היקשרות- עושה אותנו אנושיים.

אניה- טיפול פסיכולוגי כסוג של קשר

אחד המשתנים החשובים ביותר הקובעים את איכות ואפשריות הקשר הטיפולי  בן פסיכולוג למטופל הוא צורת ההיקשרות שלהם. זהו גם אחד הנושאים המטופלים ביותר מבחינת תוכן העולים בטיפול הפסיכולוגי עצמו. שמי יולי -(זיו אייל) ואני פסיכותרפיסט (ברחובות, ראשון לציון, נס ציונה, גדרה). למידע כל טיפול ניתן ללחוץ על התצלום מטה:

הגישה שאני מציע בפסיכותרפיה היא ייחודית-ועוסקת בתהליך כתהליך יצירתי זוגי-מתוך דיאלוג. זו אינה תרפיה באמנות אלא תרפיה השואבת  תובנות מתוך תהליכים יצירתיים.

מהעריסה עד הקבר, אנו קשורים  לאחרים. היקשרות היא הגורם המרכזי שיקבע את הדרך בה נהלך בעולם, בטוחים או חרדים, אהובים או מנותקים . היא נוסכת בנו רוגע   או מערערת אותנו - היא מקור השמחה והכאב שלנו, ומהות מי שאנחנו.

מהרגע שנולדנו, אנו מובנים ביולוגית לחיפוש התקשרות לאחרים. במהלך חיינו, מערכות היחסים הכרוכות בהיקשרות משמשות  אתנו כמקורות לביטחון רגשי, תמיכה, שמחה וחברות. בזמנים אחרים או במקביל, הן מקור לכאב ואבל. 

היחסים בין בני אדם הם  מורכבים ומלאי סתירות  .בהשוואה לאלו של בעלי חיים אחרים, אולם למרות זאת, מה שעומד בבסיס מערכות היחסים שלנו הוא התפצלות וצמיחה של תופעה ששורשיה ביולוגיים וקיימים במגוון מינים רחב. 

לאורך כל מסע החיים שלנו - ינקות, התבגרות, בגרות, ואובדן - ההיקשרות היא זו  שמעניקה לנו אחיזה ומשמעות, עם הזמן היא מקבלת צורות שונות כדי להתאים לצרכים המשתנים שלנו. בעוד ששורשי התופעה מספרים לנו הרבה על מי שאנחנו, הם  גם מציגים את השאלות שנותרו ללא מענה, בתחום מדעי הרוח הפסיכולוגיה והאבולוציה.

 בגיל עשרים נתקלתי בספרו של הפילוסוף והמתמטיקאי, ברנרד ראסל "כיבוש האושר" ( The Conquest of Happiness),) בחנות ספרים משומשים בבאר שבע, ולקחתי אותו איתי למסע של אחרי הצבא למזרח. הלוואי והיו עוד ספרים כאלו-המדברים בכנות בגובה העיניים ומתוך שכל ישר על הכאב והמורכבות של החיים. ראסל כותב ב1930 :

"אלו המתמודדים עם החיים מתוך תחושת ביטחון, מאושרים הרבה יותר מאלה המתמודדים איתם מתוך תחושת חוסר ביטחון... ילד שהוריו אוהבים אותו מקבל את אהבתם כטבעית... ילד שמסיבה כלשהיא  אהבת ההורים הפשוטה נמנעת ממנו . סביר להניח שיסתגר, יהפוך לנמנע מהחיים, לא יסתכן בהרפתקאות, יתמלא בפחדים ורחמים עצמיים, ולא יהיה מסוגל לפגוש ולהתנסות בחיים בהלך רוח של התמסרות שמחה."

 המילים הללו של ראסל יקבלו תוקף מדעי וביולוגי  רק מאוחר יותר בשנות ה-30, כאשר הזואולוג האוסטרי קונרד לורנץ הבחין כי ברווזים ואווזים  נקשרים לדמות הנעה הראשונה שהם פוגשים בחייהם, ויפגינו סימני מצוקה. כשהם מופרדים מדמות הזו. התופעה נקראה על ידו "החתמה".  לורנץ מצא שהדחף המולד הזה כל כך חזק עד שהיקשרות מתרחשת בין אם ההחתמה נוצרת עם האם הביולוגית, עם צמיג אופניים או לורנץ עצמו. 

קונרד לונץ מחתים ברווזים המזהים אותו כדמות המטפלת

בשנות החמישים, הפסיכולוג הבריטי ג'ון בולבי הרחיב את  מושג ההיקשרות אל אלינו בני האדם. הוא הבחין שתינוקות שהופרדו ממשפחותיהם במהלך ההתקפות האוויריות של מלחמת העולם השנייה  הגיבו בצורה אופיינית.  השלב הראשון היה בכי מלווה בחרדה בזמן שהילדים חיפשו את הוריהם, בשלב השני הילדים שכבו  בייאוש ערני, לסוף הם התנתקו. התצפיות של בולבי הובילו לתאוריה ולתפיסה של ההיקשרות המקובלת בבסיסה גם כיום-לפיה ילדים, מהיום הראשון, מתחילים לפתח מבנים נפשיים ייחודיים על פי האופן שבו המטפלים העיקריים שלהם מכירים בצרכיהם ומגיבים להם. 

הבסיס להיקשרות הוא אבולוציוני וביולוגי, היענות ההורה לצרכיו ולבכיו של הילד מבטיחה את הישרדות הגנים של ההורה. מבחינה זו ההיקשרות היא אינסטינקט בדיוק כפי היצר המיני הוא דחף הישרדותי אבולוציוני.

בשנת 1978, הפסיכולוגית הקנדית האמריקאית מרי איינסוורת יצרה  מערך ניסויים כדי לבדוק כיצד ילדים מתנהגים כשמפרידים אותם מהוריהם ,  הציגה ניתוח של  סגנונות ההתקשרות השונים והרחיבה  את תאוריית ההתקשרות של בולבי. . היא פיתחה את פרדיגמת "סיטואציית הזר" תוך צפייה בתינוקות כשאמם משאירה אותם בחדר עם זר וחוזרת  מאוחר יותר. על ידי התבוננות במערכת היחסים הנוצרת בין תינוק, אם ואדם זר, איינסוורת' הצליחה לקשר בין דפוסי התקשרות שונים להבדלים במידת הרגישות והמודעות של אימהות בכל הנוגע לצרכים הרגשיים של ילדיהן. היא מצאה ארבעה דפוסי התקשרות מרכזיים: 

1.התקשרות בטוחה: כאשר האם רגישה לצרכי הילד ונענית להם- באה לידי ביטוי ביכולת לבטוח באחר, לבקש עזרה בעת הצורך ולשתף ברגשות על ידי שימוש במיומנויות תקשורת טובות.

2. התקשרות נמנעת – דפוס התקשרות לא בטוח בסגנון נמנע. במצב הזר, דפוס זה מאופיין באיפוק, קרירות ואף אדישות או ניתוק בעת פרידה מההורה או בעת הפגישה מחודשת עמו. בבגרות, מדובר באנשים אשר נוטים להימנע ממצבים שעלולים להוביל לדחייה, ולעיתים אף מבטלים את הצורך באחר ו"מקדשים" את העצמאות שלהם.

3. התקשרות חרדה/ אמביוולנטית – דפוס התקשרות לא בטוח בסגנון חרדתי. במצב הזר, בא לידי ביטוי בצמצום פעילות חקרנית (שדורשת להתרחק מהאם) וקושי בהתמודדות עם פרידה מהאם ועם חזרתה, המאופיין בהתנהגות אמביוולנטית – היצמדות פיזית לצד התנגדות ודחייה אקטיביים של האם. בבגרות, בעלי סגנון זה יחושו פחד מנטישה, לצד חרדה וספקות סביב יציבות הקשרים בחייהם. במערכות יחסים זוגיות, לרוב ייתפסו כבני זוג תובעניים ותלותיים.

4. התקשרות בלתי מאורגנת – סגנון התקשרות לא בטוח אשר זוהה בשלב מאוחר יותר על ידי מארי מיין (1983), ולרוב מאפיין תינוקות ובוגרים שהיו קורבן להתעללות או אובדן. בינקות, סגנון התקשרות זה מאופיין בהתנהגות לא עקבית בעת התמודדות עם פרידה ועם רגעי משבר אשר בא לידי ביטוי במעברים חדים בין היצמדות חרדתית לאם לבין התרחקות אקטיבית ממנה. בבגרות, בעלי סגנון התקשרות זה יראו קושי עז בשימור מערכות יחסים ותנודות בין חרדה ותלותיות לבין הימנעות וניתוק.

 מנקודת מבט אבולוציונית יש היגיון בכל אחד מסגנונות ההיקשרות-גם אלו שנראים לנו לכאורה פתולוגיים-בהקשרים מסוימים יהיו הדרך הנכונה להישרדות-הן של האם והן של הילד..

התובנות שהושגו מצפייה בתגובות של תינוקות ב"סיטואצית הזר" מקובלות כתקפות כיום, וברור שסגנונות התקשרות - בילדות ומחוצה לה - קשורים קשר הדוק לאיכות הרגישות המוקדמת של המטפל. אולם בדיוק כפי שאנו לא יוצרים התקשרויות בלתי הפיכות לדבר הנע הראשון שאנו רואים, סוגי ההתקשרות האנושיים משקפים בסופו של דבר את הטבע הרב-גוני של החוויות שלנו. אנשים מפגינים קשת רחבה של כל מיני התנהגויות, כולל מערך של התקשרות חברתית. תיאוריית ההתקשרות לבדה לא יכולה להסביר את המגוון המלא של ההתנהגות האנושית.

ציור כתהליך פסיכותרפי-קורס ציור-לואיז בורז'ואה

ככלל, התקשרויות בחיים המוקדמים משמשות מגרש אימונים ובדרך כלל מסמנות דפוס לקשרים המבוגרים שאנו ממשיכים לעסוק בהם. ללא קשר לסגנון ההתקשרות, כולנו נוטים להימשך אל הפיתוי של התאהבות ויצירת קשרים רומנטיים בקשר זוגי. כמו ברוב ההתנהגויות המורכבות, סגנונות התקשרות אינם מקובעים  ונוקשים לחלוטין אירועי החיים והמציאות  משנים דפוסים. חוויות כמו בגידה בלתי צפויה או בן זוג דואג ואוהב בצורה יוצאת דופן ישנו אותנו. למרות שאנו יודעים מעט יחסית על השינוי לאורך החיים של סגנונות ההתקשרות, אנו יודעים שזה אפשרי וקורה, וקשור בבחירות שלנו. טיפול פסיכולוגי  ומודעות עצמית יכולים להיות זרז.

פיסול קרמי-אדריאן ארלו-טכניקה מעורבת, גלזורות ,ציפוי אפוקסי.

פיסול בטכניקה מעורבת -סימון-חימר, אפוקסי לעץ.