למילים יש כח אדיר כמסמנות אפשרויות הן בעולם הפנימי והן בעולם החיצוני,(קיראו קצת על תאוריית ספיר וולף)(לכן גם  שמתגלים קשרים לשוניים בן מילים שלא חשבנו עליהם יש בזה  סוג של גילוי עובדות- עבדות(חלק מחווית הנסיעה למקום חדש לארץ חדשה היא פתאום גם השימוש בשפה חדשה,במערך ריגשי חדש,אני זוכר מורים ,שיעורים וקורסים דרך המילים החדשות-פתאום התחושה לא ידעתי שלרגש הזה יש שם -לא ידעתי שזה מה שאני מרגיש, הסימון במילה או במערכת של מילים היה מביא תחושת גילוי והקלה לא פעם.)

אני מתגעגע לעברית העירקית של סבתא שלי,לפעמים אני חושב שצריך שאלמד  אותה שוב אולי שם בתוך האפשרויות שסימן הסרט הערבי -יש עולם ריגשי שזנחתי  ואני רוצה לחזור אליו."(משהו בכתיבה שלך הזכיר לי שפעם חשבתי ללמד את הבן שלי שפה פרטית,לבודד אותו בכוונה תחילה מהעולם המדבר ולשקר לו מלידה,כך שיאמין רק לשפה שאני אתן לו,ושתהיה שפה חומלת.אני מתכוון -ללכת איתו יד ביד ולקרוא לכל מה שהוא רואה בשמות שיחסכו ממנו את כאבי הלב.-גרוסמן תהיי לי הסכין,)

"הבדלים בשימוש בשפה מהווים לעיתים אינדיקציה דרמטית להבדלים הארגוני העצמי. ...........אדם מרגיש שונה כשהוא מדבר וחושב בשפה אותה למד בילדותו המוקדמת ,קימים הבדלים עצומים בדקויות ובגוונים רגשיים ,ולעיתים קרובות גם בנתיב הגישה לזכרונות אשר קודדו ותויקו באחת השפות ולא בשניה(מיטשל 144)
גם אנשים שונים מפעילים אצלנו עצמי אחר  

"הנתונים שאנחנו אוספים מכל העולם בהחלט פותחים מחדש את הדיון על חשיבות כללי השפה והמבנה שלה בעיצובם של בני אדם וחברות. שפה אינה רק כלי להביע בו רעיונות ואינה רק שיקוף של המחשבות. היא החומר העיקרי שממנו מחשבות עשויות. כל שפה דורשת דברים שונים מהדובר, והדרישות האלה מכתיבות את הדברים שאנחנו מבחינים בהם". ( דר' לאה בורדיצקי

"זאת רק ראיה אחת לכך ששפה שחסר בה מושג יכולה למנוע מדובריה לקלוט את הדברים בעולם שהמושג הזה מתאר ומודד", אמר גורדון בעת פרסום תוצאות המחקר.

הממצא של גורדון הזכיר לרבים בקהילה האקדמית סיפור ישן שנחשב לאגדה, ולפיו בעת גילוי אמריקה, ילידי האי היספניולה כלל לא ראו את אוניותיו של קולומבוס - או שראו אותן ומיד שכחו זאת, כיוון שלא היו להם לא המילים ולא הניסיון הדרושים כדי להבין שהם רואים עצם גדול באופק הים. הסיפור עדיין נחשב ללא יותר מפיסת פולקלור, אך תפיסתם הלקויה של בני שבט הפידהאן מציגה, לכאורה, ראיה להיתכנותו.

מחקר שנערך בתחילת השנה באוניברסיטת גנט בבלגיה גילה שאנשים רב־לשוניים מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחני הבנת הנקרא בשפת אמם. (חוג ציור חולון, לימוד ציור חולון)

 

"חשיפה לעוד שפה היא חשיפה לעוד תרבות, דבר שמאפשר לאנשים להתבונן במציאות באופן מורכב יותר, אבל הממצאים מראים גם על שיפור ברמות הבסיסיות ביותר של תפקוד המוח", אומרת בורודיצקי. "דו־לשוניים מצליחים יותר באופן ניכר במבחני יצירתיות. אבל אדם דו־לשוני, במובנים רבים, הוא גם שני אנשים בתוך אותו הראש

©כל הזכויות שמורות - הסדנא לימודי אומנות ציור פיסול צילום עיצוב
לימודי אומנות | פיסול | ציור | צילום | עיצוב | אומנות שימושית | ימי כיף וגיבוש | עיצוב הבית