מהי אמנות?

מהי אמנות? 

מהי אמנות? חקירת התחום הרב-גוני של ביטוי יצירתי

השאלה "מהי אמנות?" סיקרנה פילוסופים, אמנים וחוקרים במשך מאות שנים.  זוהי שאלה שאין לה תשובה חד משמעית, שכן המהות של האמנות מגוונת ורבת פנים כמו החוויה האנושית עצמה.

 אמנות היא מושג מורכב ורב גוני המקיף מגוון רחב של פעילויות ויצירות אנושיות. כ-פסיכולוגים בתל אביב העוסקים באמנות ורואים בה מימד של חקר האנושי נעסוק  במאמר זה, במימדים השונים של האמנות, תוך הסתמכות על תובנות מהיסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה  ומחקרים עכשוויים.

נקודות מבט היסטוריות ותרבותיות

האמנות הייתה חלק בלתי נפרד מהציוויליזציה האנושית במשך אלפי שנים, והתפתחה לצד חברות. אני כפסיכולוג בתל אביב מאמין שהיצירתיות היא גם מרכיב מרכזי של אדם המייחד אותו וגם צורך מרכזי. הצורך להגדיר את עצמנו ולבטא את עצמנו בצורה ייחודית.  היסטורית- האמנות שימשה לתפקידים שונים: אמצעי תקשורת, שיטה להבעת אמונות דתיות ורוחניות, כלי לפרשנות חברתית ופוליטית ומדיום לביטוי אישי.

מעבר לאסתטיקה:

בעוד שיופי והנאה אסתטית קשורים לעתים קרובות לאמנות, הם לא המאפיינים המגדירים היחידה שלה. אמנות יכולה להיות גרוטסקית, מטרידה, פרובוקטיבית, ואפילו דוחה (ראה אמנות התיעוב והגועל), אך עדיין לשאת כשרון אמנותי עצום. קחו בחשבון את הדימויים הרדופים של תחריטים של גויה, היופי המטריד בדיוקנאותיו של פרנסיס בייקון או האיכות המטרידה בציורים הפיגורטיביים סאטיריים-של ג'ון קורין.

הפילוסופיה של האמנות

פילוסופים התווכחו זה מכבר על מהות האמנות. אפלטון ראה באמנות חיקוי של המציאות, בעוד אריסטו ראה בה סוג של קתרזיס. במאה ה-18 הציע עמנואל קאנט שיש לשפוט את האמנות לפי יופיה וצורתה ולא ביכולתה לייצג את המציאות.

גישה עכשווית- הפוסטמודרניזם

בעידן  הנוכחי, מושג האמנות העכשווית הפך אפילו יותר כוללני וסובייקטיבי. הרעיון ש"אמנות היא כל דבר שכל אחד קורא לו אמנות" משקף את הטבע המכליל והסובייקטיבי הזה.

הפוסטמודרניזם, תנועה שצמחה באמצע המאה ה-20, השפיעה באופן משמעותי על הבנות עכשוויות של אמנות. תנועה זו מאופיינת בגישתה הספקנית לנרטיבים ואידיאולוגיות גדולות, ובנטייתה לסובייקטיביות, פיצול וטשטוש הגבולות בין התרבות ה'גבוהה' וה'נמוכה'. (ראו: צייר לי ליצן) נקודת המבט הפוסט מודרנית על אמנות היא מגוונת ומאתגרת הגדרות וסיווגים מסורתיים.

תכונות עיקריות של אמנות פוסט מודרנית

יחסיות וסובייקטיביות: הפוסט-מודרניזם מאמצת את הרעיון שאין הגדרה אחת, כוללת לאמנות. אמנות נתפסת כסובייקטיבית ויחסית, המשתנה בין תרבויות והקשרים.

אתגור הנרטיבים הגדולים: האמנות הפוסט-מודרנית מאתגרת לעתים קרובות את 'הנרטיבים הגדולים' - הסיפורים והאידיאולוגיות הכוללות שחברות מחזיקות בהן. היא מטילה ספק במוחלט ובאוניברסלי שהיו מקובלים לעתים קרובות במודרניזם.

בין-טקסטואליות והיפר-מציאות: אמנות בעידן הפוסט-מודרני שואלת, עושה פרודיה או מערבבת סגנונות ומדיומים שונים לעתים קרובות. לעתים קרובות היא יוצרת 'היפר-מציאות', שילוב של המציאות והמדומה, ומאתגרת את תפיסות המציאות והמלאכותיות שלנו.

ריבוי ופרוגמנטציה: הפוסטמודרניזם דוחה גישות מלוכדות וליניאריות לאמנות, ומאמץ במקום מורכבות, סתירה ופיצול (ראו: דקונסטרוקציה).

הגדרות עכשוויות בפוסטמודרניזם

בתפיסה הפוסט-מודרנית, האמנות אינה מוגבלת עוד למדומים מסורתיים כמו ציור ופיסול.  אמנות יכולה להקיף כל דבר שמוצג כאמנות, כולל צורות לא מסורתיות כמו אמנות דיגיטלית, אמנות פרפורמנס ואמנות מושגית. ההכללה הזו משקפת את הרעיון הפוסט-מודרני של 'הכל הולך' בכל הנוגע לביטוי אמנותי (ראו ציור בעידן ה -AI).

אמנים ותיאורטיקנים פוסט-מודרניים בעלי השפעה

אמנים כמו אנדי וורהול ותנועות כמו פופ ארט מדגימים עקרונות פוסט מודרניים, ומטשטשים את הגבול בין אמנות מסחרית לאמנות יפה. תיאורטיקנים כמו ז'אן בודריאר ופרדריק ג'יימסון היו בעלי השפעה בעיצוב המחשבה הפוסט-מודרנית על אמנות.

לקריאה נוספת:

"המצב הפוסט-מודרני: דוח על ידע" מאת ז'אן-פרנסואה ליוטארד: עבודה רבת השפעה זו חוקרת את המושגים והמאפיינים המרכזיים של הפוסט-מודרניזם, כולל השפעתו על האמנות והתרבות.

"אמנות לאחר המודרניזם: שינוי, המשכיות וחדשנות" ספר זה בוחן את התמורות באמנות לאחר שקיעת המודרניזם, ומספק תובנות לגבי עלייתן והתפתחותן של פרקטיקות אמנות פוסט-מודרניות.

"The Routledge Companion to Postmodernism" מאת סטיבן קונור: משאב מקיף זה מציע מאמרים של חוקרים מובילים על היבטים שונים של הפוסט-מודרניזם, כולל אמנות, אסתטיקה ותיאוריה תרבותית.

"מה זה פוסטמודרניזם?" מאמר באתר Tate: מאמר זה מספק סקירה תמציתית של מאפייני המפתח של הפוסטמודרניזם והשפעתו על האמנות העכשווית.

סוציולוגיה של האמנות

פרספקטיבה ונקודות מבט סוציולוגיות, האמנות משקפת ומשפיעה על תרבות וחברה. אמנות יכולה לשמש מחאה (ראה אמנות המחאה הנשית נגד הפלות ).   היא  יכולה לבטא מרד בנורמות חברתיות, לעורר מחשבה ולעורר שינוי. תנועות אמנות מתכתבות לעתים קרובות עם שינויים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר.(ראו הפסיכולוגיה של אמנות כמפגש בין תרבויות.)

תפיסה רגשית

מיומנות ויצירתיות:

בעוד שביטוי אמנותי הוא מכריע, הוא שזור לעתים קרובות במיומנות ויצירתיות. אמנים משתמשים במדיומים ובטכניקות שונות כדי לעצב את החזון שלהם, ממשיכות המכחול העדינות של צבעי מים ועד למקצבים המורכבים של סימפוניה. השליטה והחדשנות המופעלים בתהליך האמנותי תורמים לעומק ולהשפעה של היצירה.

השפעה ופרשנות:

בסופו של דבר, הערך האמיתי של האמנות טמון בהשפעתה על הצופה. יש לו את הכוח לעורר קליידוסקופ של רגשות, לאתגר נקודות מבט ולעורר חשיבה ביקורתית. האופן שבו יצירת אמנות מתפרשת הוא סובייקטיבי ואישי, מעוצב על ידי חוויות אינדיבידואליות והקשרים תרבותיים.

לימודי אמנות ויצירה כעמדה נפשית:

השאיפה להבנת "מהי אמנות?" הוא מסע מתמשך. זהו חקירה של יצירתיות אנושית, ביטוי, ועצם המהות של מה שהופך אותנו לאנושיים. על ידי אימוץ העמימות ואימוץ פרשנויות מגוונות, אנו פותחים את עצמנו לכוחה הטרנספורמטיבי של האמנות במלוא תפארתה הרב-גונית.הגדרת אמנות היא שיחה מתמשכת ודינמית המשקפת את המורכבות והמגוון של החוויות האנושיות. אמנות היא לא רק מוצר או פעילות; זוהי דרך לראות, להבין ולקיים אינטראקציה עם העולם. טבעה הרב-גוני מאפשר לה להתעלות מעל מחסומים תרבותיים, לשוניים וזמניים, מה שהופך אותה להיבט אוניברסלי של הקיום האנושי. השאלה היא מה מאפשר להמשיך ליצור?

מקורות נוספים:

"סיפור האמנות: תולדות האמנות": משאב מקוון מקיף זה מספק מידע וניתוח על תנועות אמנות שונות, אמנים ויצירות אמנות לאורך ההיסטוריה.

"דרכים לראות" מאת ג'ון ברגר: ספר רב השפעה זה מבקר את האופן שבו אנו מסתכלים ומפרשים אמנות, מאתגר את ההנחות המקובלות ומעודד עיסוק עמוק יותר ביצירות אמנות.

כמה הגדרות מפורסמות, מהעת העתיקה ועד היום

עולם האמנות והגדרת האמנות עברו שינויים קיצוניים במהלך ההיסטוריה והתרבות האנושית וכנראה שעוד יעברו. אנו מבינים כיום מחד את הממסד האמנותי ככזה הפועל כמו כל ממסד או מוסד. לא על פי אמות מידה אובייקטיביות אלא כמערכת פוליטית וכלכלית היוצרת מוצרים שהם תוצאה ושיקוף של לחצים אלו.

הנרי ג'יימס בסיפורו הקצר "שנות האמצע":

"אנחנו עובדים בחושך - אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים - אנחנו נותנים את מה שיש לנו. הספק שלנו הוא התשוקה שלנו והתשוקה שלנו היא המשימה שלנו. השאר זה טירוף האמנות."

ליאו טולסטוי, במאמרו "מהי אמנות?":

"אמנות אינה, כפי שאומרים המטאפיזיקאים, ביטוי של רעיון מסתורי כלשהו של יופי או אלוהים; זה לא, כפי שאומרים הפיזיולוגים האסתטיים, משחק שבו האדם משחרר את עודף האנרגיה האגורה שלו; אין זה ביטוי של רגשות האדם על ידי סימנים חיצוניים; זה לא ייצור של חפצים נעימים; ובעיקר, זה לא תענוג; אך זהו אמצעי לאיחוד בין בני אדם, המחבר אותם יחד באותם רגשות, וחיוני לחיים ולהתקדמות לקראת רווחתם של יחידים ושל האנושות."

פרנק לויד רייט, כותב בשנת 1957, (בפרנק לויד רייט על אדריכלות, טבע ורוח האדם: אוסף ציטוטים:)

"אמנות היא גילוי ופיתוח של עקרונות יסוד של הטבע לצורות יפות המתאימות לשימוש אנושי."

סטיבן פרספילד במלחמת האמנות, אחד מחמישת הספרים  על פחד ותהליך היצירה:

"לעבוד באמנויות מכל סיבה שהיא מלבד אהבה היא זנות."

צ'ארלס איימס, 

"האמנות שוכנת באיכות העשייה; התהליך אינו קסם".

אלברט האברד בספר משנת 1908 " מסעות קטנים לבתים של מורים גדולים":

"אמנות היא לא דבר - זו דרך".

אוסקר ויילד ב"נשמת האדם תחת הסוציאליזם":

"אמנות היא ביטוי האינדיבידואליזם האינטנסיבי ביותר שהעולם ידע."

תומס מרטון בסרט " אדם אינו אי":

"האמנות מאפשרת לנו למצוא את עצמנו ולאבד את עצמנו בו זמנית."

פרנסיס פורד קופולה בראיון שנערך לאחרונה:

"מרכיב חיוני בכל אמנות הוא סיכון. אם אתה לא לוקח סיכון אז איך אתה הולך לעשות משהו באמת יפה, שלא נראה בעבר? אני תמיד אוהב לומר שקולנוע ללא סיכון הוא כמו לא לעשות סקס ולצפות ללדת. אתה צריך לקחת סיכון."

אנדרה ז'יד בפואטיקה:

"אמנות מתחילה בהתנגדות - בנקודה שבה מתגברים על ההתנגדות. מעולם לא נוצרה יצירת מופת אנושית ללא עמל רב."

פרידריך ניטשה,

"יש לנו את האומנויות שלנו- אז לא נמות במפגש עם האמת."

מיכלאנג'לו פיסטולטו ב"אחריות האמנות":

"מעל לכל, אמנים לא חייבים להיות רק בגלריות לאמנות או במוזיאונים - עליהם להיות נוכחים בכל הפעילויות האפשריות. האמן חייב להיות נותן החסות למחשבה בכל מאמץ שאנשים לוקחים על עצמם, בכל רמה."

פדריקו פליני :

"כל אמנות היא אוטוביוגרפית; הפנינה היא האוטוביוגרפיה של הצדפה."

יו מקלאוד ב-Ignore Everybody: ו-39 מפתחות נוספים ליצירתיות:

"האמנות סובלת ברגע שאנשים אחרים מתחילים לשלם עליה."

הפילוסוף היווני אריסטופנס, כותב במאה הרביעית לפני הספירה:

"תן לכל אדם לממש את האמנות שהוא יודע."