17 דרכים להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז

17 דרכי התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז, ADHD

חיים עם ADHD יכולים להיות לא פשוטים ומי כמוני יודע. על ידי למידה על הנושא, פנייה לעזרה מקצועית, יישום אסטרטגיות יעילות ואימוץ חוזקות אישיות, אנשים עם ADHD יכולים להתמודד בצורה יעילה עם הקשיים, להפיק את המירב מהתכונות הייחודיות שלהם ולנהל חיים מוצלחים ומספקים. הפרעת קשב וריכוז אינה מגדירה אותנו,  זה רק היבט אחד של הזהות הרב-גונית שלנו.  

התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז הוא מסע ותהליך מתמשך שדורש סבלנות והתמדה. חשוב לזכור שהחוויה של כל אחד עם הפרעת קשב וריכוז היא ייחודית, ומה שעובד עבור אדם אחד אולי לא יעבוד עבור אחר. עשוי לקחת זמן לגלות את האסטרטגיות והטכניקות היעילות ביותר לניהול תסמיני ADHD עבורך אישית. היו פתוחים לניסויים ולהסתגלות בזמן שאתם מחפשים ויוצרים דרך משלכם.

מהי הפרעת קשב וריכוז ( ADHD)?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על אנשים בכל הגילאים, מקשה עליהם להתרכז, לשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות ולנהל את רמות האנרגיה שלהם ביעילות. בשנים האחרונות נע מיקוד הטיפול בהפרעות קשב מנושא הקשב והריכוז אל הקושי בוויסות רגשי וניהול רגשי.  הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות בעלת השפעה משמעותית על היבטים שונים של החיים: כמו  ביצועים אקדמיים, מערכות יחסים ורווחה כללית. עם זאת, בעזרת הבנה ואסטרטגיות נכונות, אנשים עם ADHD יכולים לא רק לנהל חיים מספקים, אלא אף להפוך את הפרעת הקשב למנוע יצירתי להצלחה. במאמרים אלו נסקור את  המחקרים בתחום הפרעת הקשב  ADHD , הסימפטומים של ההפרעה , וננסה לספק עצות מועילות להתמודדות וניצול התכונות הייחודיות הקשורות להפרעות קשב וריכוז.

סדנת אפוקסי-יציקות שקופותHerman Lamers, מלאך זכוכית-סדנת אפוקסי -יציקות שקופות. "כל מי שמפגין את הסימפטומים הקלאסיים של ADHD יתקשה עם כל או רוב שבעת תפקודי הליבה הניהוליים." – ראסל בארקלי, Ph.D.

הבנת הפרעת קשב וריכוז:

הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בשלושה תסמיני ליבה: קשב מקפץ, היפראקטיביות ואימפולסיביות. אנשים עם הפרעות קשב וריכוז עלולים להתקשות לשמור על קשב ממוקד, סובלים מהסחות דעת בקלות, מתקשים בארגון משימות ולעתים קרובות שוכחים פרטים חשובים. היפראקטיביות מתבטאת בחוסר שקט מתמיד,  עצבנות (fidgeting) ומקור אינסופי של אנרגיה לכאורה. אימפולסיביות עלולה להוביל לקבלת החלטות נמהרות,פעולות מסוכנות ולא מחושבות, והתנהגויות מסוכנות. (מטופלת אצל פסיכולוג רחובות של הסדנה אפיינה זאת כנטייה שלה לקפוץ לבריכה מבלי לבדוק אם יש בה מים. מטופל אחר בטיפול פסיכולוגי בתל אביב התייחס לצד הזה באישיותו כאל המתאבד השיעי שלו).

ההגדרות וההבנה של ADHD (הפרעת קשב וריכוז הכוללת היפראקטיביות) ו-ADD (הפרעת קשב) התפתחו עם הזמן. כדי לספק הקשר ברור יותר, חשוב לציין ש-ADHD הוא כיום המונח המועדף והנפוץ המקיף גם תסמינים של קשיים בקשב  וגם סימפטומים היפראקטיביים/אימפולסיביים, בעוד ש-ADD שימש בעבר כדי לתאר בעיקר את תת-הסוג המתאפיין יותר בהעדר קשב ללא תסמינים חיצוניים של היפראקטיביות (הנפוץ מאוד ולא מאובחן מספיק אצל בנות). השינויים בטרמינולוגיה משקפים התקדמות במחקר המדעי והבנה טובה יותר של ההפרעה.

בשנת 1980, המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-III) הציג את המונח "הפרעת קשב" (ADD) כקטגוריה אבחנתית. הוא תיאר שני תת-סוגים: ADD עם היפראקטיביות ו-ADD ללא היפראקטיביות. 

בתיקונים הבאים של ה-DSM, הקריטריונים האבחוניים שוכללו, מה שהוביל לשינויים בטרמינולוגיה. ה-DSM-III-R (1987) החליף את ADD במונח "הפרעת קשב וריכוז" (ADHD). הוא זיהה שלושה תת-סוגים: ADHD המתמקד בחוסר קשב,(אותו סוג שאנו מכנים ADD)  ADHD בעיקר מסוג היפראקטיבי-אימפולסיבי וסוג משולב של ADHD (עם תסמינים של חוסר קשב והיפראקטיביות/אימפולסיביות כאחד).

חוגי פיסול תל אביב

Enrico Ferrarini-קורסי פיסול תל אביב.  "רק חלק קטן מהילדים עם ADHD מפגינים תסמינים היפראקטיביים כלפי חוץ." – מגזין ADDitude

התיקון העיקרי האחרון, ה-DSM-5, שפורסם ב-2013, ערך שינויים נוספים בקריטריונים האבחוניים. הוא ביטל את המונח ADD וייעל את האבחנה למונח בודד, ADHD, תוך הדגשה שההפרעה קיימת על רצף ויכולה להשתנות בחומרתה ובצורה בה היא מופיעה. ה-DSM-5 מזהה שלוש מצגות: מצגת לא קשובה בעיקרה, מצגת היפראקטיבית-אימפולסיבית בעיקר ומצגת משולבת.

שינויים אלו בטרמינולוגיה ובקריטריונים לאבחון הונעו על ידי מחקר מדעי, תצפיות קליניות ורצון לתיאורים מדויקים ומקיפים יותר של ההפרעה. המטרה הייתה לשפר את דיוק האבחון, לשפר את ההבנה ולקדם טרמינולוגיה עקבית בתוך הקהילות הרפואיות והנפשיות.

ההגדרות המתוקנות גם עוזרות להתמודד עם תפיסות שגויות ולהפחית סטיגמות חברתיות הקשורות ל-ADHD. על ידי הכרה בכך שהפרעת קשב וריכוז כוללת מגוון רב של תסמינים ומצגות, היא גם מחזקת את ההבנה שהפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית ולא חוסר בתשומת לב או היפראקטיביות פשוטה עקב גורמים חיצוניים.