קורסי אמנות לנוער וילדים, תל אביב, רחובות

חוגי אמנות לילדים ונוער

חוגים לנוער וילדים

 סדנאות לנוער וילדים,

חוגי ציור לילדים ונוער

חוגי פיסול לילדים ונוער

קורסים לנוער וילדים, רחובות,  תל אביב.

אמנות, ציור ופיסול -צומחים כחלק מהעולם הפרטי והאישי של הילד.

 ילדים לא צריכים ללמוד לצייר או לפסל-הם יודעים, ויותר מזה הם צריכים. 

ברגע שיש סביבם את האמצעים לכך הם יעשו זאת לבד ובאופן ספונטני.

כשאנו מדברים על דחפים -אנו מדברים בדרך כלל על דחפים ביולוגיים בסיסים, 

אולם כל מי שגידל ילדים או קרוב לילדים -יודע שהצורך היצירתי, 

(שהוא בעצם חלק מהצורך לשחק) דוחק כמעט כמו הרעב, 

וחסך בתחום הזה( הנקרא לא פעם -שעמום) הוא סוג של רעב בפני עצמו.

ציור, שרבוט, פיסול, משחקים של דמיון, לקיחת בקבוק פלסטיק והפיכה שלו לחללית.

 הדבקת מדבקות ,סיפור שמספרים וממציאים לבד. 

יצירתיות בכל הצורות בהן היא באה לידי ביטוי, היא אחת השפות הרגשיות, 

המחשבתיות והעצביות- הראשונות שהילד לומד.

שפה היוצרת את הקשרים הראשונים בן העולם הפנימי של הילד לעולם החיצוני. 

לא ניתן להגזים בחשיבות ההתנסות היצירתית עבור הילד. 

זו דרך לביטוי עצמי, דרך להגדרה עצמית, אבל גם דרך להטיל את עצמו החוצה על העולם,

 לקחת בעלות על היכולת שלו, לפעול במציאות ולשנות אותה. 

כל מנעד היכולות והקשרים הללו, והאיזון והמתח האינטגרלי ומחויב המציאות בניהם- חשוב.

ואצל כל אדם וילד -הרגישויות והצרכים שונים.

אם יאבד הקשר לעולם הפרטי והאישי בתהליך לימוד הציור או לימוד פיסול, 

תהפוך האמנות האישית והרגשית לעוד שפה מנוכרת. 

ליכולת טכנית גרידה, שמשתמשים בה כדי לקבל אישור חברתי. מיומנות שתישכח עם ההתבגרות.

מאידך אם נוותר על פיתוח המיומנות האמנותית,  ויותר מכך על פיתוח הרגישות האמנותית, 

היכולת להבחין ולראות בדברים, שאחרים לא רואים -שאמנות מלמדת- 

לא ניצור חלל ומרחב לתוכו יכול לזרום העולם האישי והפרטי.

 לא ניתן לעולם האישי והפרטי כלים ומזון לצמיחה.

 לא נאפשר לאותה שפה ראשונית לצמוח ולהפוך לשפה אמתית, מורכבת, סמלית, 

 כזו המאפשרת תקשורת, כזו המאפשרת יצירת אובייקטים בעולם.

האתגר שלי הוא ללמד בצורה שתשמור ותצמיח את הקול הפנימי

ועם זאת תיתן לו כלים לביטוי. 

אתגר- כיוון שלא פעם יש סתירה ומתח בן הפנים לחוץ, ובעיני חשוב לא לוותר על המודעות לסתירה הזו.

אני מאמין שיצירתיות לא נוצרת מתוך הרמוניה.    

יצירתיות נוצרת מתוך הצורך לגשר על פערים, מתחים וסתירות. 

 אבל אין צורך ליצור את המתח הזה בצורה  מלאכותית, ואין צורך להוסיף עליו. 

הוא קיים מעצם טיבה של ההתנסות האנושית שלנו.  

תפקידי כמורה לאמנות הוא הוא להיות מודע לאופן ולאופי המתח הזה אצל

 כל תלמיד ולעזור לו להתמודד אתו.

זהו מתח דינמי- וככול שאנו גדלים ומתפתחים ,יש לנו צורך ויכולת לשאת ביותר ממנו, 

כל עוד הוא לא מאבד את הקשר עם מקורו-העולם האישי והפרטי שלנו-והצורך לבטא אותו.

 

למשחק ולמשחקיות יש ערך גדול כדרך לימוד. הם מאפשרים

גמישות וסקרנות ומקום בטוח לניסיונות ולכישלונות. משחקיות

ויצירתיות כרוכות זו בזו. למידה יצירתית מונעת קודם כול

על ידי דחף פנימי והנאה ומלווה בחיפוש, בניסוי ובגילוי,

במרחב בטוח לכל זה. במקום בו מותר וראוי ללכלך ולהתלכלך,

ומותר גם להיכשל. סביבה של מותר לעומת סטודיו מסודר יתר

על המידה המשדר גבולות נוקשים.

ניתן לקרוא עוד על עקרונות העבודה בסדנה כאן-חוג ציור, וכאן -הסדנה לאמנות, ובמאמרים הפזורים באתר.

רחלי חוג ציור לנוער

מסכות לפורים קרטון גלי

שרה -כתה יב' פיסול בחימר

יעל כתה י' -ציור

לירי כתה ח' ציור

הדר

מיכל-כיתה ח'- לימודי רישום

שיר כיתה ז'- פיסול ורישום בחוט ברזל, אפוקסי ליציקה, במסגרת סדנת אפוקסי לנוער.