קורס ציור: 20 הציירים העכשוויים (contemporary) הבולטים ביותר
דף זה הוא המשך לדף "מהו ציור עכשווי?" וניתן כהרצאה ביום עיון לפסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים רחובות וחוגי אמנות של הסדנה -תהליכים יצירתיים ב2022.
כפי שכבר נכתב פעמים רבות חשיבותם של ציור ושל האמנות בכלל כמעצבי תודעה ומשני תודעה- עצומה. האמנות העכשווית משמשת הן כיסוד כימי פעיל למציאות- המשנה את הדרך בה אנו תופסים אותה, דרך ריאקציות כימיות עם חומרים חדשים והן כמראה המציבה בפני קהל הצופים את המציאות בה הם חיים ולעיתים מכחישים. שני הציירים עליהם בחרתי לכתוב בדף זה שהוא המשך סקירת 20 הציירים הבולטים בציור העכשווי -מגלמים בדיוק איכות זו.
5. אנסלם קיפר. Anselm Kiefer- נולד- 1945
אנסלם קיפר, האמן הגרמני הנודע, ידוע ביצירות האמנות הכובשות ומעוררות המחשבה שלו. קיפר הוא במובנים רבים- האמן העמוק ביותר והאינטלקטואלי ביותר באמנות העכשווית, בקריירה שנמשכה כמה עשורים, קיפר התגלה כאחת הדמויות המשפיעות והמשמעותיות ביותר באמנות הארופאית והעולמית של אחרי מלחמת העולם השנייה. . היצירות העוצמתיות וטורדות השלווה שלו -מעמתות את הצופים עם כובד ההיסטוריה, ומעודדות אותם להרהר על העבר ולשקול את השפעתו על ההווה והעתיד.
חשיפת העבר: אחד הנושאים המרכזיים באמנותו של קיפר הוא חקר העבר. האמנות שלו עוסקת באירועים היסטוריים, במיוחד בתקופות הטראומטיות והמטרידות של המאה ה-20, ובמיוחד מלחמת העולם השנייה והשואה. יצירותיו של קיפר משלבות לעתים קרובות סמליות והתייחסויות למיתולוגיה הגרמנית, וממזגות את החוויות האישיות והקולקטיביות של ההיסטוריה.
תוך שימוש במגוון מדיומים כמו ציור, פיסול ומדיה מעורבת, (ואפילו שרף אפוקסי). קיפר בונה יצירות אמנות מונומנטליות וסוחפות המעמתות את הצופים עם העוצמה וההשפעה של אירועים היסטוריים. יצירותיו מציגות לעתים קרובות נופים שוממים, ארכיטקטורה מתפוררת ומבנים נטושים, המרמזים על חורבות ההיסטוריה והצלקות שהותירו מאחור פעולות אנושיות.
יצירותיו של קיפר משלבות לרוב סמלים רבי עוצמה, והוא שילב בהן טכניקות וחומרים רבים כמו פיסול בנייר, ספרים, עופרת, אפר, חומרים אורגניים שונים, פיסול בחוטי ברזל ועוד , המשמשים כתזכורת למשקל ולשבריריותו של הזיכרון. הוא מצמיד את הסמלים הללו עם חומרים בסיסיים כמו קש, חימר ואפר, ויוצר משטחים בעלי מרקם עבה וטעון רגשית- המזמינים את הצופים לעסוק בחומריות של ההיסטוריה עצמה.
הנשגב והרוחני: מעבר לממדים ההיסטוריים והפוליטיים, האמנות של קיפר כוללת גם עיסוק בתחום הרוחני והמטפיזי. יצירותיו שואבות השראה ממיתולוגיות ופילוסופיות מיסטיות שונות, ובוחנות שאלות קיומיות ואת החיפוש האנושי אחר משמעות מול מצוקה.
יצירות האמנות של קיפר מתארות לעתים קרובות מרחבים עצומים של שמיים, קבוצות כוכבים וגרמי שמים. היסודות השמימיים הללו מעוררים תחושה של הנשגב, ומזמינים את הצופים להרהר במקומם בתוך היקום ובמסתורין שנמצאים מעבר להבנה האנושית. באמצעות חקר זה של הרוחני והקוסמי, קיפר מעודד את הצופים להסתכל מעבר למיידי ולאמץ פרספקטיבה רחבה יותר על הקיום.
"20 שנות בדידות". אנסלם קיפר- פסיכולוג אונליין על חווית הבדידות כחוייה בסיסית של האדם באשר הוא אדם.
קיפר ידוע בעיקר בזכות ציוריו, שהפכו גדולים יותר ויותר לאורך הקריירה שלו אותם בנה עם תוספות של עופרת, זכוכית שבורה ופרחים או צמחים יבשים. זה יצר משטחים מורכבים ובעלי טקסטורה מוזרה ולא מקובלת ושכבות עבות של אימפסטו. במהלך השנים עשה קיפר יצירות יוצאות דופן רבות, אך יצירה אחת בולטת בין השאר כמוזרה במיוחד - היצירה הזו היא היצירה שלו "20 שנות בדידות". שאכן נדרשו 20 שנה לסיימה (1971–1991), היא ערימה בגובה התקרה של מאות ספרי חשבונות צבועים בלבן וספרים שנעשו בעבודת יד, זרועים עפר וצמחייה יבשה, שדפיהם מוכתמים בזרעו של האמן. המילה בדידות בכותרת העבודה מתייחסת לאוננות התכופה על נייר במהלך 20 השנים שנדרשו ליצור את העבודה.
השפעה ומורשת: לאמנותו העמוקה ומעוררת המחשבה של אנסלם קיפר הייתה השפעה משמעותית על עולם האמנות העכשווי. חקר ההיסטוריה, המיתולוגיה והרוחניות שלו נתנה השראה לדורות הבאים של אמנים לעסוק בנרטיבים מורכבים ולדחוף את גבולות הביטוי האמנותי.
השימוש של קיפר בחומרים לא שגרתיים, מיצבים בקנה מידה גדול וסביבות סוחפות השפיע בצורה מרכזית כל האמנות העכשוויות. יכולתו ליצור חללים מעוררים וטעונים רגשית בתוך יצירותיו הותירה חותם בל יימחה בשטח, ועודדה אמנים להתחשב בחוויה ההוליסטית של הצופים ובפוטנציאל האמנות ליצור חללים ולעורר באמצעותם תגובות רגשיות עמוקות.
6.. ז'אן מישל בסקיאט, Jean-Michel Basquiat 1960-1988
ז'אן מישל בסקיאט, אחד האמנים העכשוויים והציירים האמריקאים המפורסמים בכל הזמנים, הגיח מסצנת הפאנק האמריקאית המוקדמת של שנות ה-80 בניו יורק וזכה במהירות להכרה במעגל האמנות הבינלאומי בשל עבודות כמו ציורי הפנים המופשטים שלו. בסקיאט, דמות איקונית בעולם האמנות, לכד את רוח רחובות ניו יורק של שנות ה-80 עם יצירותיו הגולמיות והאקספרסיביות. הוא צמח כאמן גרפיטי חוץ ממסדי, שבר מחסומים והגדיר מחדש את סצנת האמנות עם סגנונו הייחודי והפרשנות החברתית העוצמתית שלו. האמנות שלו הפכה לייצוג חזותי של חוויותיו האישיות, זהותו התרבותית ובחינה ביקורתית של סוגיות חברתיות. גם כיום, עבודתו של בסקיאט ממשיכה לעורר השראה ולהדהד בקרב קהלים ברחבי העולם. האמנות ה"נאיבית" שלו מיזגה במיומנות סגנונות ומסורות, ויצרה עבודות שהן קולאז' של אמנות עכשווית שהתייחסו לעתים קרובות למורשת האורבנית והאפריקאית-קריבית שלו. ציורי האמנות המודרנית של בסקיאט הם דוגמה לאופן שבו אמנות כמרד יכולה והופכת לצורת אמנות מוכרת, מחובקת ומוכרת לחלוטין על ידי הממסד.
מיזוג של השפעות:
האמנות של בסקיאט הושפעה ממיזוג של מקורות, החל מתרבות רחוב וגרפיטי ועד מסורות אמנות אפריקאיות, קריביות ומערביות. מתוך הרקע הרב-תרבותי שלו, הוא שילב אלמנטים של מורשת האיטי ופורטו ריקו, ההיסטוריה האפרו-אמריקאית והתרבות הפופולרית- לתוך היצירות התוססות והאנרגטיות שלו.
באמצעות שילוב של צבעים עזים, עבודת מכחול דינמית וסגנון גרפי ייחודי, בסקיאט יצר שפה ויזואלית שחרגה מהגבולות המסורתיים. ציוריו הם מהומה ויזואלית של סמלים, טקסט ודמויות, שלעתים קרובות הציגו גופים מקוטעים, גולגלות, כתרים ומסרים סודיים , והזמינו את הצופים לפענח את משמעויותיהם ולהיכנס אל המיתולוגיה האישית של האמן.
פרשנות חברתית וזהות תרבותית:
אמנותו של בסקיאט הייתה נטועה עמוק בפרשנות חברתית, ביקורת חברתית וברצון לשפוך אור על העוולות ואי השוויון של זמננו. הוא התעמת עם נושאים כמו אפליה גזעית, עוני ומסחר בבני אדם ביצירותיו, ועימת את הצופים עם מציאות לא נוחה. באמצעות האמנות שלו, בסקיאט נתן קול לקהילות מודרות ועורר שיחות על דינמיקה כוחנית ודיכוי מערכתי.
השימוש בטקסטים ובמילים בציוריו של בסקיאט הדגיש עוד יותר את הנרטיבים החברתיים-פוליטיים שלו. ביטויים מקוטעים, משחקי מילים וביטויים פיוטיים -הוטמעו בשכבות יצירת האמנות שלו, וחיזקו את משמעות השפה והתקשורת במאבק לשינוי חברתי.
עלייה לגדולה ומורשת אמנותית:
עלייתו המטאורית של בסקיאט הייתה בסימן שיתופי הפעולה שלו עם אנדי וורהול והכללתו בתערוכות אמנות גדולות. השילוב הייחודי שלו של אסתטיקה של אמנות רחוב ועומק אינטלקטואלי משך תשומת לב מצד אספנים, מבקרים ואמנים אחרים. עם זאת, הצלחתו של בסקיאט הייתה קצרת מועד באופן טרגי, שכן הוא נפטר בגיל 27 עקב מנת יתר של סמים. עם זאת, השפעתו על עולם האמנות הייתה עמוקה ומתמשכת.
מורשתו של בסקיאט טמונה לא רק באמנות שלו אלא גם בהשפעתו על הדורות הבאים של אמנים. הוא סלל את הדרך לאמנות הרחוב להיות מוכרת כצורת ביטוי אמנותית לגיטימית, תוך שבירה של מחיצות בין תרבות גבוהה לנמוכה. המיזוג של בסקיאט של גרפיטי, ציור ורישום פתח דלתות לאמנים לחקור אפיקים חדשים של יצירתיות ולדחוף את הגבולות של פרקטיקות אמנותיות קונבנציונליות.