"הסדנה לתהליכים יצירתיים" - פיסול בחימר למבוגרים -

פיסול בחימר למבוגרים-חומר למחשבה

ככל מי ששיחק ומעך כדור חימר רטוב לא יתפלא לשמוע אותי אומר שפיסול בחימר יכול להיות תרפויטי . (צריך כמובן לבחור את סוג החימר הנכון, ויש סוגים רבים המתאימים לאנשים שונים) אמנות בכלל וביטוי עצמי הם לתפיסתי ערוץ תרפויטי שפועל בצורה מקבילה לפסיכותרפיה מוגדרת. אם עקבתם אחרי המאמרים השונים שלי על אמנות הטיפול הפסיכולוגי היצירתי, אתם יודעים שאני רואה בדיאלוג במערכת היחסים הטיפולית ובשפה מרכיבים עמוקים של התהליך הטיפולי. עם זאת אני מאמין ביתרונות של תהליכים שהם לא מילוליים וגם כאלו שאנו עושים לבד כאלו שבהם הדיאלוג שלנו הוא עם עצמנו. כ-פסיכולוג תל אביב העוסק בהוראת פיסול זה 30 שנה אני רוצה לעסוק כאן ביתרונות הרגשיים התרפויטיים של פיסול בחימר למבוגרים.

התפיסות המזרחיות של הזן ראו מאז ומעולם בטכניקות ועיסוק באמנות מעשית.- דרך להתחברות פנימה ונתנו מקום מרכזי לאמנויות כקדרות סידור פרחים עיצוב ורישום בדיו לצד תרגולים עתיקים אחרים כמו מיינדפולנס ויוגה,.

קשה להסביר למי שלא חווה את הסיפוק הנפשי העמוק של יצירת אמנות את המשמעות הנפשית הרחבה שלה כחיבור פנימי. במובן מסוים מאמר זה מדגים את הפואטיקה של ההיעדר כיוון שהוא סובב אך לא נוגע בנושא העיקרי- שהוא המשמעות של התהליך היצירתי. אגיד רק שיש קונצנזוס רחב בתחום הטיפול הנפשי הרואה את מרכזה של הבריאות הנפשית ביכולת ליצור-או באיכות הגנרטיבית של הנפש. דונלד ויניקוט-אולי הפסיכולוג החשוב של הפסיכותרפיה העכשווית- ראה ביצירתיות את מרכזה של החיות עצמה. אגע כאן בכמה מהתוצרים הקלים יותר להגדרה של פיסול בחימר וקרמיקה למבוגרים

1. מגע

מגע מגדיר אותנו. אנו נוצרים דרך מגע והופכים למציאותיים דרך מישוש. מגע ומישוש - הם צורת התקשורת הראשונה שאנו לומדים כתינוקות -וחסך או העדרות שלהם בתקופת הינקות יכולים להביא למחירים פסיכולוגיים קשים. הפסיכולוגיה של גופניות היא הפסיכולוגיה הבסיסית שלנו. ביטוי באמצעות הידיים או דרך הגוף בצורות שונות- הם חזרה לגרעין האנושי שלנו. "בגוף אני מבינה"-אומרת גיברת ספרו של גרוסמן. ובכל זאת חלקנו או אפילו רובנו- כמבוגרים, חיים בעולם מופשט בו אנו נוגעים ומעצבים את המציאות- פחות ופחות בצורה פיזית. המגע בחימר שונה מהמגע בכל חומר אחר. לא פלא שחימר מלווה את המין האנושי מאז היווצרותו. ברבים מהמיתוסים על הבריאה בתרבויות שונות (וגם בשלנו) האדם נוצר מחימר. חימר עשוי מאדמה בדיוק כמו האדם. צורות אמנות פלסטית אחרות כמו ציור עושות שימוש בכלים כמכחולים או פחם כדי להטביע חותם ולהשאיר סימן ( למרות שאני מאמין גדול ב-ללמוד לצייר עם האצבעות). פיסול בחימר היא דרך ביטוי ראשונית יותר . אנו מזהים אנשים דרך טביעות האצבע שלהם, פיסול קרמי אם תרצו, הוא אוסף טביעות האצבע של האדם. כל פסל או כלי חימר הוא הגדרה של הזהות שלנו בצורה שאי אפשר לחמוק ממנה.

אפילו מגע קל בגוש חימר מותיר חותם. בפיסול בחימר אנחנו לא יכולים להתחמק מהיכולת שלנו להשפיע - ולשנות-זהו דימוי עמוק לחוויה האנושית שהיינו רוצים להנחיל כ-פסיכולוגים בתל אביב לצורת הקיום שלנו בעולם- זוהי הצגה עמוקה של הפסיכולוגיה האקזיסטיאליסטית הרואה את האדם כאחראי וכבורא של חייו מאחר וזה מה שנותן משמעות לדברים סביבו. תוך כדי עבודה עם חימר.דרך השינוי המתמיד , אנחנו מעצבים מחדש את האבל, האשמה, החרטה והזיכרונות שלנו. האפשרות של שינוי, ההתנסות ביכולת שלנו לשנות יכולה לפתוח בפנינו עתיד אחר, לחזק בנו את החוסן ותחושת השליטה במציאות הפנימית והחיצונית ,חוויה של קבלה פנימית והשלמה עם מי שאנו, ובדרך עקיפה אנו עוסקים בתחושת התקווה שהיא הכרחית לכל צמיחה נפשית.

2. חוויה הוליסטית

יצירה עם חימר היא חוויה פיזית-חושנית-נפשית. אמנות בכלל היא לעולם חוויה בינתחומית המערבת אותנו בצורות מורכבות. לכן מסובך כל כך להגדיר מהי אמנות. פיסול בחימר באופן ספציפי -מערב מישורים שונים של הקיום שלנו. גילאים רבים שלנו, אנשים רבים בתוכנו. אנו מפעילים את השרירים, המוטוריקה העדינה, הראייה, תפיסה והדמיון שלנו-. בו זמנית. אנו יוצרים מנקודות מבט רבות בעת ובעונה אחת. ועם זאת אנו מעורבים וטובלים בקיום בדרכים חדשות. בצורה האופטימלית זוהי חוויה של זרימה שבה אנו חלק מהחומר. חוויה של התמסרות הדדית. אנחנו היוצרים והנוצרים, הסובייקט האובייקט , החוץ והפנים -יחד. . אני זוכר תלמידה שאמרה "כל החושים שלי (חוץ מהטעם) מעורבים... ולפעמים, מבלי משים, גם הטעם,".

3. ביטוי מודע ולא מודע

יצירת אמנות היא הרחבה של עצמנו. דרכה באים לידי ביטוי הרעיונות והרצונות המודעים והלא מודעים שלנו." למעשה לא היו לנו את הרגשות שאמרנו שיש לנו עד שלא אמרנו אותם. לפחות לי לא היו , לנסח אותם היה להמציא אותם, כך הם הפכו שלי" אומר פיליפ רות ב- "שלום לך קולומבוס."

חימר הוא מוחשי, ניתן לשינוי, בשליטתנו- בעולם שלעתים קרובות מרגיש מחוץ לשליטתנו. אנחנו בוחרים אלו פסלי חיות מקרמיקה אנחנו רוצים ליצור או איזה פיסול פנים בחימר יספק אותנו. אנו בוחרות להשתמש בחימר שלנו כדי לדבר על חרדות ההריון שלנו. או על התחושת שלנו כמתחזה. באמצעות ניסוי וטעייה אנו מכירים את עצמנו כאמנים וכבני אדם.

עם זאת, חימר יכול לשמש גם שפה לרגשות הפחות מודעים ולעולמות הפנימיים שלנו. האמביוולנטיות האימהית שלנו, פחדים ורגשות המפחידים אותנו. נמצאים לרוב הן בתהליך והן בתוצר של הקרמיקה. כאשר אנו יכולים לשחרר את עצמנו, בדומה לדיבור חופשי בטיפול, אנו מפנים מקום לפנטזיות ולכאב שלנו כדי שיוכלו להפוך לביטוי משמעותי.

4. תרופת נגד לתרבות

אנחנו חיים בתרבות הבולעת אותנו. שמייצרת הפרעת אכילה נפשית מתמדת. הפרעת קשב היא אחת המגיפות של זמננו. עם הסחות הדעת של המכשירים שלנו והריצה מהעבודה להסעות לחוגי האמנות לילדים והנוער פגישות וארוחות ערב, אנחנו מוטרדים באופן כרוני. אנו תחת לחץ נפשי מתמיד אנו תוהים מדוע אנו חרדים ואז מחפשים הקלה מהירה שלעיתים אינה מחזיקה מעמד.

פיסול בחימר פירושה לקחת את הזמן שלך מכיוון שלא ניתן להאיץ את התהליך. ישנם כעשרה שלבים בין הכנת החימר למריחת הגלזורה והשריפה, חלקם דורשים שעות או ימים ביניהם. אם תנסו להאיץ בו, החימר יביע את התנגדותו על ידי סדקים, פיצוץ או מרד בדרך אחרת. למרות שזה יכול להיות מתסכל, רונית סטילמן, עובדת סוציאלית קלינית מוסמכת, המשתתפת בחוג אומרת שזה שווה את זה: "קדרות גורמת לי להתרחק מהצורך בסיפוק מיידי כי יש הרבה המתנה להשלמה."

עם חימר, אנחנו גם לא תמיד משיגים את מה שאנחנו רוצים למרות שעות הההשקעה והעמל. אנחנו מטפחים ומייפים את היצירות שלנו ובוחרים צבעים שמדברים אלינו, בתקווה שהם נראים כפי שאנו מדמיינים לאחר השריפה. ולבני המזל או המוכשרים, אכן הם עושים זאת. אבל כולנו חייבים ללמוד לשחרר את השליטה ולקבל את חוסר השלמות. אין סוחר להתלונן בפניו או לדרוש החזר. שרון בן יהודה המנכלית של סטארט אפ בתחום הרפואי ברחובות- אומרת, "מציאת האיזון הזה בין שליטה לאי וודאות - נותן לי שמחה".

5. שחרור תוקפנות

רבתן עם בן הזוג? יום רע בעבודה . לזרוק חימר בחוזקה שוב ושוב על שולח ןהעבודה הוא דרך מעולה להוציא תוקפנות. הכלב השתין על המיטה שלך...שוב? מכים את החימר או בוכים עליו. העניין עם חימר הוא שהוא סופג הכל והכל כולל כעס. שאתה יכול לזרוק , להכות, ואפילו לדקור אותו, וסביר להניח שהוא לא ייהרס, לפחות במצב הפלסטי שלו.

כפי שמציין בן כספית , "גם אם אתה נותן ליצירה להגיע עד לסיומה, אתה יכול להחליט להרוס אותה בכל רגע, מה שנותן לך מרחב בטוח בו לא קיים הפחד להרוס "

גם כאשר פסל קרמיקה נשרף והוא מוכן , אתה יכול לקחת פטיש אם אתה לא רוצה אותו ולנפץ. זה מביא סיפוק עצום...אם הייתם בחתונה יוונית -אתם מבינים על מה מדובר.

6. מדיטציה

רבים מהמשתתפים בחוגי הפיסול מתארים את עבודת החימר כדרך לצאת מהראש ולתוך גופם, בדומה למדיטציה. רוב האנשים שקועים בעבודתם ויש סוג של שקט, או מצב זרימה, שאופף את האמנית כשהיא מרשה לעצמה להתמסר לחימר.

יואל בראון פיזיקאי-במכון ויצמן אומר : "רבים מאיתנו משתמשים במרחב היצירתי בסטודיו כדי לאזן ולנטרל את הדרכים שבהן הקריירה שלנו דורשת מחשבה נוקשה/מובנית יותר. זה מרחיב אותנו בדרכים שונות... זו חוויה זן מדיטטיבית במיוחד."

7. קהילה וקבוצת השתייכות

בעוד שקדרות ופיסול בחימר היא בדרך כלל עבודה שנעשית לבד , אמנים לרוב עובדים או לוקחים שיעורים זה לצד זה בסדנה , והקבוצות החברתיות שנוצרות ומקשרות בין אנשים שלא היו נפגשים אחרת הופכות להיות סוג של קהילה תומכת ואולי אפילו טיפול קבוצתי. יש כנראה משהו משחרר במיוחד בסוג הפעילות הזו המאפשר תנועה ספונטנית ומשוחררת בין העולם הפנימי והקבוצה.

זה הופך למרחב שבו אנשים משתפים דברים אישיים , מתייעצים, שונאים פוליטיקאים, או מרשים לעצמם לבטא הומור שחור.לעיתים אני מרגיש בקבוצות הללו שאני עד לטיפול קבוצתי עמוק. הקבוצה עצמה מרפאה ומעוררת השראה ולא פעם נוצרים קשרים מעבר לסדנה בין המשתתפים

.. משתתפים מעידים שזו סוג של התמכרות לא רק לעבודה היצירתית אלא לחוויה הקבוצתית התומכת. אמנים מנוסים יותר מסייעים לעתים קרובות למתחילים או מביעים התפעלות והערכה. בקבוצות מסוימות מביאים עוגות יין וגבינות-והקבוצה הופכת למעין ארוחה משפחתית.

"מגרש המשחקים למבוגרים" קוראת לזה רונית סטילמן, זו היא תזכורת נחוצה לכך שיש בעולם יותר ממאבק וסבל. "חיבור עם חוויות קלילות ומשובבות הוא אחד הדברים המרפאים ביותר שאנחנו יכולים לעשות." : "זה מאפשר לי למצוא מחדש -איזון בין בית לעבודה, לצאת מהכאוס היומיומי, להאזין למוזיקה נהדרת, להתרועע וליצור."

"הסדנה" -הינה מרכז לימודי אמנות וטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- הנהנים וצריכים ליצור עבור עצמם ועקב כך מאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בחיות בבריאות הנפשית.

חוג פיסול רחובות