ציור טנטרי מופשט המאה ה-17
תולדות האמנות צריכות להיכתב ונכתבות במידה מסוימת כל פעם מחדש כפי שכול סיפור או היסטוריה נכתבת מחדש מידי תקופה. כפי שהזיכרון שלנו מתברר, הוא נוזלי ומתעדכן בהתאם לצרכים שלנו בהווה. האמנות כפי שאנו מכירים אותה היא יצירה מערבית, גברית, לבנה. אנחנו כמעט לא מכירים את האמנות שנוצרה במקומות אחרים לאורך ההיסטוריה ובטח לא מכירים בה כמרכזית ומשפיעה. ההיסטוריה כמו הפסיכולוגיה היא תמיד פוליטית. היא תמיד מאבק של כוחות על השליטה בזיכרון הקולקטיבי המעצב את התודעה.
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לתיקון- כמו למשל כתיבה מחדש של תולדות האמנות וגילוי התפקיד המודחק של נשים בתוכם, או הכנסה במידה מסוימת של אמנות מודרנית מכל העולם אל הקנון האמנותי. גם תולדות הציור המופשט נכתבות במידה רבה מחדש.
ב2011 פורסם הספר "שיר טנטרה: ציור טנטרי מראג'סטאן"- שנכתב על ידי פרנק אנדרה ג'אם-"כרך חושפני על ז'אנר סגור של אמנות הודית, שיר טנטרה הוא התכנסות של מזרח ומערב, הרוחני והאסתטי, העתיק והמודרני."
הפסיכולוגיה של הציור המופשט-הלא מודע הקולקטיבי
זהו אוסף מדהים של ציורים טנטריים נדירים ומופשטים המבוססים על איורים מהמאה ה-17 מתוך טקסטים דתיים הודיים היוצרים גשר בלתי נתפס בן רוחניות המזרח לציור האבסטרקטי המודרני של המאה ה-20 .
אלו ציורים מודרניים כל כך שדומה שהם מגלים את הפסיכולוגיה של הלא מודע הקולקטיבי האחראי יותר מכל לעבודתם של ציירים כמו פול קליי, אגנס מרטין ודניאל בורן.
קורס ציור מופשט-כתהליך גילוי של הלא מודע.
התמונות התגלו על ידי המשורר הצרפתי פרנק אנדרה ז'אם ב-1970 תוך כדי חיטוט בקטלוגים של גלריה לאמנות פריזאית. הוא התרגש כל כך מיצירות האמנות האזוטריות האלה, שבשנות ה-80, הוא נסע להודו כדי למצוא את מקורן. בשנת 1985, המסע שלו כמעט הרג אותו בתאונת אוטובוס בעודו במדבריות ראג'סטאן. הוא סבל מסדרה של אירועי תרדמת, בילה שלושה שבועות בבית חולים פריזאי ושישה חודשים לאחר מכן בבית- במיטת בית חולים, ומצא את נפשו שבורה כמו גופו, לא מסוגלת לחיות עם הזיכרון של מה שנראה לו כישלון כואב. לאחר התאוששות ארוכה, האובססיה שלו מסביב ליצירות האמנות הובילה אותו חזרה להודו, שם זכה באמונם של הטנטריקאס - המתרגלים האותנטיים של המסורת הטנטרית - וניסה להבין טוב יותר את צורת האמנות המדיטטיבית שלהם.
לימוד ציור אבסטרקטי -כגילוי צורות גרעיניות של הנפש
" מוזר שצורות וציורים מודרניים כאלה בעלי מראה מערבי כבר היו קיימים בהודו במהלך המאה ה-17, והם כל כך פשוטים, כל כך חזקים, כל כך מופשטים בשקט ובאופן טבעי, כל כך קרובים, גם לתחום שלי, שכבר היה אז בערך - שירה. שירה היא כל כך הרבה פעמים ככה, לא? משחק עם מילים, שימוש במילים בצורה כל כך מופשטת וטבעית."-הוא כותב.
הפסיכולוגיה של המופשט- "המוחלט הבלתי מובחן"
הציורים המופשטים המדהימים הם מעין מילון ומפתח לסמלים מופשטים של מטפיזיקה טנטרית וקוסמולוגיה, מה"בינדו", -נקודה המסמלת את המוחלט הבלתי מובחן, ועד למרחב השלילי של "השוניה", הריק המוחלט של האלוהות העליונה. אבל מה שהופך את העבודות הללו ליוצאות דופן הוא הניגוד הפואטי בין הפשטות לכאורה של הצורות הגיאומטריות המינימליסטיות שלהן לבין האנושיות המורכבת הבאה לביטוי במרקם הנייר שנעשה בעבודת יד. כתמי המים והטקסט הלא מושלם שלהן - שני זרמים מנוגדים, סותרים, ששוקעים וזורמים בפעפוע עדין והדדי. איזון שלעולם לא ניתן היה להשיג באופן דיגיטלי, על מסך סטרילי.
סדנאות לציור מופשט- חיפוש אחר המבנה הפסיכולוגי הגרעיני
לורנס רינדר מציין בהקדמה:
"זה לא רק השאיפה לגלות היסטוריה עתיקה או צורך בציפוי נוסטלגי שהופכים את הציורים והסמלים המקריים לכל כך חשובים, זה בדיוק הנושא: צורות אידיאליות - צורות המגיעות ממעמקי הנפש והנשמה - צריכות להתקיים יחד עם האקראיות והריקנות של המקריות".
פסיכולוגיה של האבסטרקט- "צורות המגיעות ממעמקי הנפש והנשמה - צריכות להתקיים יחד עם האקראיות והריקנות של המקריות".