הפיזי בו היא מוצגת. בכך, עבודתו של זינגר מאתגרת את הרעיונות המסורתיים על מהות הציור ותפקידו של האמן ביצירת דימויים אסתטיים ומושכים אינטלקטואלית כאחד.

אייברי סינגר: "הציורים שלי מאתגרים את התפיסות המסורתיות של מה ציור יכול להיות ומה הוא יכול להגיד."

ישנם מספר כלי AI שנמצאים בשימוש בעולם האמנות כיום כדי ליצור, לתמרן ולנתח אמנות בדרכים חדשות וחדשניות.

 הDeepDream: תוכנית ראייה ממוחשבת שפותחה על ידי גוגל המשתמשת ברשת עצבית מפותלת כדי למצוא ולשפר דפוסים בתמונות. ניתן להשתמש ב-DeepDream ליצירת תמונות סוריאליסטיות ופסיכדליות על ידי הגברת תכונות מסוימות בתמונה.

Neural Style: אלגוריתם למידה עמוקה שיכול להעביר את הסגנון של תמונה אחת לאחרת. ניתן להשתמש ב- Neural Style ליצירת יצירות אמנות חדשות על ידי מיזוג סגנונות של תמונות שונות יחד.

Artbreeder: כלי מקוון המשתמש ב-GANs (רשתות יריבות יצירתיות) כדי ליצור תמונות חדשות על ידי שילוב אלמנטים מציורים ודימויים קיימים. ניתן להשתמש ב-Artbreeder ליצירת תמונות ייחודיות ויצירתיות, כולל פורטרטים, נופים ואמנות מופשטת.

AI Painter: כלי ציור מבוסס בינה מלאכותית שיכול להפוך כל תמונה לציור במגוון סגנונות. AI Painter משתמש באלגוריתמי למידה עמוקה כדי ליישם את הסגנון של אמנים מפורסמים, כמו ואן גוך, על התמונות שלך.

GPT-3: מודל שפה שפותח על ידי OpenAI שיכול להפיק טקסט שכמעט ואינו ניתן להבדיל מכתיבה אנושית. ניתן להשתמש ב-GPT-3 ליצירת אמנות בצורה של שירה, פרוזה וצורות כתובות אחרות.

אלו הן רק כמה דוגמאות מכלי AI רבים שנמצאים בשימוש בעולם האמנות כיום. ככל שטכנולוגיית AI ממשיכה להתקדם, סביר להניח שנראה יותר ויותר שימושים חדשניים של AI ביצירה וניתוח של אמנות.