טקסט חזותי בפיסול וציור
אנחנו חושבים במילים, אנחנו מתמללים את עצמנו כל העת, הדיאלוג הפנימי שלנו בורא לנו את העולם. לאמנות פלסטית יש לרגעים את היכולת ליצור שפה אחרת, או לפחות ליצור ספק במילים הידועות ,לגרום לנו לחפש מילים חדשות. נקודת מבט נוספת דרכה אנו יוצרים את עצמנו ואת העולם סביבנו. מילים הם גם דימוי של מילים, במובן שצבע הוא גם חומר לא רק גוון. אמנים עכשווים גילו מחדש את החומריות של המילה. הציור העכשווי הפך את המילה מצד אחד לחומר נראה -דרך כתיבה בתוך יצירת האמנות, שימוש במילים כחלק מהדימוי, אבל האמנות גם הפכה אותה לשקופה מחדש- דרך הטקסטים של הצהרות האמן, של האוצרות-המבקשים ללמד אותנו לראות מחדש, לכוון אותנו איך לראות. נראה שאין מפלט מהמילים.
שימוש בטקסט באמנות:
השילוב של מילים כתובות באמנות חזותית הוא פרקטיקה עתיקה כמו האמנות עצמה, אך היא ממשיכה להתפתח ולהדהד בביטוי האמנותי העכשווי. מיזוג זה של טקסט וציור או פיסול פותח מימדים חדשים של פרשנות, ומאפשר לאמנים לתקשר מסרים מורכבים ולערב את הצופים ברמות רבות.
הקשר היסטורי
מהירוגליפים עתיקים ועד גרפיטי עכשווי, המילה הכתובה מחזיקה זמן רב במקום ייחודי בתחום האמנות החזותית. מעבר לקישוט או מידע גרידא, טקסט יכול לשמש כלי רב עוצמה לסיפור סיפורים, פרשנות וביטוי אמנותי, ולטשטש את הקווים בין שפה לתפיסה חזותית.
פיסול כטקסט- רוברט אינדיאנה.
כוחן של מילים באמנות:
הוספת נרטיב ושינוי נרטיב: מילים יכולות לשפר או לשנות את הנרטיב של יצירת אמנות, לספק הקשר, פרשנויות מעשירות, ואפילו למרוד ולחתור תחת המשמעות הנראית לעין. ראו את הרישומים של דויד ביירן, או חשבו על הסיפורים התנ"כיים המתוארים בכתבי יד מוארים מימי הביניים, שבהם טקסט ותמונה עובדים יחד כדי לספר סיפורים מורכבים.
העברת רגשות ורעיונות:
מילים יכולות לתקשר ישירות רגשות, רעיונות ואפילו פרשנות פוליטית או חברתית. התעמולה עשתה שימוש מתמיד בפוסטרים בהן שולבו מילים כתובות ודימויים חזותיים. אך גם אמנות המחאה עושה שימוש בטכניקה דומה -ראו אמנות המחאה כנגד איסור ההפלות . פסלים דתיים מאז ומתמיד שילבו ברמה זו או אחרת טקסטים וכך גם אמנות המוות - 'ממונטו מורי' - אמנות מצבות הזיכרון.
קורסי אמנות :Truisms" של ג'ני הולצר
יצירת עניין וקצב חזותי:
ניתן להשתמש באיכויות החזותיות של הטקסט עצמו כדי ליצור עניין וקצב חזותי בתוך יצירת אמנות. חשבו על איך אותיות קליגרפיות יכולות להיות אסתטיות כמו משיכת מכחול, או איך סידור המילים יכול להוסיף מרקם ודפוס. זרם הפופ ארט עשה שימוש נרחב באיכות זו, דוגמה טובה לכך הוא פסל LOVE של הפסל רוברט אינדיאנה.
משחק עם שפה ותפיסה:
אמנים יכולים להשתמש בטקסט כדי לאתגר את תפיסות הצופים ולערב אותם בדיאלוג שובב. אמנות מושגית משלבת לעתים קרובות טקסט בדרכים בלתי צפויות, ומעוררת שאלות על שפה, משמעות ואופי האמנות עצמה. דוגמה לכך היא עבודתו של הפסל העכשווי- איי וייוויי- , "Coca Cola Vase" בה הוא מדפיס על העתק אגרטל משושלת האן (260 לפנה"ס - 220 לספירה)- לוגו של קוקה קולה ומבטא בכך מחאה כנגד תרבות הצריכה המערבית.
קורסי פיסול תל אביב- איי וייוויי- , "Coca Cola Vase
ההשפעה הפסיכולוגית של טקסט באמנות
כ-פסיכולוג בתל אביב שהוא גם מורה לאמנות אני מתייחס לטקסט באמנות לא פעם כדרך ליצירת תחושת אמביוולנטיות, פרדוקס או סתירה פנימית. שילוב טקסט באמנות חזותית מוסיף רובד של מעורבות קוגניטיבית. הצופים מתבקשים לא רק לראות אלא גם לקרוא ולפרש. מעורבות כפולה זו יכולה לעורר תגובות רגשיות חזקות יותר והבנה עמוקה יותר. יותר מכך לא פעם כותרת העבודה יוצרת מתח עם הפרשנות הויזואלית של העבודה, או עוסקת בשאלות על הדרך בה אנו תופסים את מה שאנו תופסים. כפסיכולוגים בתל אביב אנו רואים באמנות עכשווית לא רק דרך חקירה של המציאות אלא גם חקר החשיבה עצמה וקריאת תיגר על הדרכים המקובלות לחשוב עליה. ראו למשל את "חוסר היתכנותו הגשמית של המוות במוחו של יצור חי"-של דמיאן הירסט, 1992. פוחלץ כריש נמר, תמיסת פורמלין, אקווריום זכוכית ופלדה.. אנחנו לא מדברים על המוות אומר הירסט, דרך הכותרת- אנחנו מדברים על המגבלות שלנו ועל הפחדים. על ניסיון לכלוא את המציאות ולשלוט בה.
דוגמאות לטקסט באמנות:
"OOF" של אד רושה
"OOF" של אד רושה: ציור פופ ארט איקוני זה כולל את המילה הבודדת "OOF" באותיות מודגשות ובהירות, היוצרות אמירה ויזואלית בולטת שמזמינה פרשנות ומעוררת תחושת דחיפות.
" Truisms" של ג'ני הולצר: סדרה זו של מיצבי אמנות ציבוריים מציגה הצהרות מעוררות מחשבה, המניעות את הצופים להרהר בנושאים חברתיים, פוליטיים ופילוסופיים.
הפוטומונטאז'ים של ברברה קרוגר: בשילוב תמונות וטקסט מודגש, עבודותיה של קרוגר עוסקות בסוגיות של מגדר, כוח וצרכנות, ומעוררות את הצופים להטיל ספק בנורמות ובסטריאוטיפים החברתיים.
גרפיטי ואמנות רחוב: מסיסמאות פוליטיות ועד מסרים שובבים, גרפיטי משתמש לעתים קרובות בטקסט ככלי רב עוצמה לביטוי עצמי ופרשנות חברתית, והופך את המרחב הציבורי לגלריות באוויר הפתוח. בנקסי עושה זאת כבר שנים ברחבי העולם כולו.
קורס פיסול רחובות-פיסול בחימר ובד
ג'יל נעמן-חוגי פיסול שפלה- טכניקה מעורבת-פיסול קרמי ופיסול בבד- ציפוי אפוקסי.
סדנאות אפוקסי-שולחנות אפוקסי-ראול מכנס.
"אני כותבת סיפור ביומני ומחפשת קול אמיתי. אני מפלסת לי דרך בעד שכבות של קולות נרכשים, קולות מטופשים, קולות נמלצים, קולות צוננים מידי או מתלהטים מידי. ואז כולם משתתקים ואני מוצאת מה שאני מחפשת: שקט. אני עומדת תחתי כדי לייצב את עצמי בו זה המרכז הלבן הריק, הקרקע השטוחה שהייתה שם לפני שנבנה מגדל בבל, ותמיד היא שם לפני שנבנה מגדל בבל של ה"אני" המרובים שלנו. מתוך השפעה הלבנה הזו מפציע קול: זה קול מאוזן, והוא מסוגל להגיד דברים ישר ולעניין, בלי הגזמה או סתמיות. ובשעה שהסיפור מתקדם, הקול צומח ומסתעף לגוונים וגווני גוונים; לעיתים בספונטניות, כוח הרגש או המחשבה דוחס את השפה לתוך דימוי, או תמונה, שמילים ומודעות מתמזגות בה כמעשה קסמים. אך תמיד שב הקול וחוזר אל נקודת המוצא שלו, אל נקודת האפס.
זו הנקודה שתמיד ניסיתי לנווט אליה, אותו חלק פרטי, אותו חלק בי שאין להטמיעו. על כולנו למצוא את המקום הזה כדי לדעת שאנחנו נמצאים לא רק בתוך התרבות כי אם גם מחוצה לה. עלינו לנווט אל משהו-העבר, העתיד, ראיותינו המרדניות, מקום אחר-אם אין ברצוננו להיבלע ברעיונות הזמניים, החולפים של תקופתנו, אם אין ברצוננו ליהפך לתוצרים של אופנה בת חלוף. ואולי עכשיו קשה מתמיד למצוא נקודת איפוס כזאת, כי האווירה הכללית מוצפת במסרים נדושים וחשובים וסותרים, המבטלים זה את זה אהדדי. ובכל זאת לעולם לא הייתי מוצאת את הציר האמיתי הזה, לעולם לא הייתי נחלצת מהמבוך, לולא הטמעתי ולמדתי על בורים את קולות הזמן והמקום שלי-השפה היחידה שאנחנו יכולים ללמוד באמצעותה לחשוב ולדבר. השקט הנובע מן העילגות הוא השקט ההיולי והנואש של התוהו -ובוהו. השקט שבא אחרי המילים הוא המלאות שממנה יכולה להתגבש האמת של תחושותינו. רק לאחר שספגתי וקלטתי לתוכי , טיפין טיפין, זעיר פה וזעיר שם, חומרי תרבות שונים, לאחר שהשלמתי עם מדוחי התרבות ומלכודותיה, רק אז אני מצליחה לפלס את דרכי במדיום הלשוני על מנת לזקק ממנו את המובנים הפרטיים שלי; רק כשאני מטפסת ועולה מן הקרקע, אני מצליחה להגיע לטון המיוחד לי, להגיע הביתה."
אווה הופמן-LOST IN TRANSLTION- בעברית קראו לזה "זרה בן המילים"-על אף שהתרגום של שרה בליך נהדר-אני אוהב את השם המקורי יותר.
קורס פיסול תל אביב-דיוקן
"אנחנו מדלגים בן להסתכל לבן לדבר....מילים הן ניתוח שלאחר המוות של הראייה.. במקרים הטובים,
ניתוחי התפיסה שלאחר המוות הללו יכולים לחדד את הבנתנו על מה שכנראה אירע ברגע הראייה, כולל רמזים
על מתי ואיך הפסקנו לראות...וכשהמילים מגיעות לגבול שלהן, הן מגרות את הצופה להסתכל עוד."
קורס פיסול למבוגרים
ממתי הפכה האמנות החזותית להיות מצופה במילים? העובי הזה של מסך וורבלי, כמו סבך צמחים תוקפני
שדרכו אנחנו מנסים להציץ... אלו מילים עוזרות? ואלו מילים מסתירות את העשייה והחוויה של אמנות."
חוג פיסול בעיסת נייר -רונית מרקו
" משמעותו של טקסט יכול להיות כל דבר, ועל כן שום דבר...עבור בורחס , המודעות שהשיג באמצעות פעולת הכתיבה של בדיונות כמו 'ספרית בבל' אופיינה בתחושת גילוי הפלאות האחוזות במילים ובכתיבה, ובכללן כוחן של המילים להרחיב משמעויות עד אין סוף, עד לנקודה שבה משמעות המילים היא " הכל ולא כלום". 'חיים של אותיות המכילים הכל ולא כלום'. תומס ה. אוגדן.
ושני מחקרים שהופיעו בזמן האחרון על הקשר בן מילים להבניית מציאות:
רונית מרקו-חוג פיסול רחובות-טכניקה מעורבת
סדנת פיסול שוהם-חני עבדת-פיסול בחוט ברזל
קורס פיסול בבטון ראשון לציון