זרות, אי שייכות וצמיחה נפשית
"כשאנחנו מוצאים נקודות חיבור לזר אנחנו מסוגלים לצמוח". אלן דה בוטון, אמנות כתרפיה.
הפסיכולוגיה של השייכות
הפסיכולוגיה (הפילוסופיה) והפסיכותרפיה עברו החל מהמחצית הראשונה של המאה העשרים תהליך של מעבר מראיית האדם כאינדיבידואל המונע על ידי כוחות פנימיים, מחקירת המרקמים העדינים שנפשות המודעים והלא מודעים של של הפנטזיה והדמיון האנושי-לתפיסת האדם בהקשר של יחסים.
האדם כאי
היכולות הגופניות שלנו נראות נתונות מראש ונפרשות על רצף של הבשלה, תינוקות עוברים מזחילה להליכה, מ-הושטת יד לאחיזה -קל לחשוב על הנפש שלנו במונחים דומים. אנו נוטים לקבל כמובן מאליו את קיומנו הגופני כ עצמאי ובאופן דומה אנו מניחים את הנפש שלנו כעצמאית בשליטה בלעדית שלנו. לתפיסה זו יש השלכות על המערכת הפוליטית, המשפטית והכלכלית שלנו. הנחות אלו מהותיות לתרבות המערב במשך מאות שנים והן נתפסות מובנות מאליהן כחלק מהחוויה היומיומית.
כולנו רקמה אנושית אחת
סטיבן מיטשל ממייסדי התפיסה ההתייחסותית בפסיכותרפיה כותב " יותר ויותר אנו מכירים בהשלכות העובדה שבני אדם כמו עלי אלון, אינם מצויים בבידוד, אינם אפשריים בבידוד. הנפש האנושית היא בבסיסה תופעה חברתית וכל אינדיבידואל ממקד ומממש אותה באופן משני." שייכות מוכרת כצורך אנושי בסיסי. רוי באומייסטר ומארק לירי (1995) טוענים בעבודתם המכוננת שהיא מניעה התנהגויות אנושיות רבות, ומנבאת תוצאות נפשיות ופיזיות רבות. ראיית האדם כחלק ממרקם הובילה לתפיסת המחירים נפשיים וגופניים של חוסר שייכות . מחירים של בדידות ,תלישות, או ההוקעה החברתית.
הפסיכולוגיה של הזר בתוכנו- הטלפון. "הבדידות אינה אף פעם היכן שאתה נמצא; היא תמיד איפה שאתה לא, וזה אפשרי רק בנוכחות של זר; לא משנה מה המקום או מי הוא האדם, הוא חייב להיות כזה שאינו יודע לחלוטין עליך דבר, גם אתה אינך יודע מי או מה אתה, באותה מידה, כך שהרצון והתחושה נשארים מושעים ומבולבלים בחוסר ודאות מעורר חרדה, תוך הפסקה של כל אישור מצדך, התודעה הפנימית שלך פוסקת באותו הזמן. הבדידות האמתית נמצאת במקום החי חיים משלו, אבל שעבורך הוא אינו מציג שום טביעת רגל מוכרת, מדבר בקול לא ידוע, ובהתאם לכך, הזר הוא אתה עצמך".- לואיג'י פירנדלו, אחד, אף אחד ומאה אלף. פסיכולוגים בתל אביב על הבדידות כדרך להכיר את הזר הפנימי.
הפסיכולוגיה של חוסר שייכות
אנו למדים מגיל צעיר שכאשר איננו מצליחים להרגיש שייכים, כשאיננו מתאימים-זה כואב. אם לא תצליח להשתלב, אתה עלול להתחיל להאמין שמשהו לא בסדר אתך שאתה "לא נורמלי".
המחיר הנפשי של לא להיות שייך
בדידות ודיכאון
חוסר השתייכות עלול להוביל לתחושת בדידות עמוקה, שמחקרים מראים שהיא קשורה ישירות לדיכאון. כאשר אדם מרגיש מנותק חברתית, הוא עלול לחוות ירידה בערך העצמי וחוסר תקווה .
חרדה ותחושת איום
לא להיות חלק מקבוצה יכול לעורר חרדה, במיוחד כאשר האדם חש דחוי או מאוים על ידי הסביבה החברתית. תחושת "אי השתייכות" עשויה להפעיל את מערכת התגובה ללחץ, כיוון שהמוח האנושי מפרש דחייה כסכנה קיומית, שורשית עוד מימי האבולוציה שבהם השתייכות לשבט הייתה עניין של הישרדות.
ירידה בערך העצמי
כאשר אדם מרגיש שהוא לא שייך, הוא עלול להתחיל לפקפק בערכו העצמי. זה נובע מהנטייה האנושית להסתמך על משוב חברתי כדי לבנות דימוי עצמי חיובי. מחקרים מראים שדחייה חברתית מובילה לירידה בהערכה העצמית.
חוסר משמעות וזהות
השתייכות לקבוצה נותנת לאדם תחושת מטרה וזהות. ללא זה, עלול להתפתח ואקום קיומי, שבו האדם מתקשה להגדיר מי הוא ומה חשוב לו. זהו נושא מרכזי בפסיכולוגיה קיומית, שבה משמעות נתפסת כמרכיב חיוני לרווחה נפשית.
השפעה פרדוקסלית
אנשים עם צורך גבוה בהשתייכות יסבלו יותר מאשר אלה שנהנים מעצמאות.
בעוד אי-שייכות פוגעת בבריאות, היא גם יכולה להפוך אצל אנשים מסוימים למנגנון הגנה. אנשים שחוו דחייה חוזרת עשויים לפתח עור עבה יותר מבחינה רגשית, המגן עליהם מפני פגיעות עתידיות – אם כי זה עשוי לבוא על חשבון קהות רגשית.
הזר כ-אזור נפשי
הזר הוא ה"לא אני", האחר, הלא רצוי, הלא מובן, המורחק, מעורר הסלידה והמאיים. בעולם הפנימי. אלו אותם חלקים דחויים שלנו, המפחידים אותנו, ה'צל' כפי שכינה אותו יונג. מי שאנו מפחדים להיות, מי שהזהירו אותנו מפניהם. אותם החלקים המעוררים בנו גועל, דחייה ופחד. המיניות האחרת שלנו, הילד החלש הבכיין עם הנזלת, הילדה השמנה שעשו עליה חרם, הרכיכה שאנו מרגישים בפנים, הבלתי ראוי למאכל.
" עלינו להקדיש תשומת לב למושג התולעת. כאשר אנו חושבים על חולשה אנחנו חושבים על תולעת. 'חתיכת תולעת' אנחנו זועקים בשאט נפש. זעקה של דחייה לגלגנית. התולעת מקושרת עם השפלה, תוקפנות ערמומית, תחושה של להיות בלתי ראוי."-מייקל אייגן
הזרים בתוכנו- הג'וקים, התולעים, החולדות, הנחשים, הקורונה. כל מה שעלול להיכנס לנו לבית, ונצטרך לחטא אותו אחריו. המהגרים העובדים הזרים, הפליטים, האתיופים, אבל גם הקופאיות הרוסיות, וגם הדוסים עם הבגדים השחורים החמים האלו. ( "לא אכפת לי שיהיה לי ילד הומו, אבל שלא יחזור בתשובה").
זרות כחופש
הזר הוא זה שבחוץ והחוץ שבפנים-החופש.
"אי שפיות הייתה פעם זר שחי בצדו השני של העולם. עכשיו הוא עבר לבית הסמוך. זה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך לחבר לצוות, מאהב, עצמי, אני". אליוט שרפר, "החושך שמחוץ לנו"
האפשרות של חופש: את זוכרת אחרי הצבא? שכל מה שרצינו זה לנסוע למקום אחר, לברוח מכאן, לא לעצור, להמשיך לנסוע לנצח, להיות זרים לנצח, משוחררים. התרחקנו מכל מי שהיה ישראלי. חיפשנו חופש אמתי, ורק הזרות סיפקה את זה, הזרות המוחלטת שהיא החופש המוחלט. לעמוד בשדה התעופה בקצה העולם לבחור טיסה לפי הצליל של המקום, לרדת מהאוטובוס בעיר צדדית, לחיות בחדר להשכרה, לשכוח איך לדבר עברית, להיות לא שייך. להישכח, חסר שורשים, שייך לעצמך בלבד ("זו לא ההצגה שלנו-אתה מבין?").
"זר שוכב מאחורי עיניי, אני לא יודע מה הוא רוצה; מוכר לי חלומות, מספר לי סיפורים, ובעזרת האמת, הוא רודף".- כותב אקאש מנדל
אז זו עסקת החבילה? המתח שבן המוכר והבטוח לזר, התנועה המתמדת בן לבנות לעצמך בית, לבן לנסוע בפנים לארצות אחרות, ליפול ולעוף לתהומות וגבהים. מושג הזר כרוך במושגים אחרים-הכנסת האורחים, ההתמסרות , ההיעדר. ובמושג היצירתיות כשלעצמו. "את המונח התמסרות, surrender ,טבע, כידוע עמנואל גנט. גנט תופס את הצורך הבסיסי האנושי ביותר כצורך למפגש עמוק, מרחיב, טרנספורמטיבי, עם האחר, או יותר נכון, עם האחרות. זוהי שאיפה לפגוש את מה שמעבר, את מה שמחוץ לי, על מנת לפגוש באופן מלא וחופשי את עצמי ואת מכלול מה שאני."-בעז שלגי
הפסיכולוגיה של הזר בתוכנו. "אי שפיות הייתה פעם זר שחי בצדו השני של העולם. עכשיו הוא עבר לבית הסמוך. זה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך לחבר לצוות, מאהב, עצמי, אני". אליוט שרפר, החושך שמחוץ לנו-פסיכולוגים תל אביב על הפחד מהשיגעון כזר המוחלט המשתלט על הנפש.
אמנות כזרות
אמנות, כל אמנות, היא דרך לגלות את הזר לפתוח לו דלת להכניס אותו פנימה. דרך לספר לעצמך על על עצמך, להמציא את מי שאתה במובן מסוים, לקחת בעלות על עוד חלקים ממך. הזר הוא במובנים רבים המפתח ליצירתיות-כיוון שהוא החדש, האחר, אפשרות למציאות חדשה.
הייחוד של האמנות הפלסטית , של הציור, הפיסול- שאולי גם משותפת עם אומנות התנועה, זה המסלול עוקף מילים. מילים יכולות להיות בעיה, הן מפגישות, בצורה מנוסחת מידי לפעמים, עם המפחיד. ציור או פסל יכול להתפרש בצורות רבות, אנחנו לא תמיד מבינים מה יצרנו, או מבינים רק בדיעבד. ו"השהייה" הזו משחררת אותנו מהצנזורה הפנימית. לכן אפשר להגיע רחוק ועמוק יותר.
"תנאי הכרחי לאותה תנועה נפשית שאותה מנסה לשרטט אייגן הינו אובדן הצורה, אובדן העצמי, אבדן הקיים. אין זה מקרי כי שלושה מתוך שבעת הפרקים התאורטיים של הספר מוקדשים לתורתו של ביון ולניסיון הבלתי פוסק בה לנוע בין קיום לחוסר קיום. את הפרק הראשון פותח אייגן במשפט המוקשה מעט, המהדהד לכל אורך הקריאה בספר: " מבחינתו של ביון, המונח ש'אינו דבר' משמש כשומר של חיי הנפש" בועז שלגי-הקדמה למייקל אייגן
הדס דאימונט, חוג פיסול רחובות -פיסול בבטון. "מודעות חדה לאחרות, לעולם הבלתי נראה שאליו הוא יכול לחזור במהרה, הפכה לנסבל יותר את הכיעור הקפדני של עולם זה, שבו הוא מצא את עצמו עכשיו ושבו, למרות כל השנים שעברו, הוא לא הפסיק להיות זר, פולש."- אנטוניו מוניוז מולינה, בליל הזמן. פסיכולוגים רחובות על הזרות כתעודת ביטוח בפני המציאות המוכרת . כזהות אלטרנטיבית המציעה הבטחה לעולם אחר.
הזר הוא החופש והפוטנציאל לגדילה וחשיבה אינדיבידואלית.
קולין ווילסון, סופר בריטי, מציג תפיסה זו בספרו The Outsider משנת 1956, שהציע שחוסר שייכות היא זו שמזינה את היצירתיות והצמיחה שלנו. "אאוטסיידרים" הם אלו שהמוטיבציה שלהם להצליח כנגד הסיכויים. ובעוד שהצורך בשייכות עדיין גבוה ברשימת הצרכים ההכרחיים של האנושות, כך גם הצורך בייחודיות ובאינדיבידואליות.
"לא במקרה אני מבינה את מי שמחפשים את דרכם-כמוני שהשקעתי מאמצים לחפש את שלי. וכפי שהיום אני מחפשת בקדחתנות ובתוקף את אופן הקיום המתאים לי ביותר, את השביל שלי, משום שאני כבר לא מעיזה לדבר על דרך. אני שכל כך רציתי לחפש את הדרך, נאחזת היום בפראות בחיפוש אופן הליכה, צעד בטוח. אבל את השביל עם הצללים המרעננים והשתקפות האור בן העצים, את השביל שבו לבסוף אהיה עצמי, אותו לא מצאתי. אבל דבר אחד אני יודעת-הדרך שלי היא לא אני, היא האחר, היא האחרים, כשאוכל להרגיש את האחר במלואו, ארגיש שניצלתי, שהנה נמל המבטחים שלי." "חיפוש האחר"-20.7.1968, קלריס ליספקטור.
חוג פיסול תל אביב-פיסול בבטון "אני יודע שלא משנה על איזו דלת תדפוק בכפר בכרתים, היא תיפתח עבורך. לכבודכם תוגש ארוחה, ותישנו על מיטב הסדינים בבית. בכרתים, הזר הוא עדיין האל הלא ידוע. לפניו נפתחים כל הדלתות וכל הלבבות". ניקוס קזאנצאקיס-פסיכולוג רחובות על הפסיכולוגיה העמוקה מאחורי מנהג הכנסת האורחים. הזר כאורח המייצג אפשרות של הארה.
6 יתרונות פסיכולוגיים של אי-שייכות
שימור האינדיבידואליות
"רק המחשבות הבסיסיות של האדם עצמו מכילות אמת וחיים. כי את אלה הוא מבין באמת במלואם . לקרוא את מחשבותיהם של אחרים זה כמו לקחת שאריות של ארוחה של מישהו אחר, כמו ללבוש בגדים זרוקים של זר." ארתור שופנהאואר
אי השתייכות לקבוצה מאפשרת לאנשים לשמור על זהותם הייחודית, ולהתנגד ללחץ להתאים את עצמם לנורמות הקבוצה. זה רלוונטי במיוחד עבור אלה עם צורך גבוה בייחודיות (NfU), מבנה פסיכולוגי שבו אנשים מבקשים לבדל את עצמם מאחרים. סניידר ופרומקין (1977) מצאו שאנשים גבוהים ב-NfU נוטים יותר לפעול בדרכים שאינן תואמות את המוסכמות החברתיות, תוך שמירה על האינדיבידואליות שלהם . יכולת זו יכולה לטפח את האותנטיות וההערכה העצמית האישית, ולמנוע את אובדן העצמי הקשור לעתים קרובות לקונפורמיות.
יצירתיות וחדשנות
להיות זר ואאוטסיידר יכול לטפח יצירתיות על ידי מתן נקודת מבט ופרספקטיבה שונה, המשוחררת ממגבלות החשיבה הקבוצתית. מחקרים מראים כי נון-קונפורמיסטים כסטיב ג'ובס וג'יי.קיי. רולינג הם לרוב בעלי חזון יצירתיים,
מחקרים מדגישים שאי-התאמה מכוונת יכולה להקרין מעמד ומיומנות מוגברים, ולסמן על אוטונומיה שיכולה להוביל לחשיבה חדשנית (The Surprising Benefits of Nonconformity | MIT Sloan Management Review).מחקרים אלו מתווספים לממצאים לפיהם נון-קונפורמיזם מנבא התנהגות חדשנית.
עצמאות ואמון עצמי
אי השתייכות לקבוצה מאלצת אנשים להיות יותר עצמאיים, לפתח את כישורי פתרון הבעיות ויכולות קבלת ההחלטות שלהם. הסתמכות עצמית זו יכולה לבנות חוסן ויכולת הסתגלות, מכיוון שאנשים חייבים לנווט באתגרים ללא תמיכה קבוצתית, מה שיכול להוביל לצמיחה אישית וביטחון עצמי גדולים יותר.
הימנעות מחשיבה קבוצתית
אנשים שאינם שייכים פחות רגישים לחשיבה קבוצתית, תופעה שבה חברי הקבוצה נותנים עדיפות להרמוניה על פני חשיבה ביקורתית, מה שמוביל לרוב להחלטות לא רציונליות. Psychology Today קונפורמיות, במיוחד קונפורמיות נורמטיבית, יכולה להיות מסוכנת, ומניעה אנשים ללכת יחד עם קבוצה גם כשהם יודעים שזה לא בסדר . על ידי אי השתייכות , אנשים יכולים לקבל החלטות אובייקטיביות ורציונליות יותר, תוך הימנעות ממלכודות של קיטוב קבוצתי וחשיבה קבוצתית.
מעמד ומיומנות נתפסים
כאשר חוסר התאמה נתפס כמכוון, זה יכול לשפר את האופן שבו אחרים רואים את המעמד והיכולת של הפרט. מאמר ב-MIT Sloan Management Review מספק דוגמה עם מארק צוקרברג, שבחירתו ללבוש קפוצ'ון לפגישות בוול סטריט נתפסה כאקט מכוון של חוסר התאמה, המאותת על אוטונומיה ומגביר את המעמד הנתפס. תפיסה זו יכולה להועיל מבחינה פסיכולוגית, לחזק את ההערכה העצמית ואת המעמד החברתי, במיוחד במסגרות מקצועיות.
מסוגלות עצמית ורווחה- משופרים
מחקר בקרב מורי בית ספר הולנדים הראה כי נון-קונפורמיזם הוא מנבא משמעותי למסוגלות עצמית, אשר בתורו קשור באופן חיובי לרווחה רגשית ומונע שחיקה. זה מצביע על כך שאי התאמה ואי שייכות יכולים להוביל לתחושת שליטה ויכולת רבה יותר, לשיפור בריאות הנפש בהקשרים ספציפיים, במיוחד בסביבות עבודה בלחץ גבוה.
פיסול בבטון -"המוות דומה יותר מכל לנביא חסר כבוד בארצו או למשורר זר בעמו". חליל ג'יבראן-פסיכולוגים במזכרת בתיה על המוות כזר המוחלט סביבו אנו בונים את חיינו דרך עקיפתו. החיים כאי פתיחת דלת. "אמות אבל לא היום."
"אנשים משתנים עם הזמן. יש דברים שקרו לאדם בילדותו וכעבור שנים הם נראים לו זרים ומוזרים. אני מנסה לפענח את הילד הזה. לפעמים הוא זר לי. כשאתה חושב על עצמך כשהיית בן 14, אתה לא מרגיש ניכור מסוים?" גינטר גראס,
טכניקה מעורבת, פיסול בעיסת נייר, חימר, אפוקסי.
"רק המחשבות הבסיסיות של האדם עצמו מכילות אמת וחיים. כי את אלה הוא מבין באמת במלואם . לקרוא את מחשבותיהם של אחרים זה כמו לקחת שאריות של ארוחה של מישהו אחר, כמו ללבוש בגדים זרוקים של זר." ארתור שופנהאואר פסיכולוג ביבנה על דחיית הזר כדרך לבסס את העצמי. אנו משליכים ומסננים מתוכנו בגיל מסוים את כל האחרים כדי להגדיר את עצמנו. זהו תהליך של גיזום המאפשר צמיחה נפשית. עם זאת זהו קוטב אחד כאשר הקוטב השני מנוגד ועוסק בהכנסת הזר פנימה.
טכניקה מעורבת, פיסול בעיסת נייר, חימר, אפוקסי.
"תשע-עשרה מאות היו שוות מעט מאוד אם לא היינו מתקדמים בקבלת פני הזר, בהאכלת הרעבים, בהלבשת עירומים ובטיפול באסירים". אדוארד אוורט הייל, פסיכולוג אשדוד על ראיית האבולוציה וההיסטוריה האנושית כהתקדמות בקבלת הזר. האתנוצנטריות של הזמן המודרני. האדם רואה תמיד בתקופתו את מרכז היקום ושיא ההתפתחות ורואה בתקופות אחרות את הזר.